מילים: ישעיה סתהון
לחן: ג'וזפה פוגיולי כתיבה: 1925~ הלחנה: 1871~
|
מנשה הראל (בביוף) 
שנת הקלטה: 2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת צפו בריאיון המלא עם מנשה הראל שנערך במסגרת פרויקט "תולדות ישראל" המתעד את דור מקימי המדינה. |
על הפיוט קראו בויקיפדיה, וראו שם את נוסח הטקסט השלם.
על-פי מנשה הראל, השיר זומר בסוכות 1925, כשהגיע הנציב העליון הרברט סמואל לביקור בשכונת הבוכרים. את השיר שרה מקהלת תלמידי "תלמוד תורה" של השכונה, בה זימר מנשה עצמו (כילד בן 8). צפו במנשה הראל מספר את סיפור השיר במסגרת פרויקט "תולדות ישראל".
המנגינה נלקחה מההמנון המצרי דאז (ששימש בין השנים 1958-1871). ב-1871 הגיע למצרים המלחין האיטלקי ג'וזפה פוגיולי שכתב את המנגינה כמארש צבאי. איסמעיל פאשה, שחזה בחיילים המתאמנים לצלילי השיר, התאהב בשיר וביקש שהשיר יעובד לתזמורת כלי מתכת. זמן קצר לאחר מכן הפך השיר להמנון המצרי. ב-1952 שונתה כותרתו בהתאם למצב הפוליטי (מעבר ממונרכיה לרפובליקה) וב-1958 הוחלף ההמנון לטובת המנון הרפובליקה הערבית המאוחדת שהושמע בצמוד להמנון הסורי. (המידע מסתמך על הפרטים המוצגים בסרטון ההמנון אך אומת עם מקורות נוספים ברשת)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.