יצחק צבי גפני

משורר וסופר, יליד פ"ת, ממייסדי קיבוץ מעוז-חיים.

נולד ב– 10.1.1911 בפ"ת, בן בכור למשפחה מסורתית בת 7 ילדים. למד בביה"ס למסחר בת"א. כשהצטרף בגיל 18 לתנועת "המחנות-העולים" ומאוחר יותר לקבוצת החוגים בעין-חרוד למטה ("שטה") ישבו עליו הוריו "שבעה", אך מאוחר יותר קיבלו את דרכו הקיבוצית ואף היו גאים בה.

ב-1932 עבר יצחק בשליחות קבוצת החוגים לרעננה, שם הכיר את אשתו הראשונה צביה (שנהרגה לאחר מכן) ונולדה בתם עופר. ב-1938 נשלח לעבוד במפעל האשלג בסדום, שם פגש את אשתו דרורה. יצחק ודרורה היו בין מייסדי קיבוץ מעוז-חיים וילדו יחד ארבעה ילדים:  בועז (שנהרג בתאונת טייס ב-1966), איילת סמדר ועוזית.

יצחק עבד כמדריך נוער, דייג ונגר והאמין בכל לבו שלעבודה ערך חשוב בפני עצמו. בצד עבודתו תרם כל השנים מכישוריו לקיבוצו כמשורר, סופר, במאי ומחזאי, והיה "מספר הסיפורים" האהוב על ילדי המשפחה והקיבוץ.

פרסם מספר ספרי שירה וגם סיפור ילדים: "מעשה באבטיח לא פציח".

נפטר ב– 21.9.1998 בקיבוצו מעוז-חיים.

מספר חנן ריימן, בן קיבוץ מעוז חיים (12.2011):

כבן קיבוץ מעוז חיים, זכור לי יצחק צבי גפני כאדם נפלא ומספר סיפורים מחונן ואהוב על ילדי הקיבוץ.