הַיּוֹם אִילָן בּוֹכֶה בָּרוּחַ מַדּוּעַ הוּא בּוֹכֶה בָּרוּחַ מֹשֶׁה הָלַךְ לֹא שָׁב לֹא שָׁב וְאֵין מוֹרֶה וְאֵין עוֹד רַב עָצוּב עוֹמֵד לוֹ יְהוֹשֻׁעַ עֵינָיו דּוֹמְעוֹת לִבּוֹ קָרוּעַ מֹשֶׁה הָלַךְ וּמִי חָכָם אֲשֶׁר יוֹלִיךְ יוֹרֶה הָעַם פֹּה אֵין מוֹרֶה וְאֵין נָבִיא הָעַם לָאָרֶץ מִי יָבִיא אֲנִי צָעִיר, כִּמְעַט עוֹד נַעַר וּמִי יִפְתַּח לָעַם הַשַּׁעַר פִּתְאוֹם זָרַח לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ רַב-אוֹר [?] שֶׁלּוֹ הַכֹּל יָדוּעַ תּוֹרַת מֹשֶׁה לִי הַמַּפְתֵּחַ אַכְנִיס לָאָרֶץ עַם יָגֵעַהיום אילן בוכה ברוח מדוע הוא בוכה ברוח משה הלך לא שב לא שב ואין מורה ואין עוד רב עצוב עומד לו יהושע עיניו דומעות לבו קרוע משה הלך ומי חכם אשר יוליך יורה העם פה אין מורה ואין נביא העם לארץ מי יביא אני צעיר, כמעט עוד נער ומי יפתח לעם השער פתאום זרח לו ליהושע רב-אור [?] שלו הכל ידוע תורת משה לי המפתח אכניס לארץ עם יגע