הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
שם במקום ארזים

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: יצחק פלד
תרגום/נוסח עברי: אהרון ליבושיצקי
לחן: לא ידוע
כתיבה: 1885

שָׁם בִּמְקוֹם אֲרָזִים מְנַשְּׁקִים עָבֵי רוֹם,
שָׁם בִּמְקוֹם בַּיַּרְדֵּן שׁוֹטְפִים גַּלֵּי-תְּהוֹם.
בִּמְקוֹם עֲפַר אֲבוֹתַי דּוּמָם מֻנָּח שָׁם
אֶרֶץ שֶׁהַמַּכַּבִּים הִשְׁקוּהָ נַחֲלֵי דָּם.
צְבִי אֲרָצוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת יָם הַחוֹף
אֶרֶץ קֶדֶם לִי זֶה יְפֵה הַנּוֹף.

וְאִם בִּידֵי אַכְזָרִים גֹּרַשְׁתִּי מִשָּׁם
וּמֵאָז אָנוּדָה מֵעַם אֶל עַם –
אַךְ בְּצִיּוֹן נִשְׁאַר לְעוֹלְמֵי עַד הַלֵּב,
לְמִזְרַח-שֶׁמֶשׁ תִּכְלֶה בַּת-עֵינִי מִכְּאֵב.
בִּתְפִלָּתִי אֶפְנֶה מִזְרָח זֶה הַחוֹף
כִּי אֵל יְשִׁיבֵנִי אֶל יְפֵה הַנּוֹף.

אוּלָם אִם בִּגְזֵרַת גּוֹרָלִי זֶה הַמָּר
עֵינַי תִּסָּגַרְנָה פֹּה עַל אַדְמַת זָר
גֵּוִי אָז הוֹרִידוּ אֶל אֹפֶל הַבּוֹר
וְהַטּוּ נָא אֶת פָּנַי אֶל מִזְרַח הָאוֹר
רֹאשִׁי יוּנַח לְעֵבֶר תְּכֵלֶת יָם הַחוֹף
אֶל צִיּוֹן מוֹלַדְתִּי, אֶל יְפֵה הַנּוֹף.

שָׁם אֲחַכֶּה דּוּמָם עַד בּוֹא עֵת-קֵץ לִי
שֶׁעֲווֹן-אֲבוֹתַי יְכֻפַּר כָּלִיל בִּי
עַד שֶׁהַתַּרְעֵלָה תְּמַלֵּא אֶת הַכּוֹס
וּמַשִּׁיחַ יָבוֹא וְיָרִים אֶת הַנֵּס
וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה יָשִׁיב אָז לַחוֹף
אֶת הָעָם הַנּוֹדֵד, אֶת יְפֵה הַנּוֹף.

שָׁם בִּמְקוֹם אֲרָזִים...
שם במקום ארזים מנשקים עבי רום,
שם במקום בירדן שוטפים גלי-תהום,
במקום עפר אבותי דומם מונח שם
ארץ שהמכבים השקוה נחלי דם.
צבי ארצות של תכלת ים החוף
ארץ קדם לי זה יפה הנוף.

ואם בידי אכזרים גורשתי משם
ומאז אנודה מעם אל עם-
אך בציון נשאר לעולמי עד הלב,
למזרח-שמש תכלה בת-עיני מכאב.
בתפילתי אפנה מזרח זה החוף
כי אל ישיבני אל יפה הנוף.

[בתים נוספים]
אולם אם בגזרת גורלי זה המר
עיניי תיסגרנה פה על אדמת זר
גווי אז הורידו אל אופל הבור
והטו נא את פניי אל מזרח האור
ראשי יונח לעבר תכלת ים החוף
אל ציון מולדתי, אל יפה הנוף

שם אחכה דומם עד בוא עת-קץ לי
שעוון אבותיי יכופר כליל בי
עד שהתרעלה תמלא את הכוס
ומשיח יבוא וירים את הנס
ובזרוע נטויה ישיב אז לחוף
את העם הנודד את יפה הנוף

[חזרה על הבית הראשון]


 פרטים נוספים


מתוך "חנינא"

פֹּה בִּמְקוֹם אֲרָזִים...
פה במקום ארזים...


 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (יידיש)

דאָרט וווּ די צעדער הויך די וואָלקן קיסט,
דאָרט וווּ די שנעלע ירדן־קוועלע פֿליסט,
דאָרט וווּ די אַשע מײַנער עלטערן רוט,
דאָרט וווּ געפֿלאָסן האָט מכּביס בלוט -
אין יענעם שיינעם לאַנד,
בײַם בלויען וואַסערזאַם
דאָרט איז מײַן ליבעס פֿאָטערלאַנד.

און ווען עס איז מיר פֿון שיקזאַל נאָך באַשערט
צו שטאַרבן פֿרי אויף פֿרעמדע לענדערס ערד,
דאַן לייגט מיך שנעל אין קבֿרס קאַלטע ווענט
מיט מײַן פּנים צו ציון הינגעווענדט,
און שיט אויף מײַן געזיכט
פֿון ציונס ווײַסן זאַמד
דאַן טרוים איך פֿון מײַן פֿאָטערלאַנד


 פרטים נוספים
ביצוע: מקהלת סמינר לווינסקי
שנת הקלטה: 1955


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטה היסטורית
ביצוע: אפרים די-זהב (גולדשטיין)
שנת הקלטה: 1952


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: אברהם יאסן
שנת הקלטה: 1917

מתוך תקליט 78 סל"ד (10 אינטש) בהוצאת Columbia, ניו יורק, 1917. מספר סידורי: E3617.
בליווי כינור, צ'לו ופסנתר.

בצידו השני של התקליט: השושנה



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חבורת שהם
שנת הקלטה: 2009
סולן: דודו אלהרר


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: צאצאי מייסדי רחובות
שנת הקלטה: 2005
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"

 אנו מתנצלים על הקטיעה בסוף ההקלטה.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

הוקלט במכשיר הקלטה ביתי באירוע זמרשת מס' 1, שהתקיים במועצה מקומית אזור, ב-9 בנובמבר 2007.

הובלת שירה וגיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר


על השיר

משירי חיבת ציון, שימש כמעין המנון בגרמנית, יידיש ועברית ובכלל זה בקונגרסים הציוניים הראשונים.

על פי פרופ' אדווין סרוסי, Dort wo die Zeder/Ceder: Jewish-German Lyrical Encounters. In: Die Dynamik kulturellen Wandels. Essays und Analysen, ed. Jenny Svensson. LIT Verlag Münster, 2013, pp. 55-71:

הטקסט נדפס לראשונה בגרמנית בכתב העת Selbst-Emancipation גליון 19, 16.8.1885, עמ' 9. בניגוד לסברה המופיעה בספרו של נתן שחר "שיר שיר עלה נא", עמ' 24, אין לשיר מקור ביידיש, אך השיר הועבר ליידיש מייד בראשית דרכו (לא ממש בתרגום). התרגום העברי המוכר ביותר, מאת ליבושיצקי, נדפס בספרו "שיר וזמר" (1903) [נתן שחר מציין: עם ציור בשחור-לבן מאת נ' טשרני]. התרגום הראשון לעברית היה ככל הנראה "מקום שם ארזים" (תרגום א. פומפיאנסקי). 

אשר ללחן: בשירון Liederbuch für jüdishe Vereine שערך Heinrich Loewe בשנת 1894, מופיע השיר בגרמנית בטקסט כמעט זהה ליידיש ובלחן הידוע אם כי תוך שינויים קלים מהנוסח שהתקבל. מתחת לתווים רשום mel. v. Ostermann כלומר melodie von Oestermann, מנגינה מ[את] אוסטרמן, בהנחה שזהו שם אדם (עקרונית יכול להיות גם מלודיה מ[אזור] אוסטרמן), ואולם מתחת לטקסט רשום "לחן עם יהודי" (Judische Volksmelodie) עם כוכבית המעירה על לחן נוסף מעת Berth. w. Conti. ההלחנה האמנותית של ברתהולד וילהלם קונטי שונה. (גם בשירון Jung Juda, כנראה מתחילת המאה ה20, הלחן מיוחס לOesterman)

לאחרונה גילה פיליפ מסנר (Philipp Messner) עדות של היינריך לווה, עורך השירון מ-1894, לפיה הלחן הותאם (בשינוי מסוים) ללחן של "לכה דודי" (בנוסח שטרם אותר). [על-פי ספרו של מסנר Leo Winz und die Diskurse Jüdisch-nationaler Identität um 1900 (ברלין 2008), הערה 215 (עמ' 58-57). מתיחס ל-Heinrich Loewe, Auf dem Weg nach Zion - Sichonoth, הארכיון הציוני המרכזי, תיק A146/6, עמ' 7 בפרק Kunst und Künstler.]

ב"אנתולוגיה לשירי עם ביידיש" בעריכת סיני לייכטר, כרך 4 עמ' 208, מיוחס הלחן הידוע למלחין בשם מאטס Mots, ללא ציון שֵׁם פרטי ובלי פרטים מזהים.


להלן קובץ אזכורים של השיר בעיתונות העברית של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 (תודה לגולש מיכה כרמון):

  • ב"המליץ" מיום 24.11.1897 מדובר על מהומות וּויכוחים בין ציונים ומתנגדיהם באספה בברלין. הציונים שרו את השיר בגרמנית.
  • ב"המליץ" מינואר 1898 מסופר על נשף "חובבי ציון" באוקראינה לטובת האיכרים בארץ-ישראל. החזן של בית-הכנסת הגדול ומקהלתו שרו את "מקום שם ארזים" ואת המזמור "על נהרות בבל" שהלחין נומברג. המנגינות זכו למחיאות כפיים סוערות.
  • בחודש אוקטובר 1899 מודיע "המליץ" על חוברת חדשה בשם "נבל עשור" בהוצאת "בני ציון" בביאליסטוק. הייתה זו חוברת שירה למקהלות של שירי ציון עם מחברת נפרדת לתווים. בין השירים המופיעים בחוברת שני שירים של ד"ר פעלד: "ארץ אבות" ו"שם מקום ארזים".
  • בדצמבר 1899 מספר "המליץ" על השמעת השיר בחגיגת חנוכה של האגודה הציונית בפרנקפורט ועל מחיאות הכפיים של הקהל.
  • ברשימה של בירנבוים בעיתון "הצפירה" מיום 8.5.1901 נכתב כי החזן דרויאן מבזל השמיע בקונגרס הראשון את השיר. בירנבוים כותב כי במנגינה קיימים אלמנטים טירוליים ואשכנזים ללא כל אנחה יהודית, כיאה לשיר המתאר את המקום בו שפכו המכבים את דמם.
  • באוקטובר 1901 מודיע עיתון "הצפירה" כי בחנות הספרים ליד המערכת ניתן לרכוש שירים ציוניים וביניהם טקסט ותווים של "מקום שם ארזים".
  • ב-1908 מספר העיתון הניו-יורקי היומי ביידיש, "מאָרגען זשורנאַל", כי בחגיגה שנערכה בבית המדרש הגדול "מחזיקי תלמוד תורה", שרו הילדים את "מקום שם ארזים" ואת "נומה פרח".

ראו תרגומים נוספים:

האזינו לביצוע ביידיש מפי בנימין מייסנר (Benjamin Maissner).


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

העלייה הראשונה   שירי מולדת   עצים   שירים מתורגמים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם