לֹא רָאִית מֵעוֹלָם עוֹד רִמְזִי כּוֹכְבֵי רוֹם אוֹ רָאִית וְלֹא הֵבַנְתְּ אוֹתָם עוֹד עַד הַיּוֹם אָמְנָם אִם נִכְסַפְתְּ אַתְּ לָדַעַת פֵּשֶׁר סוֹדֵךְ זֶה חַבְּקִינִי נָא נַשְּׁקִינִי נָא אֶת עֵינַי וְאֶת הַפֶּה וּבְיַד יְמִינֵךְ סַלְסְלִי אֶת שְׂעָרוֹתַי אַט וּפֵשֶׁר רִמְזִי כּוֹכְבֵי רוֹם אֲגַלֶּה לָךְ בַּלָּאט כּוֹכְבֵי רוֹם מִזְדַּעְזְעִים מִשְׁתּוֹמְמִים כִּמְעַט צוֹחֲקִים לִי וְשׁוֹאֲלִים לָמָּה לָמָּה יַחֲבֹק יָד לָמָּה זֶה לֹא נָשַׁק לָהּ לְעַלְמָה זוֹ מִכְּבָר חֹשֶׁךְ שָׁם וּדְמָמָה שָׁם לֹא יִרְאֶה אוֹתָם זָר לא ראית מעולם עוד רמזי כוכבי רום או ראית ולא הבנת אותם עוד עד היום אמנם אם נכספת את לדעת פשר סודך זה חבקיני נא נשקיני נא את עיני ואת הפה וביד ימינך סלסלי את שערותי אט ופשר רמזי כוכבי רום אגלה לך בלאט כוכבי רום מזדעזעים משתוממים כמעט צוחקים לי ושואלים למה למה יחבוק יד למה זה לא נשק לה לעלמה זו מכבר חושך שם ודממה שם לא יראה אותם זר