שמעון קרונברג
תפקידים באתר: מלחין
לידה: ?
פטירה: 10-11.1947

ביוגרפיה

בכתיב גרמני: Sch. Kronberg

זיהוי שמו הפרטי של האומן מתבסס על כרזות של מועצת פועלי חיפה (ראו כאן וכאן), על הספד בעיתון "הארץ" מיום 6.11.1947 (לפיו גם תיארוך הפטירה) וכן על סמך "תרבות בנהריה" מתוך האתר נהריה בראשיתה:

בנוסף היתה לנהריה גם מקהלה שהמנהל המוסיקלי שלה היה שמעון קרונברג.

משה ברק מגבת נזכר:

1939-1937 בית העם בצריף הגדול, הקולנוע וגם מרכז חיי החברה והתרבות בקרית חיים. כאן היו האספות הכלליות אספות מפלגתיות, הופעות אמנים תיאטראות ועוד, אך היתה פעילות אחת, שמשום מה נשכחה, והיא השירה בציבור. יש לזכור, שהימים היו ימי הרדיו בחיתוליו, הפטפונים נדירים, ומיעוט זניח של תקליטים משירי א"י. בדרך כלל נהגו המלחינים זעירא, מתתיהו שלם, דוד זהבי, משה ביק והאחרים, לבוא וללמד את שיריהם. אך שירה בציבור של שירי מלחינים שונים יחד היתה לרוב רק יוזמה חברתית מקומית.

כל זה השתנה כשהופיע בקרית חיים זמר בשם  ש. קרונברג  וקיים ערבי "שירה בציבור". לראשונה הופיע זמר, שלא התכוון להפגין את יכולתו כסולן, ולא כמלחין כאמנים אחרים, אלא לגרום לציבור לשיר ביחד. 

ראש שיבה, כבן 60-50 שהיגויו הסגיר את היותו עולה חדש, "יקה" מניצולי גרמניה הנאצית. בעל קול טנור או בריטון נקי צלול ואדיר בעצמתו. קולו העיד, שהיה זמר בגולה (אופרה?). במגבלות הגיל והצע האמנות המוגבל בארץ אז, נענה, כנראה, להצעת ועדת התרבות של מועצת פועלי חיפה, לנסות להנחות "שירה בציבור". פתרון תעסוקה נאות. הסבת המקצוע עלתה כנראה יפה, כי אני זוכר שהוא התמיד שנים מספר במשרה זו, בשרות השירה בציבור עד שנעלם משום מה.

זכיתי לכמה ערבים בהנחיתו, בבית העם. על הבמה עמד האיש ובקולו בלבד, ללא מסך מלים או הגברה חשמלית, אפילו ללא דפי מלים, שהיו אז יקרי מציאות. הוא נשמע צלול בכל קצות האולם והציבור הנלהב נסחף אחריו. התלהבות זו תפסה גם אותו ובשלבי שיא היה צועד לאורך השביל המרכזי מן הבמה עד לקצה האולם ושר עם מאות המשתתפים.

קרונברג רצה כנראה לתרום את חלקו בהגשמת החזון הציוני ולכן עלה בידו להסתגל בגיל מבוגר כזה, לעבודה בעברית שהיתה חדשה לו. הוא היה כנראה גם סוציאליסט-חילוני, שראה את העבודה בין פועלי חיפה כשליחות. כפי שמעיד ההמנון ל"יד העובדת", השיר "שמח שמח" של שולמית בת דורי- סמבורסקי שלימד בהתלהבות המסתיים במלים: "...זוג ידים, אז אדם קבל - זו מתנת חיים יוצרת והורסת - ולכן היד דבר קדוש, - לא לשאת  שרשרת היא נוצרה - דוקא היא היד ולא הראש  את ראשך הרים אל אלוה ולכן - שמח, שמח". כך גם שירו "הציוני" הידוע יותר "הורה אין דבר" " הגבר הגבר האש  -  תן מחול גועש -  התלכדו בוני המדבר -  אם גם בוער בלב -  אם שותת הכאב -  שרוף אותם בהורה אין דבר".
      
בעשר השנים האחרונות פניתי לציבור, למוזיקולוגים, ולתכנית הרדיו של נתיבה בן יהודה, אך איש לא הכיר שם זה. מצאתי שמלחין בשם זהה הלחין גם את השיר "שירו לנו משירי ציון" שקיים בחוברת שירים עבריים, שיצאה לאור בלייפציג גרמניה ב-1935. השם הזהה עורר אותי לחשוב שמדובר באותו אדם. פניתי לאליהו הכהן איש הזמר הסכים אתי שסביר כי זה אותו איש. בדעה זו היה גם המוזיקולוג ד"ר נתן שחר, שאף העביר לי תצלום חוברת שירה בציבור שפרסמה מועצת פועלי חדרה. אז מדובר באותו אדם, מלחין יהודי גרמני, שעלה ארצה בסוף שנות השלושים.
   
בסקירה לאחור, נדמה כי  ש. קרונברג  היה מנחה השירה בציבור המקצוען הראשון בארץ. כך הקדים ב 20-15 שנה את השירה בציבור של אפי נצר ושרה'לה שרון. הוא קיים שירה של כל המשתתפים, בדגש על דיוק במלים והזדהות עם התוכן.


חוברת השירים של ש. קרונברג (באדיבות ד"ר נתן שחר):




האזנה ברדיו האזינו לשירי שמעון קרונברג ברדיו זמרשת
שירים שהלחין
שיר 1. שירו לנו (שירו לנו משירי ציון) קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר


נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: