הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
שיר עבודה

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: נח שפירא
לחן: עממי מזרחי
כתיבה: תרנ"ה

עוּרוּ, אַחַי, אַל תָּנוּמוּ
לַעֲבוֹדַתְכֶם אָנָּא קוּמוּ!

יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!

הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל הָעֲבוֹדָה
הָרִיעוּ, שִׁירוּ בְּקוֹל תּוֹדָה!

יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי...

הָעֲבוֹדָה הִיא כָּל חַיֵּינוּ,
מִכָּל צָרָה תַּצִּילֵנוּ.

יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי...

מִטַּל שָׁמַיִם וּמִכָּל מֶגֶד,
לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלִלְבֹּשׁ בֶּגֶד.

יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי...
עורו, אחיי, אל תנומו
לעבודתכם אנא קומו!
יה חי לי, לי הה עמלי!
יה חי לי, לי הה עמלי!
יה חי לי, לי הה עמלי!

העולם עומד על העבודה
הריעו, שירו בקול תודה!
יה חי לי, לי הה עמלי!

העבודה היא כל חיינו,
מכל צרה תצילנו.
יה חי לי, לי הה עמלי!

מטל שמיים ומכל מגד,
לחם לאכול וללבוש בגד.
יה חי לי, לי הה עמלי!


 פרטים נוספים


מפי הלל רווה

[זהה לנוסח הראשי למעט:]
הָעֲבוֹדָה הִיא חַיֵּינוּ
מִכָּל צָרָה תּוֹצִיאֵנוּ


מתוך "מבחר שירי ציון"

עוּרוּ אַחַי אַל תָּנוּמוּ
לַעֲבוֹדַתְכֶם אָנָּא קוּמוּ

יָהּ חַי-לִי-לִי...

הָעֲבוֹדָה הִיא חַיֵּינוּ
מִכָּל צָרָה תַּצִּילֵנוּ

יָהּ חַי-לִי-לִי...

לַגּוּף תּוֹסִיף עָצְמָה וְכֹחַ
לָרֹאשׁ שֵׂכֶל, לְשָׁד לַמֹּחַ

יָהּ חַי-לִי-לִי...

טַל שָׁמַיִם גַּם כָּל מֶגֶד
לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלִלְבֹּשׁ בֶּגֶד

יָהּ חֲלִי לִי עֲמָלִי!

עוֹד יִתְרוֹן לַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה
לְכָל הָעָם הִיא הַנְּשָׁמָה

יָהּ חֲלִי לִי עֲמָלִי!

וּבְכֵן אַחַי אַל תָּנוּמוּ
לַעֲבוֹדַתְכֶם אָנָּא קוּמוּ

יָהּ חֲלִי לִי עֲמָלִי!
עורו אחיי אל תנומו
לעבודתכם אנא קומו

יה חלי לי עמלי!

העבודה היא חיינו
מכל צרה תצילנו

יה חלי לי עמלי!

העבודה תוסיף כוח
אומץ-רוח, לשד למוח

יה חלי לי עמלי!

טל שמיים גם כל מגד
לחם לאכול וללבוש בגד

יה חלי לי עמלי!

עוד יתרון לעבודת האדמה
לכל העם היא הנשמה

יה חלי לי עמלי!

ובכן אחיי אל תנומו
לעבודתכם אנא קומו

יה חלי לי עמלי!


 פרטים נוספים


מתוך "פנקסי"

עוּרוּ אַחַי אַל תָּנוּמוּ
לַעֲבוֹדַתְכֶם אָנָּא קוּמוּ

יָהּ חַי-לִי-לִי עֲמָלִי-לִי!

הָעֲבוֹדָה הִיא חַיֵּינוּ
מִכָּל צָרָה תַּצִּילֵנוּ

יָהּ חַי-לִי-לִי...

לַגּוּף תּוֹסִיף עָצְמָה וְכֹחַ
לָרֹאשׁ שֵׂכֶל, לְשָׁד לַמֹּחַ

יָהּ חַי-לִי-לִי...

בָּהּ נִמְצָא עֹשֶׁר וְהַצְלָחָה
אַף תָּבִיא לָנוּ כָּל בְּרָכָה

יָהּ חַי-לִי-לִי...

מִטַּל הַשָּׁמַיִם וְכָל מֶגֶד
לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלִלְבֹּשׁ בֶּגֶד

יָהּ חַי-לִי-לִי...

עוֹד לַעֲבֹד אֲדָמָה
לְכָל הָעָם הִיא הַנְּשָׁמָה

יָהּ חַי-לִי-לִי...

וְלָכֵן אַחַי אַל תָּנוּמוּ
לַעֲבוֹדַתְכֶם מַהֲרוּ קוּמוּ

יָהּ חַי-לִי-לִי ...
עורו אחיי אל תנומו
לעבודתכם אנא קומו

יה חי-לי-לי עמלי-לי!

העבודה היא חיינו
מכל צרה תצילנו

יה חי-לי-לי...

לגוף תוסיף עוצמה וכוח
לראש שכל, לשד למוח

יה חי-לי-לי...

בה נמצא עושר והצלחה
אף תביא לנו כל ברכה

יה חי-לי-לי...

מטל השמיים וכל מגד
לחם לאכול וללבוש בגד

יה חי-לי-לי...

עוד לעבוד אדמה
לכל העם היא הנשמה

יה חי-לי-לי...

ולכן אחיי אל תנומו
לעבודתכם מהרו קומו

יה חי-לי-לי ...


 פרטים נוספים


מפנקסו של גרשון גורביץ

עוֹד לַעֲבֹד הָאֲדָמָה
לְכָל הָעָם הִיא הַנְּשָׁמָה

יָהּ חֲלִי לִי עֲמָלִי!

וּבְכֵן אַחַי אַל תָּנוּמוּ
לַעֲבוֹדַתְכֶם אָנָּא קוּמוּ

יָהּ חֲלִי לִי עֲמָלִי!

יֵשׁ לָנוּ אֶרֶץ וּשְׁמָהּ פָּלֶשְׂתִּינָא
אֶרֶץ זָבַת חָלָב דְּבַשׁ וּגְבִינָה

יָהּ חֲלִי לִי עֲמָלִי!
[כמו בתים 1, 2, 3, 5 ב"פנקסי"]

עוד לעבוד האדמה
לכל העם היא הנשמה

יה חלי לי עמלי!

ובכן אחיי אל תנומו
לעבודתכם אנא קומו

יה חלי לי עמלי!

יש לנו ארץ ושמה פלשתינא
ארץ זבת חלב דבש וגבינה

יה חלי לי עמלי!


 פרטים נוספים


מתוך "קבוצת שירים" 1915

עוּרוּ...
הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל עֲבוֹדָה
רַק הָעֲבוֹדָה כָּל חַיֵּינוּ

לַגּוּף תּוֹסִיף

יִתְרוֹן עוֹד לַעֲבוֹדַת אֲדָמָה
גַּם לְכָל הָעָם הִיא הַנְּשָׁמָה

וּבְכֵן אַחַי נָא לָעֲבוֹדָה
הָרִיעוּ שִׁירוּ בְּקוֹל תּוֹדָה
עורו...
העולם עומד על עבודה
רק העבודה כל חיינו

לגוף תוסיף

יתרון עוד לעבודת אדמה
גם לכל העם היא הנשמה

ובכן אחיי נא לעבודה
הריעו שירו בקול תודה
ביצוע: המזל של ג'קי
עיבוד: אלון אוחנה
שנת הקלטה: 2016
נכלל בתקליטור: מתיישבים ושרים



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: דני אומנסקי, מקהלת הקיבוץ הארצי, תזמורת הקיבוץ הארצי
עיבוד: חיים ברקני
שנת הקלטה: 1963
מקור: המופע "אנו עולים ושרים", היכל התרבות, תל אביב
ניצוח: אורי גבעון


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: הלל (אילקה) רוה
עיבוד: יצחק (זיקו) גרציאני
נכלל בתקליטור: שאו ציונה נס ודגל

עם תזמורת קול ישראל ומקהלת צדיקוב.
מתוך התקליטור "אילקה רוה שר - שדמתי"



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שלמה (סלומון) קוגל

בליווי להקה קולית

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת סמינר לווינסקי
עיבוד: יצחק אדל
שנת הקלטה: 14.11.1954 ‬

מנצח: יצחק אדל



פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: צאצאי מייסדי רחובות
שנת הקלטה: 2005
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"


פתיחה בנגן חיצוני
 הורדה

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ילדי כפר-עציון
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על ההקלטה בכפר עציון ניתן לקרוא ברשומה הזו שהתפרסמה תחת פינת החינוך.

על השיר

את השיר העברי כתב שפירא בזיכרון יעקב בשנת 1895. ר' בהמשך את הדף המקורי של השיר. סיפורו המפורט של השיר מופיע בספר "יה חי לי לי : השיר ומחברו בר-נש" (מנשה רבינא, 1966). לקריאה נוספת: מאמרה של יפה ברלוביץ בפינת עיון נוסף.

בתכנית רדיו ב1962 יוחס השיר לחיים מילמן (מתועד אצל ציפי פליישר, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", עמ' 336).

עדי שלביה, תושב כפר מרר, מספר את סיפור השיר הערבי כפי ששמע מסבו יליד הכפר (נ' 1928), במסגרת שיעורהּ של ד"ר טלילה אלירם, "שירי ארץ ישראל, הז'אנר והתפתחותו":

"יא חלאלי יא מאלי" / סיפור מהמורשת הפלסטינית
[חלאלי = העדר שלי; מאלי = הכסף שלי]

מספרים שבכפר ערבי פלסטיני חי בעבר אדם בארמון מפואר עם הפמליה שלו חיים מאושרים. אדם עשיר בעל הון, אדמות ועדר גדול. חי מבודד רחוק מאנשים שלא אכפת לו איך הם חיים למרות החיים הקשים שחיו. אנשי הכפר התפרנסו מחקלאות ומגידול בעלי חיים כמו בכפרים ערביים אחרים.

באחת השנים פקד את הכפר הזה יובש ולא היו גשמים. התייבשו כל הבארות והשדות הירוקים. אנשי הכפר סבלו מרעב, מחלות קשות פשטו והמזון אזל אצל כולם ומצבם התדרדר. אנשי הכפר הלכו לארמונו של העשיר ובקשו ממנו עזרה כלכלית ולו קצת ממה שיש לו, ולצערם העשיר הקמצן לא ענה להם ומצבם החמיר עד מוות.

יום אחד יצא העשיר עם חלק מהפמליה שלו לבדוק מה מצב העדר שלו בין השדות והעמקים, ובינתיים חלק מהצעירים הקנאים בכפר תכננו לבצע מארב לעשיר, תפסו אותו ואת הפמליה שלו, קשרו אותם וזרקו אותם לוואדי ליד עין המים ליד הכפר. מיד לאחר מכן הגיעו הצעירים לארמון ולקחו כל מה שיש לו, אוכל, מזון וכו', וחילקו אותם לתושבי הכפר.

בו בזמן עברה בוואדי שיירה של סוחרים זרים אשר ראו את העשיר ואת אנשיו, ושחררו אותם. העשיר מיהר לבדוק מה עלה בגורל העדר שלו, ולצערו לא מצא מאומה. מצערו על אובדן העדר, התחיל להגיד "יא חלאלי" ואנשיו מזמרים אחריו "יא חלאלי" עד שהגיעו לארמון וראו שגם הכסף נלקח על ידי צעירי הכפר, אז הוסיף ואמר "יא מאלי" עם צליל של חרטה, ואנשיו מזמרים אחריו "יא חלאלי יא מאלי".

ומאז השיר העממי הזה נפוץ בחתונות כדי להזכיר תמיד מה עולה בגורל העשירים הקמצנים אשר לא דואגים לזולת, ולהזכיר שכל אחד שלא אכפת לו מהזולת גורלו יהיה כגורל הקמצן ההוא.

ביצועים נוספים

  • ביצוע קולי - החזן אירוינג שולקס (Irving Shulkes)
  • וידיאו - חגיגות היובל לקיבוץ עין-גב, 1987 - כאן. (דקה 1:50).
  • שמואל בן זאב מוותיקי ראשון לציון בשחזור בית מקומי מאולתר ביידיש. יש לבחור Click to listen על הקובץ השני ולהפעיל את היישום. השיר בתזמון 23:16.
  • משה חבצלת (מוותיקי העלייה הראשונה) משחזר את השיר הערבי המקורי, כפי ששמע מרועים ובטיולים בגליל וביהודה, וכן מפועלים מהכפר דג'ן (היו שרים בווריאציות שונות). בעצם רק הפזמון "יה חלילי יא עמלי" כלול בנוסח שהוא שר, וזהו החלק האחרון של "דבקה דלעונה" (המקור ל"בנות עלינה" ובהמשכו גם ל"ילדה נעימה נעימת לב"). יש לבחור Click to listen על הקובץ השני ולהפעיל את היישום. השיר בתזמון 8:02, הקטע "יה חי לי לי" בתזמון 12:00.

ישראל דושמן התאים ללחן זה את "שיר התוצרת"

בשירון "הבה נשירה" (לייפציג 1935) מובא השיר בלחן אחר.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

מילים

תרנ"ה = 1895; זכ"י = זיכרון-יעקב.



תגיות

העלייה הראשונה   לחנים מזרחיים   מקהלות   משירי תנועות הנוער   האחד במאי   עבודה   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם