הרפרטואר שלה כלל כ-250 שירים "במספר שפות רב יותר משל תורגמן באו"ם" (10 שפות), ומבקרי המוסיקה של אירופה וארצות אמריקה לא חסכו בסופרלטיבים כשסיקרו את הופעותיה. 'לה מונד' מכנה אותה "תופעה מדהימה". מבקר ה'ניו יורק טיימס' התלהב מקולה, שהוא "אחד הקולות המרגשים ביותר בכל הזמנים"; מבקר 'לאס ווגאס סן' קבע שהיא "הזמרת המרגשת והמחשמלת ביותר שהופיעה בעיר". 'פיגארו' מדווח שהיא "מפיחה חיים בארבע האוקטבות שלה...מחליפה אוקטבות, שפות ורגשות עם ברק בעיניה" ומסיים ב-"מדהים". 'ניו יורק מירור' מכנה אותה "ציפור שיר" ו"זמרת מבריקה", ו'פרנס סואר' ציין שהיא שרה "ברגש עמוק, במקצב, ומאפשרת להתרשם מצלילות קולה שיקסים בקלות את כל מבקרי בירת צרפת". 'Excelsior' התרשם מ"אינטרפרטציה איכותית" ו'La Opinion' מדווח ש"מה שבאמת ייחודי בהופעתה הוא היחס היוצא מן הכלל בינה לבין הקהל"
מבקרים אחרים ציינו "טכניקת קולורטורה מדהימה", "אומנית...רבגונית ובעלת מנעד עצום", "הופעה כובשת", קול שהוא "אבן חן יקרה ומלוטשת"; "מאומן ונעים...שמשיג את צליל שיר העם", ומבקר מקנזאס כותב ש"שיריה העבריים העלו תמונות ארכאיות של ערש התרבות, המאופיינות ברוח זכה".
בישראל שבחה הביקורת המקומית "יכולת קולית בלתי מוגבלת כמעט", "כלי קולי כביר", ו"בשירי ישראל ותימן...אומנית רבת עצמה"; "הופעתה", כותב ישעיהו בן פורת, היא "חוויה אומנותית, הנדירה בתחום הזמר הישראלי". אך את הביקורת הקרובה מכולן לליבה קיבלה מבתה קרן שאמרה לה "אמא, את הזמרת הטובה ביותר בעולם..."