נולד במזריטש שבפולין, אך ילדותו ונעוריו עברו באוסטרוג. נצר למשפחות רבנים (8 דורות מצד אביו), לתלמידי הבעש"ט ולמגיד ממזריטש מצד אמו. את לימודיו עשה ב"חדר", עם מורים פרטיים ובישיבת וולוז'ין.

בגיל 19 החל ללמוד בבית הספר הגבוה לחכמת ישראל באודיסה שהכשיר מורים להוראה בעברית וברוסית, שם החל הנתק ממסורת אבותיו. באוסטריג, לשם חזר לאחר סיום לימודיו, היה פעיל בארגון החינוך היהודי והקים בית ספר עברי. במקביל הצטרף ל"החלוץ הצעיר" והחל בו את פעילותו שנערכה בין השנים 1926-1923. במסגרת פעילותו זו נפגש עם ראשוני קיבוץ "הכובש" לפני עלייתם לא"י. כמו כן, נשלח לוורשה והקים בה את לשכת "החלוץ הצעיר".

בתוקף תפקידו הרבה לבקר בקיבוצי ההכשרות ובינו לבין קיבוץ ההכשרה קלוסובה נקשרו קשרים מיוחדים. באחד מביקוריו כתב להם את ההמנון לפי מנגינה של שיר האנרכיסטים ברוסיה. הוא כתב פזמונים רבים שהיו קשורים בהווי ההכשרות והתפשטו בכל סניפי התנועה. ב-1931 עלה לארץ והצטרף לקיבוץ "הכובש" שישב עדיין בכפר סבא.

גוברמן היה הראשון שהכניס את "סדר הפסח" לרמת הכובש. הוא יזם את עלון הקיבוץ, בהתחלה בכתב ידו, היוצא מאז בקביעות, הקים את ספריית הקיבוץ, היה פעיל בהקמת בית התרבות ויזם חוגי לימוד לחברים.

מיום פתיחת בית-הספר ברמת הכובש ב-1937 היה פעיל בתחום החינוך. למעלה מ-25 שנים היה מנהל בית הספר ומורה בכיתות ההמשך. ב-1970 פרש מניהול בית-הספר וחזר לאהבתו הישנה – הספרייה. הוא טבע את חותמו על אופייה ואיכותה של הספרייה. השכלתו, חכמתו אהבתו וידיעותיו במסורת ישראל מצאו את ביטוים על מדפי הספרייה וחדר העיון.

גוברמן נפטר והוא בן 88 שנים. את בנו יונתן שכל במלחמת יום הכיפורים.