הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
חזק לב

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: שם טוב בן יוסף פלקירה
לחן: עממי חסידי

אִם אֵיד כְּמוֹ-סֶלַע –
כְּמוֹ פַּטִּישׁ אֲנִי.
וַאְנִי כְמַיִם –
אִם-תְּלָאָה רָשֶׁף;
כַּמַּיִם –
אִם-תְּלָאָה רָשֶׁף.

לִבִּי בְּבוֹאָהּ יֶחֱזַק,
כִּי הוּא כְמוֹ-סַהַר,
מְאוֹרוֹ יֶחֱזַק בַּנָּשֶׁף.
אם איד כמו סלע
כמו פטיש אני
ואני כמים
אם תלאה רשף
כמים
אם תלאה רשף

לבי
בבואה יחזק
והוא כמו סהר X2
מאורו
יחזק בנשף



 פרטים נוספים
ביצוע: חבורת רננים
עיבוד: גיל אלדמע
שנת הקלטה: 1963


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת המיולה
עיבוד: יצחק אדל
שנת הקלטה: 2008

ניצוח: רחל כוכבי-לוונטר

מתוך קונצרט של המקהלה שנערך ב-14.5.2008 והוקלט על-ידי רגב איילון.

ההקלטה מובאת באדיבותו ובאדיבות המקהלה.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: יוסף שפינדל
שנת הקלטה: 1935
פסנתר: מאיר רוזנשטיין

מתוך התקליטור " יוסף מנור שפינדל - למה עזבתיני "



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: ותיקי הגבעטרון
שנת הקלטה: 2008


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חבורת שהם
שנת הקלטה: 2000
מקור: תקליטור של חבורת שהם


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זמרשת

מתוך אירוע זמרשת מס' 3
מועצה מקומית אזור, 18.01.08
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת המיולה
עיבוד: יצחק אדל
שנת הקלטה: 2007
מקור: ערב ליצחק אדל
ניצוח: רחל כוכבי-לוונטר
 
באדיבות מקהלת המיולה והמדרשה למוזיקה של מכללת לווינסקי.
על השיר

 מקור הלחן הוא הניגון החסידי "ותיגלה ותיראה מלכותך עלינו", לפי יעקב מזור, "מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי", קתדרה 115, עמ' 101. מזור גם דן באופן השוואתי בשינויים שעבר לחן זה בנוסח שהתאים שמואל נבון לשיר "עץ נטעתי" (דיון בעמ' 115, השוואה בתווים בעמ' 117).

את דברי אליהו הכהן, מתוך חוברת התקליטור ליוסף שפינדל, מביא מיכאל קוכמן:

את השיר שיבץ המחבר בתחילת "ספר המבקש" שלו, שעלילתו עוסקת באיש צעיר המבקש לגלות מהי החכמה האמיתית שכדאי להתמסר לה. בחיפושיו הוא נודד ממקום למקום ומראייו שישה-עשר אנשים בעלי תחומי עניין שונים במטרה ללמוד מהם ולהשתלם במקצועם. מסעו מסתיים אצל הפילוסוף. הספר הבנוי כמקאמה נדפס לראשונה כשלוש מאות שנה לאחר חיבורו (קראקה, 1606) ומאז יצא במהדורות אחדות. מנגינת השיר היא חסידית.

שיר זה היה מושר במסיבות "עֹנג שבת" שנערכו בבית "אהל שם" בתל אביב בשלהי שנות העשרים של המאה העשרים. מי שהביא את המנגינה לידיעת הציבור בארץ הוא מנשה רבינא שהיה מורה ומלחין, וערך את הערבים הללו. בשנת 1930 הוא כלל שיר זה בשירון "זמירות לעם" שהוצא לתועלת משתתפי מפגשים אלה.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

העלייה הראשונה   תשעה באב   מקהלות   שירי עידוד  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם