הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
עבודת האיכר

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: נח פינס
לחן: עממי

הֲתֵדְעוּ בָּנִים אֵיךְ הָאִכָּר יַחֲרֹשׁ אַדְמָתֵהוּ?
הִנֵּה כִּי כֵן, כֵּן הָאִכָּר יַחֲרֹשׁ אַדְמָתֵהוּ.

הֲתֵדְעוּ בָּנִים אֵיךְ הָאִכָּר יִזְרַע אֶת זַרְעֵהוּ?
הִנֵּה כִּי כֵן, כֵּן הָאִכָּר יִזְרַע אֶת זַרְעֵהוּ.

הֲתֵדְעוּ בָּנִים אֵיךְ הָאִכָּר יִקְצֹר אֶת שָׂדֵהוּ?
הִנֵּה כִּי כֵן, כֵּן הָאִכָּר יִקְצֹר אֶת שָׂדֵהוּ.

הֲתֵדְעוּ בָּנִים אֵיךְ הָאִכָּר יֶאֱסֹף תְּבוּאָתֵהוּ?
הִנֵּה כִּי כֵן, כֵּן הָאִכָּר יֶאֱסֹף תְּבוּאָתֵהוּ.

הֲתֵדְעוּ בָּנִים אֵיךְ הָאִכָּר יָדוּשׁ אֶת דְּגָנֵהוּ?
הִנֵּה כִּי כֵן, כֵּן הָאִכָּר יָדוּשׁ אֶת דְּגָנֵהוּ.

הֲתֵדְעוּ בָּנִים אֵיךְ הָאִכָּר יָנַח מֵעֲמָלֵהוּ?
הִנֵּה כִּי כֵן, כֵּן הָאִכָּר יָנַח מֵעֲמָלֵהוּ.

הֲתֵדְעוּ בָּנִים אֵיךְ הָאִכָּר יָחוּל מְחוֹלֵהוּ?
הִנֵּה כִּי כֵן, כֵּן הָאִכָּר יָחוּל מְחוֹלֵהוּ.
התדעו בנים אך האיכר יחרוש אדמתהו?
הינה כי כן, כן האיכר יחרוש אדמתהו.

התדעו בנים אך האיכר יזרע את זרעהו?
הינה כי כן, כן האיכר יזרע את זרעהו.

התדעו בנים אך האיכר יקצור את שדהו?
הינה כי כן, כן האיכר יקצור את שדהו.

התדעו בנים אך האיכר יאסוף תבואתהו?
הינה כי כן, כן האיכר יאסוף תבואתהו.

התדעו בנים אך האיכר ידוש את דגנהו?
הינה כי כן, כן האיכר ידוש את דגנהו.

התדעו בנים אך האיכר ינח מעמלהו?
הינה כי כן, כן האיכר ינח מעמלהו.

התדעו בנים אך האיכר יחול מחולהו?
הינה כי כן, כן האיכר יחול מחולהו.


 פרטים נוספים
ביצוע: חבורת שהם
עיבוד: מרדכי (מוט'קה) שלף
שנת הקלטה: 2009
נכלל בתקליטור: ציון חמדתי
סולנים: משדה הדרי, אמיץ גולן, גיורא רוס, בני זלמן, אבא'לה פורמן


על השיר

בספר השירים של אידלסון מצויין כי הלחן הוא "נעימה נכרייה".

המילים (ללא לחן) נדפסו לראשונה בספר "הזמיר: שירי ילדים לזמרה ולמקרא" (אודסה, תרס"ג 1903), עמ' 95 - 96 (הספר זמין באופן מקוון באתר בית הספרים הלאומי - יש לבחור "קישור למשאב"). השורה השניה בכל בית מופיעה פעמיים, פעם ליחיד ופעם למקהלה, כשתחילת שורת המקהלה מחליפה את המילים "הנה כי כן" ב"לה לה לה". השיר נדפס בלוויית הוראות הפעלה כדלקמן:

הילדים עומדים ועושים מעשיהם כמו בשיר הקודם ["פעולות האיכרים"]. האסיף יתואר כן: העומדים בחצי העיגול ייטו הצידה באופן שכל צמד יוכל להיות לעגלה אחת (האחד יושיט ידיו אחורנית ויאחז בידי רעו העומד מאחריו), ועם השורה השלישית יסבו במעגל פעם או שתיים; גם היחיד יושיט ידיו לאחוריו ויחקה את המשיכה בקרון. עם השורה החמישית יאחזו ביד שמאלם במרפק זרועם הימנית ויחקו בה את תנועת שבט הדישה וברגלם ירקעו לפי הטקט. עם הבית השישי ישבו כולם על הרצפה, יסמכו את ראשיהם על ידם האחת, ויסגרו עיניהם כנרדמים. את שני הטורים האחרונים ישירו היחיד והמקהלה בדממה דקה. עם הבית האחרון, ככלות היחיד את שירתו, יקפצו כולם ממקומם, יאחזו איש ביד רעהו וירקדו, כמו בסוף השיר הקודם.

מתוך שיעור לדוגמה בנושא "החרישה והזריעה" ב"שיעורי הסתכלות וידיעת המולדת" (יפו תרע"ב) עמ' 358:

[לאחר שנלמדו פעולות האיכר]: "ומי יכול להראות לנו איך האיכר חורש את אדמתו? טוב, הן יודעים אתם שיר לזה? יצא ג. ויראה לנו יחד עם ד. איך האיכר חורש ואתם כולכם תקומו ותשירו את השיר. קומו!" [וכאן מופיע הבית הראשון של "עבודת האיכר"]

בשירון "גן ילדים" של יצחק קצנלסון (ורשה 1918), עמ' 148 - 149 בחלק המילים, וכן בשירון "משחקים פרבליים" מאת יצחק אלתרמן (1915) מופיעים שירים עם רעיון ומבנה דומים מאוד ("עבודת האיכרים" ו"עבודת האיכר" בהתאמה), אך אלה בכל זאת שלושה שירים נבדלים במילים ובלחנים..

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

העלייה השנייה   מקצועות  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם