הקטן
גופן
הגדל
גופן
עטרי, יונה

הביקורת

במאמר קצר בשם "נח"ל פולש להבימה" נכתב "יונה בת העשרים, ילידת הארץ, היתה תלמידתה של פניה לוביץ' והופיעה במשך שלוש שנים ב'להקת הנח"ל', בה התבלטה גם בקולה הערב" ('דבר', 4 בפברואר 1955). על תפקידה הראשון ב'הבימה', ב'אגדת שלושה וארבעה' כתב 'דבר': "על הבימה עמדה נערה שחרחורת ונאוה ושרה בקול גרוני ורך. אולם גדוש בחיילים האזין בהנאה. הנערה סיימה את שירה, ומחיאות כפיים סוערות קיטעו את סופו" (18 בפברואר,1955). מבקר התיאטרון עזרא זוסמן כתב: "חידוש שבהצגה – הופעת הנערה קציעה - יונה עטרי, נצנוץ עלומים ונשיות ראשונה, קולה נעים ורך, תנועתה חופשית... דיבורה (ש)הוא הדיבור העברי הטבעי ביותר..."('דבר', 18 בפברואר 1955).

כשעברה לבמות הבידור, ציינו המבקרים בין שאר השבחים שהרעיפו עליה, "חוש גרוטסקי נדיר", "סגנון הופעה בלתי מבוטל" "קול מאומן", וראו בה "זמרת מחוננת". המבקר רן אב העריך את הופעתה ב'בצל ירוק' לצד אורי זוהר כ"יוצאת מן הכלל" ('דבר', 3 באפריל 1959). על הופעתה ב'תל-אביב הקטנה' נכתב: ב"'תל-אביב הקטנה' "נתגלה כשרונה הבלתי רגיל של יונה במלוא עצמתו, קהל המבקרים גמר עליה עת ההלל, ומשום כך סבורים אנו כי מגיע לה התואר "הבדרנית מס' 1" בעולם הבידור הישראלי", ועל שלושת שחקני 'תל אביב הקטנה' כתב אחד המבקרים: "השלישיה ...מקסימה את הקהל ומרעננת אותו..."   
                      
על חלקה של יונה בתכניות 'כל המסיבות' ו'שלושה בסירה אחת' דיווח שלמה בן נון: "הטוב ביותר היה היה 'השיעור לזמרה' אותו שמו עמוס אטינגר ומאיר הרניק בפיהם של יונה עטרי ומקהלת בית הלל. קטע זה השרה אווירה טובה ומשעשעת, ויונה עטרי ניהלה את המקהלה כמעט באותו כושר מזהיר לבורלסקה, שבו כבשה את לב המאזינים בשיר 'אני שונאת אותך נורא', באחד השידורים האחרונים של 'שלושה בסירה'" ('דבר', 5 בפברואר,1960). 

בהופעתה כ'נעמה' ב'שלמה המלך ושלמי הסנדלר' "יצרה דמות עסיסית, המזכירה את החיוניות של דמויות ספרדיות בשוקי ירושלים", וזכתה לשבחי המבקרים, ולדורות של מעריצים. המבקר דב בר-ניר כתב ש"גם היא "גנבה את ההצגה" בעממיותה המודגשת, במשחקה המתגרה, בקולה הערב, בגילום טיפוס מחוספס של אשה "שוקית" כביכול, שבחזה פועם לב-זהב ישר ונאמן". בן עמי פיינגולד כתב ב'הבוקר' ש"שני השירים ששרה בשוק ובארמון המלך היו מלאכת מחשבת", והמבקר יצחק אברהמי ציין "דמות מלבבת" ש"הופעתה הנאה משלימה את קולה הנעים". הופעתה המרשימה כ'נעמה', זיכתה אותה בפרס 'כנור דוד'.

שבחים על הופעותיה ב'שלמה המלך ושלמי הסנדלר בבריטניה (1967) הגיעו אל העיתונות המקומית "את השבחים הגדולים ביותר קיבלו השחקנים אילי גורליצקי יונה עטרי ורבקה רז... בלי שנכתבה עליהם מילה של שלילה" ('דבר', 3 במאי,1967). המבקר אירווין וורדייל (Irwin Wardale) הצביע על "דקות משעשעת" במשחקה.

נתן אלתרמן שנכח בחזרות ל'שוק המציאות', סיכם את התרשמותו באמרו ליונה ולאילי גורליצקי: "תפשתם את העיקר - להגיש ישן בלבוש חדש", והמבקרים אף הם שמו לב לדבר. עדי דיים הצביע על כך ש"אין היא מנסה לעורר נוסטלגיה. היא מוכיחה כיצד עומדים פזמונים אלה במבחן הזמן"; המבקר מיכאל אוהד הוסיף: "ב'זאת אומרת' למשל, מדביקה יונה שתי צמות לראשה, חיוך של ילדה קטנה לשפתיה, פולשת לתחומה של שושנה דמארי, ויוצאת לא בשן ועין אלא כמנצחת, כלומר: מטביעה על השיר הישן את חותמה האישי בכוח שכזה עד שהאינטרפרטציה הקודמת נמחקת מזכרונך". רם עברון התרשם מ"יכולת הזמרה" שלה וכינה אותה "קומדיאנטית מחוננת", ומבקר האומנות אורי קיסרי שהשוה את ביצועיה לאלו של ג'ני לוביץ' כתב: "אשר ליונה, כולה החן שבכשרון, היא מתגלית שחקנית...הרי היא שחקנית פי שבעה משהייתה ג'ני..."

גם אלה שעבדו אתה חלקו לה מחמאות, וביניהם היו אלתרמן שכינה אותה "נווה במדבר", אילי גורליצקי, בן זוגה למאות הופעות, שקרא לה "מלכה" ו"כוכב זוהר בשמיים", והתיאטרון הקאמרי שהגדיר אותה כ"אחת מאושיות הבמה והבידור בישראל".

 

 


<< לפרק הקודם לדף הראשי של יונה עטרי לפרק הבא >>