הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
בצאת ישראל (לחן מילט)

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: מן המקורות
לחן: יוסף מילט
הלחנה: 1921

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם
בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז
הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ
יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו.

הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס,
הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר,
הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים,
גְּבָעוֹת כִּבְנֵי-צֹאן.

מַה-לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס,
הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר,
הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים,
גְּבָעוֹת כִּבְנֵי-צֹאן?

מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ,
מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב,
הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם-מָיִם,
חַלָּמִישׁ, לְמַעְיְנוֹ – מָיִם.
בצאת ישראל ממצרים
בית יעקב מעם לועז
הייתה יהודה לקדשו
ישראל ממשלותיו.

הים ראה וינוס,
הירדן ייסוב לאחור,
ההרים רקדו כאילים,
גבעות כבני-צאן.

מה לך הים כי תנוס,
הירדן תיסוב לאחור,
ההרים תרקדו כאילים,
גבעות כבני-צאן?

מלפני אדון חולי ארץ,
מלפני אלוה יעקב,
ההופכי הצור אגם-מים,
חלמיש, למעיינו – מים.


 פרטים נוספים
הקלטת זמרדע
ביצוע: לאה פלק, איטה שיינצייט
שנת הקלטה: 14.11.1992
מקור: הקלטות לקראת עבודת המוסמך של אוכמא שפרן

 המבצעות היו חלוקות ביניהן בסוגייה אם הכירו את המנגינה כבר בפולין לפני שעלו ארצה בגיל 12. הן טענו שהן שרות נוסח לחן ייחודי, אף שהלחן שהן שרות הוא בבסיסו הלחן המוכר של מילט.



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: להקת גברים של קול ציון לגולה
שנת הקלטה: 11.1.1953

ניצוח: צבי טלמון



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: עמרם בנימיני
שנת הקלטה: 6.4.1952

פסנתר: אדמונד הלפרין



פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטה היסטורית
ביצוע: אפרים די-זהב (גולדשטיין)
שנת הקלטה: 25.3.1956

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: ותיקי הגבעטרון
שנת הקלטה: 13.4.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: אהרון לירון
שנת הקלטה: 28.7.2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על השיר

מתוך תהלים קי"ד.

קראו על הפיוט באתר הזמנה לפיוט. זיהוי המלחין כיוסף מילט  - לפי אליהו הכהן וכן לפי כתב יד עיבוד של צבי טלמון. מילט מזוהה כמלחין "בצאת ישראל ממצרים" גם בלכסיקון האישים במוסיקה של ישראל שליטא, ואף כי שם אין קישור ללחן ספציפי נראה כי זהו הלחן המדובר.

עם זאת, ב"הזמנה לפיוט" לחן זה מזוהה כנוסח מסורתי מאשכנז, וב"אנתולוגיה לחזנות" בעריכת שלמה רביץ ומאיר שמעון גשורי (1964), כרך 1, עמ' 142, המלחין של לחן זה מזוהה כדוידוביץ

ביצועים נוספים:

ראו גם "בצאת ישראל" בלחן אדמון, בלחן לבנדובסקי ובלחן לא ידוע.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

מן המקורות   אביב ופסח   העלייה השלישית  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם