היכון

העתקת מילות השיר

בַּכֶּרֶם, בַּנִּיר, בָּעִיר וּבַכְּפָר דֹּם נַעֲמֹד וְנִדְרֹךְ הַמֵּיתָר לָנוּ נָתַן הָאָדָם פִּקָּדוֹן אַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר – הִכּוֹן! נַעֲשֶׂה שְׁרִירֵינוּ עֶשֶׁת וְעֵינֵינוּ אֵשׁ! אַל אוֹיֵב יָעֵז לָגֶשֶׁת קוּם שׁוֹמֵר וּדְרֹךְ הַקֶּשֶׁת וּשְׁמֹר עַל הַיֵּש! הַמָּוֶת מוּלֵנוּ – מוֹרָא לָנוּ זָר לָנוּ כָּל רֶגֶב וָתֶלֶם – מִבְצָר צִדְקַת הַמִּפְעָל לָנוּ כֹּח וָאוֹן אַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר – הִכּוֹן! נַעֲשֶׂה שְׁרִירֵינוּ... וְאִם הַכַּדּוּר אֶת לִבֵּנוּ בָּתַר בּוֹאוּ אַחַי וְעִמְדוּ בַּמִּשְׁמָר! עָלֵינוּ הוּטַל גַּם לָמוּת וְלָגוֹן אַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר – הִכּוֹן! נַעֲשֶׂה שְׁרִירֵינוּ...בכרם, בניר, בעיר ובכפר דום נעמוד ונדרוך המיתר. לנו נתן האדם פיקדון אנשי המשמר – היכון! נעשה שרירינו עשת ועינינו אש! אל אויב יעז לגשת קום שומר ודרוך הקשת ושמור על היש! המוות מולנו – מורא לנו זר. לנו כל רגב ותלם – מבצר. צדקת המפעל לנו כוח ואון אנשי המשמר – היכון! נעשה שרירינו... ואם הכדור את לבנו בתר בואו אחי ועמדו במשמר! עלינו הוטל גם למות ולגון אנשי המשמר – היכון! נעשה שרירינו...
מילים: יחזקאל סן
לחן: משה ביק
הלחנה: 1927

בַּכֶּרֶם, בַּנִּיר, בָּעִיר וּבַכְּפָר
דֹּם נַעֲמֹד וְנִדְרֹךְ הַמֵּיתָר
לָנוּ נָתַן הָאָדָם פִּקָּדוֹן
אַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר – הִכּוֹן!

נַעֲשֶׂה שְׁרִירֵינוּ עֶשֶׁת
וְעֵינֵינוּ אֵשׁ!
אַל אוֹיֵב יָעֵז לָגֶשֶׁת
קוּם שׁוֹמֵר וּדְרֹךְ הַקֶּשֶׁת
וּשְׁמֹר עַל הַיֵּש!

הַמָּוֶת מוּלֵנוּ – מוֹרָא לָנוּ זָר
לָנוּ כָּל רֶגֶב וָתֶלֶם – מִבְצָר
צִדְקַת הַמִּפְעָל לָנוּ כֹּח וָאוֹן
אַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר – הִכּוֹן!

נַעֲשֶׂה שְׁרִירֵינוּ...

וְאִם הַכַּדּוּר אֶת לִבֵּנוּ בָּתַר
בּוֹאוּ אַחַי וְעִמְדוּ בַּמִּשְׁמָר!
עָלֵינוּ הוּטַל גַּם לָמוּת וְלָגוֹן
אַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר – הִכּוֹן!

נַעֲשֶׂה שְׁרִירֵינוּ...
בכרם, בניר, בעיר ובכפר
דום נעמוד ונדרוך המיתר.
לנו נתן האדם פיקדון
אנשי המשמר – היכון!

נעשה שרירינו עשת
ועינינו אש!
אל אויב יעז לגשת
קום שומר ודרוך הקשת
ושמור על היש!

המוות מולנו – מורא לנו זר.
לנו כל רגב ותלם – מבצר.
צדקת המפעל לנו כוח ואון
אנשי המשמר – היכון!

נעשה שרירינו...

ואם הכדור את לבנו בתר
בואו אחי ועמדו במשמר!
עלינו הוטל גם למות ולגון
אנשי המשמר – היכון!

נעשה שרירינו...




 פרטים נוספים


בתים נוספים מתוך "משה ביק: שירים לקול ולפסנתר"   העתקת מילות השיר

 



[אחרי פזמון הבית הראשון:]

הִמְשִׁיךְ כְּבָר הַלַּיִל, הַחֹשֶׁךְ גָּבַר
הָעַיִן נִלְטֹשׁ וְנָתוּר אֶת הַצָּר
אַל נָא יִקְרַב הֲלוֹם אִישׁ זָדוֹן
אַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר – הִכּוֹן!

נַעֲשֶׂה שְׁרִירֵינוּ...

עָלֵינוּ הֻפְקַד הַיַּרְדֵּן וְהַסְּפָר
אָנוּ נָגֵן עַל כָּל גֶּבַע וָהַר
נִמְסֹר אֶת נַפְשֵׁנוּ עַל גְּדִי וְעַל צֹאן
אַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר – הִכּוֹן!

נַעֲשֶׂה שְׁרִירֵינוּ...
[אחרי פזמון הבית הראשון:]

המשיך כבר הליל, החושך גבר
העין נלטוש ונתור את הצר
אל נא יקרב הלום איש זדון
אנשי המשמר היכון

נעשה שרירינו...

עלינו הופקד הירדן והספר
אנו נגן על כל גבע והר
נמסור את נפשנו על גדי ועל צאן
אנשי המשמר היכון

נעשה שרירינו...




מפנקסה של שרה פרצי צור   העתקת מילות השיר

 



נוסף פתיח:
היכון, דום!
היכון, דום!


 פרטים נוספים

ביצוע:

 

חבורת שירו שיר 
הקלטות נוספות

על השיר

משה ביק בעדות לציפי פליישר, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" (1964), עמ' 306, תיארך שיר זה לשנת 1927. 

השיר נדפס בשירון הסתדרות השומר הצעיר בשנת 1930. היכרות עם השיר (בשם "נעשה שרירינו עשת") מתועדת גם בתנועה המאוחדת, בתוכן מחברת השירים של רותי פ' המובא בספר התנועה המאוחדת "עלה והגשם" (עמ' 397).

השיר מובא באדיבותו של צבי שביט.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  


תודה לצבי שביט על מסירת התווים

סיפור שיר  

יעקב מזור למד את השיר מהמוזיקאי והמורה מקס למפל:

בשנת תש"ה, כאשר עלינו ממכינה ד' (בביה"ס "מעלה" ציינו את 4 הכיתות א-ד כ"מכינות"), החליטו שבמקום שהמחנך ילמד שירים ימסרו את התפקיד למוסיקאי מקצועי שילווה את השירה בפסנתר. מי שנבחר לכך היה הפסנתרן מקס למפל. אני זוכר שהוא התייחס ברצינות להוראה. הוא בחר ללמד אותנו את השיר "היכון", כשהוא - כרגיל - מדגים בית אחד בשירה בליווי נגינה בפסנתר. השיעור לא התקיים בכיתה הרגילה אלא באולם בו נמצא הפסנתר. הוא שר עם התלמידים כשהוא מלווה את השירה בנגינה והתלמידים קוראים את המילים הרשומות על הלוח. באותו יום ישבתי כמדומני בשורה השנייה ומאחוריי ישבו ה"חבר'ה הטובים" של הכיתה, קרי המנהיגים וכו'. כשהגענו לשיר את הפזמון החבורה שישבה מאחוריי הדגישה והאריכה את המילים "עשת", "אש", "לגשת", "הקשת", "היש" - מה שהקפיץ את המורה הנרגש, ובקול - שאינו קולו הרגיל - פנה אלינו בקול רועד מהתרגשות בערך בזו הלשון: "התייחסתי אליכם כאל מבוגרים..." [מה שהיה נכון ביחס למורים חמורי סבר ומטילי אימה שהשליטו משמעת בצעקות ובעונשים], והמשיך להטיף מוסר על העוול ועל היותנו "כפויי טובה"... ואני יכולתי לחוש כיצד ה"חבר'ה" מאחוריי שותקים-נבוכים לנוכח דבריו. אך לבסוף שרנו את השיר בליוויו, כיאות...





עדכון אחרון: 11.07.2023 17:11:24


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: