הקטן
גופן
הגדל
גופן
תלמידים בליאו באק חיפה כותבים על מוזיקה עברית

 מאי ניסים היא תלמידת כיתה י"א בתיכון ליאו באק, חיפה. הדברים נכתבו במסגרת מטלת כתיבה בשיעור לשון והבעה, הדורשת התייחסות למאמרה של ד"ר טלילה אלירם.

אם גם אתם מורים, אתם מוזמנים לקחת דוגמה מתומר בוזמן ולשלב את הזמר העברי המוקדם בתכנית הלימודים. אנו נפרסם את התוצרים כאן באתר.


המוזיקה ומסריה / מאי ניסים

המוזיקה משמשת כמקור להנאה, אך יחד עם זאת אין להתייחס רק לצד המוזיקלי, אלא גם לצד הערכי, המשלב אתו העברת מסרים תרבותיים וחברתיים. בימינו המסרים העוברים בקלות בזכות התקשורת בארץ ובעולם הם מגוונים. לאחרונה שירי ארץ ישראל מעבירים מסרים של עייפות, מצב רוח ירוד וחוסר אונים.
 
במאמרה ד"ר טלילה אלירם סוקרת את השינויים שחלו לאורך 60 שנות קיומה של מדינת ישראל ביחס של כותבים אל המולדת בשירי ארץ ישראל. הכותבת מתמקדת בתרבות המוזיקלית בהשוואה בין העבר לבין ימינו. בעשור הראשון של המדינה  התרבות המוזיקלית שיקפה קרבה לאדמה ולרוח העבריות הראשונית. במהלך העשורים הבאים השתנו הערכים החברתיים לערכים של תחרותיות, הישגיות ונהנתנות. בעשורים האחרונים, כלומר בעם סיום המילניום ותחילת המאה ה-21 בולטת תחושה של דיכאון קיומי קולקטיבי. הכותבת מציגה נקודות מבט שונות, הבוחנות את התרבות המוזיקלית, במיוחד בקשר של יחס הכותבים  למולדתם.
 
אני תומכת בדעתה של הכותבת כי המסרים משתנים עם השנים. שירי ארץ ישראל עם קום המדינה הביעו אופטימיות, מוטיבציה ואהבת הארץ והעם. "הצבריות" השתנתה בעקבות ההשפעות הבינלאומיות . כך משירים אופטימיים, שמציגים אהבה למולדת הפכו השירים לפסימיים,  והם מעידים על המצב האמיתי כולל על  קשיי החיים בארץ. ה"צבריות" עברה תהליך שינוי איטי אך מורגש. בכלי התקשורת החלו לתת ביטוי למוזיקת פופ ורוק בינלאומית יחד עם מוזיקה ישראלית. כך הלאומית נדחקה ע"י הבינלאומית.  העיד אף אהוד מנור ז"ל, כי המוזיקה ביטאה סדקים בתוך החברה הישראלית, בגלל שינויים רבים, תרבותיים, חברתיים ואידיאולוגיים.
 
לדעתי, בדומה לדעתה של ד"ר טלילה אבירם, שירו של אביב גפן "עורי עור" מציג ניגוד בין שיר מחאה על מה שקורה בארץ- על השלילה בה- לבין שיר אהבה פטריוטי על אהבתו למולדתו- על החיוב בה. בימינו מקובל גם להעניק אהבה למולדת ויחד עם זאת לדרוש לקבל אהבה בתמורה.
 
המוזיקה האהובה עלי היא מוזיקה ישראלית, המשלבת שירים מהעבר ושירים עדכניים. קיימים שירים, שזוכים לעיבודים חדשים וכך נשמעים על ידי צעירים רבים. זמרים רבים נהנים לשיר שירים ישנים, האהובים על הדורות הקודמים, כמו על  בני המשפחה המבוגרים יותר. לדוגמה, בתחרות "כוכב נולד" השתתפו יוצרים ותיקים לצד צעירים, המציעים לזמרים ליהנות משירי א"י מכל הזמנים. שירו של הזמר הראל סקעת, שזכה במקום שני בתחרות, "הנני כאן" הוא עיבוד מחודש לשירו של יהורם גאון. לאחרונה השתתף שיר זה בפסטיבל שירי העשור בזכות עיבודו המחודש. המוזיקה הישראלית כוללת בימינו סגנונות שונים, כמו: רוק, פופ, שירי עם (המתאימים לריקודי-עם) מזרחי ועוד.  דוגמה מוכרת היא העיבוד המחודש לשיר "בת שישים" שנכתב לרגל 60 שנות המדינה. העיבוד החדש שילב את להקת הגבעתרון  הידועה מהעבר יחד עם זמר הראפ סאבלימינל, המוכר לצעירים כיום . 
 
אם כן, המוזיקה האהובה עלי היא מוזיקה ישראלית-עכשווית עם שילוב מהעבר, המעודדת אהבה לעם ולמולדת. ערך זה מועבר אף בתנועת הנוער "הצופים". בתנועה זו אני מדריכה צעירים ממני ובעזרת שירים נבחרים, אנו עורכים טקסים, כמו לזכר יצחק רבין ז"ל.
 
זאת ועוד,  בשנים האחרונות  נפוצים ערבי שירה בציבור, כפי שהציגה ד"ר טלילה אבירם – אלה שהתחילו בשנות השבעים. אלה  מתקיימים לרוב במועדונים, המיועדים לקהל הצורך מוזיקה זו. שירי א"י בערבי שירה בציבור מוכיחים את הרצון של רבים להרגיש יחד בחברה, שמתגעגעת לעבר, שבו היו שמחה ורוח חיובית. עינת שרוף, למשל עורכת ערבי שירה בציבור, המעודדים צעירים ומבוגרים ליהנות משירי א"י. התרבות המוזיקלית העכשווית משלבת שירי א"י עם שירים מזרחיים- אלה מצליחים לסחוף איתם רבים מבני הנוער, שלא הכירו קודם את שירי א"י המקוריים.
 
לסיום, המוזיקה הישראלית השתנתה לאורך השנים, מקום המדינה ועד ימינו. השינויים כוללים בעיקר מסרים מנוגדים של כותבי השירים. מצד אחד, בעבר הביעו קשר עמוק ושורשי, אוהב ותומך למולדת בשירי א"י, אך מצד אחר, בימינו מביעים הכותבים קשר רופף ומאוכזב בשיריהם. המלצת הכותבת לשינוי ערכי שיבוא לידי ביטוי בשירים מקובלת עלי ואני רואה חשיבות בהעמקת הקשר בין השירים האופטימיים ובין תחושות רבים בעם, למען עתיד טוב יותר במדינה.