לֹא נִפְנוּף דְּגָלִים, לֹא מְצִלְתַּיִם לֹא רַעַשׁ הֵידָד, שָׁאוֹן אֱוִילִי חֵרוּת, מוֹלֶדֶת, עֲמַל כַּפַּיִם הָיָה חֲלוֹמְךָ, יוֹסֵף הַגְּלִילִי הֵדֵי חֲלוֹמְךָ עוֹדָם נִשָּׂאִים שָׁם בִּמְקוֹם כָּלָה שְׁבִילְךָ הַכָּלִיל הָרֵי הַגָּלִיל בְּהוֹדָם נִפְלָאִים תִּלְּךָ עוֹד הֶאֱדִיר הַדְרַת הַגָּלִיל וְעִם מַסָּדָה וְעִם יוֹדְפַת עִם כָּל הָרוֹמְזִים לָאֻמָּה: הוֹחִילִי שְׁכִינַת יִשְׂרָאֵל תִּהְיֶה חוֹפֶפֶת גַּם עַל זִכְרְךָ, יוֹסֵף הַגְּלִילִילא נפנוף דגלים, לא מצלתיים לא רעש הידד, שאון אווילי חרות, מולדת, עמל כפיים היה חלומך, יוסף הגלילי הדי חלומך עודם נישאים שם במקום כלה שבילך הכליל הרי הגליל בהודם נפלאים תלך עוד האדיר הדרת הגליל ועם מסדה ועם יודפת עם כל הרומזים לאומה: הוחילי שכינת ישראל תהיה חופפת גם על זכרך, יוסף הגלילי