הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
שלום עירי נוחמה

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: אלכסנדר דימיטרייביץ' צ'ורקין
תרגום: אברהם שלונסקי
לחן: ואסילי פאבלוביץ' סולוביוב-סדוי
כתיבה (בשפת המקור): 1941
הלחנה: 1941
תרגום: 1944

נָשִׁיר, יְדִידַי, מָחָר אֱלֵי קְרָב
נֵצֵא עֵת עָנָן מִתַּמֵּר,
כֻּלָּנוּ נָשִׁיר עִמָּנוּ יַחְדָּיו
גַּם רֹאשׁ הַפְּלֻגָּה יְזַמֵּר.

שָׁלוֹם עִירִי נֻחָמָה
מָחָר נֵצֵא אֵי שָׁמָּה.
מָחָר לִבְלִי חֹק
תַּזְהִיר בְּבַת צְחוֹק
מִטְפַּחַת כְּחֻלָּה מֵרָחוֹק.

שׁוּב עֶרֶב נָעִים, שׁוּב עֶרֶב פְּלָאִים
זַמְּרוּ נָא, אַחַי, עַד בְּלִי דַּי
עַל סוֹד הָרֵעוּת, עַל כַּת טַנְקָאִים
נָשִׁירָה בְּצַוְתָּא, רֵעַי.

שָׁלוֹם עִירִי נֻחָמָה...
נשיר, ידידיי, מחר אלי קרב
נצא עת ענן מיתמר,
כולנו נשיר עמנו יחדיו
גם ראש הפלוגה יזמר

שלום עירי, נוחמה
מחר נצא אי שמה.
מחר לבלי חוק
תזהיר בבת צחוק
מטפחת כחולה מרחוק
שוב ערב נעים, שוב ערב פלאים
זמרו נא, אחי, עד בלי די
על סוד הרעות, על כת טנקאים
נשירה בצוותא, רעיי.

שלום עירי, נוחמה
מחר נצא אי שמה.
מחר לבלי חוק
תזהיר בבת צחוק
מטפחת כחולה מרחוק


 פרטים נוספים


"ערב על הים", הגרסה הימאית והמקורית של שלונסקי

נָשִׁיר, יְדִידַי, מָחָר אֱלֵי קְרָב
נֵצֵא עֵת עָנָן מִתַּמֵּר,
כֻּלָּנוּ נָשִׁיר עִמָּנוּ יַחְדָּיו
גַּם רַב הַחוֹבֵל יְזַמֵּר.

שָׁלוֹם עִירִי נֻחָמָה
מָחָר נֵצֵא אֵי שָׁמָּה.
מָחָר לִבְלִי חֹק
תַּזְהִיר בְּבַת צְחוֹק
מִטְפַּחַת כְּחֻלָּה מֵרָחוֹק.

שׁוּב עֶרֶב נָעִים, שׁוּב עֶרֶב פְּלָאִים
זַמְּרוּ נָא, אַחַי, עַד בְּלִי דַּי
עַל סוֹד הָרֵעוּת, עַל כַּת יַמָּאִים
נָשִׁירָה בְּצַוְתָּא, רֵעַי.

שָׁלוֹם עִירִי נֻחָמָה...
נשיר, ידידיי, מחר אלי קרב
נצא עת ענן מיתמר,
כולנו נשיר עמנו יחדיו
גם רב החובל יזמר

שלום עירי נוחמה
מחר נצא אי שמה
מחר לבלי חוק
תזהיר בבת צחוק
מטפחת כחולה מרחוק

שוב ערב נעים שוב ערב פלאים
זמרו נא אחיי עד בלי די
על סוד הרעות, על כת ימאים
נשירה בצוותא רעיי

שלום עירי נוחמה...


 פרטים נוספים


שיבוש מתוך "שיר-רון"

שׁוּב עֶרֶב, רֵעִים, שׁוּב עֶרֶב, רֵעִים,
נָשִׁירָה אַחִים לִבְלִי דָי
עִמָּנוּ יָשִׁיר, עִמָּנו יַחְדָּו
גַּם רֹאשׁ הַפְּלֻגָּה יְזַמֵּר

שָׁלוֹם עִירִי רֻחָמָה
מָחָר נֵצֵא אֵי שָׁמָּה
מָחָר לִבְלִי חֹק
תַּזְהִיר בְּבַת צְחוֹק
מִטְפַּחַת כְּחֻלָּה מֵרָחוֹק


 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (רוסית)

Вечер на рейде
(ערב במעגן)

Споёмте, друзья, ведь завтра в поход
Уйдём в предрассветный туман
Споём веселей пусть нам подпоёт
Седой боевой капитан.

Припев:
Прощай любимый город!
Уходим завтра в море,
И ранней порой
Мелькнёт за кормой
Знакомый платок голубой.

А вечер опять хороший такой,
Что песен не петь нам нельзя.
О дружбе большой, о службе морской
Подтянем дружнее друзья.

Припев.

На рейде большом легла тишина,
А море окутал туман
И берег родной целует волна
И тихо доносит бaян.

Припев.

ביצוע: חבורת שהם
עיבוד: מרדכי (מוט'קה) שלף
שנת הקלטה: 2015
נכלל בתקליטור: חבורת שהם - "על הבמה"



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: הגבעטרון
עיבוד: אילן גלבוע
שנת הקלטה: 2010
נכלל בתקליטור: עלי גבעה - הגבעטרון מאז ולתמיד



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: דנדי (דן) ידין
עיבוד: ישראל בן-חיים
שנת הקלטה: 2007
מקור: התקליטור "ערב עם דנדי"


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חבורת שהם
שנת הקלטה: 2000
מקור: תקליטור של חבורת שהם


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: תזמורת המנדולינות של כפר הנוער מאיר שפיה
שנת הקלטה: 1.4.2014

ביצוע הגרסה הראשונה שכתב שלונסקי, עם הסולן דודו זכאי וקהל, בקונצרט שנערך בתיאטרון גבעתיים, בהנחיית אלי סט. 



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ואסילי פאבלוביץ' סולוביוב-סדוי

ביצוע השיר בשפת המקור (רוסית)

מלחין השיר מוביל שירה בציבור.

צפו גם בסרטון.

על השיר

השיר, שהוא תרגום השיר הרוסי Вечер на рейде ("ערב במעגן") נכתב ב-1944, להצגה "שי לחייל" של תיאטרון "המטאטא". הוא מוכר בשם "שלום עירי נוחמה" (שהיא השורה הראשונה של הפזמון החוזר), אולם בתכנייה של ההצגה (ר' בהמשך) רשום שם התרגום "ערב על הים", בדומה לשמו של המקור הרוסי וזאת למרות השינויים בתוכן שהכניס שלונסקי, מהימייה לשריון, מהאניות לטנקים.

מספר עמוס רודנר:

שלונסקי הפך את הקפיטן ל"ראש הפלוגה", את הימאים ל"טנקאים" והתעלם מכל תחושת הים המפעמת את המקור. כנראה ששיר הימאים לא התאים להצגת המטאטא "שי לחייל: המטפחת הכחולה - קומדיה מההווי הסובייטי בשלוש מערכות" (בכורה: 11.4.1944) אשר לה נכתב ובה בוצע לראשונה בעברית.

על גילוי כתב ידו של שלונסקי ופירוט ההבדלים בין "גרסת הימאים" ל"גרסת הטנקאים" ראו ב"סיפור שיר".

השיר הרוסי המקורי ידוע בשמו Вечер на рейде ("ערב במעגן"). על המקור הרוסי מספר ולדימיר לייקין:

באוגוסט 1941 סולוביוב סדוי בן ה- 34 עבד יחד עם חברו המשורר אלכסנדר צ'ורקין כחבר בצוות האמנים שבאו לעזור לפרוק עצים בנמל לנינגרד.

על כתיבת השיר "ערב במעגן" מספר וסילי סולוביוב סדוי בספר הזיכרונות שלו משנת 1983:

אני וצ'ורקין התיישבנו לנוח, הדלקנו סיגריות, והסתכלנו על ספינת גרר מצ'וקמקת היורקת עשן העוזבת את המזח. על הסיפון ישב מלח צעיר שהחזיק את סרטי הכומתה שלו בין השיניים כדי שהרוח לא תעיף אותה, ובשקט ניגן משהו על המפוחון. אחד הסרטים השתחרר לו לחופשי וכמו מטפחת, כמו ציפור, רעד ברוח. איני יודע לאן ולְמה שטה הספינה, איני יודע מה קרה לאותו הבחור, אך התמונה השלווה והלירית הזאת נכנסה לעומקי נשמתי. אמרתי לצ'ורקין שהייתי רוצה לכתוב על זה שיר. צ'ורקין הסתכל עליי בפליאה.

כשחזרתי הביתה התיישבתי ליד הפסנתר ותוך מספר שעות כתבתי שיר, כאשר אין ספור פעמים אני עושה וריאציות לאותו המשפט: "שלום עיר נאהבת". צ'ורקין תפס את הרעיון שלי ולמחרת בבוקר הביא את הטקסט.

מה שקרה לשיר אחרי זה מאוד אופייני לאותה התקופה: איסור מוחלט לביצועו. בעיני מקבלי ההחלטות לא היה בו שום פטריוטיזם והוא לא התאים לתקופת המאבק עם הנאצים. רק באביב 1942 העז סולוביוב סדוי לשיר את השיר לחיילים בביקורו בחזית ומשם כבר אי-אפשר היה לעצור את הצלחתו העצומה של השיר הנפלא הזה.

מספר אהרון ברוידא, כפר מנחם:

בסוף 1944, לפני שחיילי הבריגדה היהודית עמדו לצאת לחזית באיטליה ממצרים, הם באו ברכבת מיוחדת למספר ימים להיפרד ממשפחותיהם. הרכבת חזרה יצאה מחיפה, וברחובות הייתה תחנתה האחרונה, שם עלו עליה חילים מהדרום וביניהם גם אבי. אני, בן ארבע, אחותי בת עשר ואמי עמדנו עם עוד עשרות משפחות על הרציף. החיילים בתוך הרכבת הוציאו ראשיהם מהחלונות ונפנפו בידיהם. כשהרכבת התחילה לזוז פרצה מתוכה שירה אדירה "נשיר ידידי מחר אלי קרב" וכך כל השיר שאת סופו לא שמענו עם התרחקות הרכבת.

מספר אליעזר גורן:

מחברי דר' לב שוורץ, יליד לנינגרד שגדל בברית המועצות וכן מהזמרת לנה גרישקובה, בהופעתה ברעננה, שמעתי כי השיר המקורי היה מזוהה עם הדיוויזיה הליטאית, שרבים מחייליה היו יהודים, והפקודות בחלק מיחידותיה ניתנו ביידיש.

 

ביצועים נוספים:

עוד על השיר:

  • תרגום אהרון פולאק לאותו שיר: "שלום לך קרית חמד"
  • בבית הספר כדורי הותאם לפי השיר "שיר פרידה למנזר"
  • תרגום מדויק מאת עמוס רודנר לחץ כאן.
  • ביצוע ליאור ייני ל"נשיר על רעות" אותו חיבר אפי נצר לאותה מנגינה.
  • תרגום נוסף לעברית בשם "ערב על המזח", נמסר ע"י הזמרת שולמית לְבָנִי ז"ל לאורי יעקובוביץ'. לבני לא ידעה לציין מי המתרגם, יתכן שתורגם באמצע שנות ה- 60 ואין ודאות שהיא שרה אותו.

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תוכניה

השיר כפי שהופיע בתכניה להצגת "שי לחייל" של "המטאטא", .1944



תודה לאורי יעקובוביץ'

סיפור שיר

על מטפחות כחולות בשירים רוסיים מספר אלי סט:

על פי "עונ"ש", הבלוג של פרופ' דוד אסף: "שלונסקי עצמו חזר למוטיב המטפחת הכחולה גם בשיר אחר שלו שהושר באותה תוכנית - "שלום עירי נוחמה" (הכוונה לתכנית "שי לחייל" של תיאטרון "המטאטא", משנת 1944, שבה הושרו גם "תכול המטפחת" וגם "שלום עירי נוחמה") ואמנם הפזמון של "שלום עירי נוחמה", בתרגומו של שלונסקי מסתיים במילים: "מטפחת כחולה מרחוק". שלונסקי נהג לדייק בתרגומו; האם במקרה זה הוא חרג ממנהגו? התשובה שלילית: המטפחת הכחולה מופיעה בסוף הפזמון של Вечер на рейде ("ערב במעגן"), שירו של אלכסנדר צ'ורקין, שהוא המקור של "שלום עירי נוחמה". למעשה, השורה המקורית במדויק היא Знакомый платок голубой ("המטפחת הכחולה המוכרת"). ניתן לשער שכשצ'ורקין כתב מילים אלו ב-1941, הוא רמז ל- Синий платочек ("מטפחת כחולה"), גרסתו הרוסית של קובה גאליצקי שהיא המקור של "תכול המטפחת", שחוברה כשנה קודם (1940) וכבר הייתה פופולארית. אבל גם שירו של גאליצקי אינו "האב הקדמון" של שירים בהם פרידה קשורה למטפחת כחולה.

השיר הפולני Mała niebieska chusteczka ("מטפחת כחולה קטנה") של ארתור טור הולחן ע"י יז'י פטרבורסקי ב-1939. אבל גם שיר זה אינו האב הקדמון. למיטב ידיעתנו האב הקדמון הוא השיר העממי Ехали цыгане ("יצאו הצוענים") שלא ידוע מתי נכתב, אבל ברור ששנים קודם. השיר המקורי מספר על פרידה טראגית שאין בצדה תקווה: "כשהצוענים יצאו / הם עצרו תחת עץ תפוח / ושם בחור צעיר / עם חולצה אדומה / וכל כך יפה / הצטרף אליהם / ואיבד את הרחוב / את בית ילדותו / ואישה עם מטפחת כחולה..." אגב, לפי לחנו של "יצאו הצוענים" כתב אריה אורי את שירו "הי עלמות", שלמילותיו אין קשר לטקסט של השיר המקורי.

ב-1970 כתבה המשוררת מארגאריטה אגאשינה את שירה Подари мне платок ("תן לי את מטפחתי"), שהולחן ע"י גריגורי פונומארנקו, וגם הוא מספר על מטפחת כחולה. צפו בביצועה של ליודמילה זיקינה.

על גילוי "ערב על הים", הנוסח הראשון (הימי) של "שלום עירי נוחמה", מספר אלי סט (הצילום בתחתית הכתבה):

ב-1944 תרגם אברהם שלונסקי עבור ההצגה "שי לחייל" של תיאטרון "המטאטא" ארבעה שירים: "שיר בני-חיל" נשכח מאז, לשיר "במחפורת" היה תרגום מתחרה, שהצליח להתחבב יותר ושמו "תהבהב לה האש בכירה" ואילו "תכול המטפחת" ו"שלום עירי נוחמה" הפכו לנכסי צאן ברזל בין "השירים הרוסיים" של הזמר הישראלי. שרנו אותם, אהבנו אותם, ומי שם לב לעובדה שסביב "שלום עירי נוחמה" יש משהו תמוה?

שיר המקור (הרוסי) נקרא "ערב במעגן" והוא על מלחים המפליגים למלחמה. הנוסח העברי של שלונסקי הוא על טנקיסטים. כבר ציין עמוס רודנר (ר' ב"על השיר") שאולי התכנים הימיים לא התאימו להצגת "שי לחייל", אבל מאחר ובנוסח לא היה כל תוכן "ימי", מדוע הוא נקרא "ערב על הים"? (כפי שאפשר לראות בתכנייה של "שי לחייל", לעיל).

במאי 2013 התחלנו לרכז חומרים על "שלום עירי נוחמה" לצורך עריכתו המחודשת באתר "זמרשת". בין השאר הגיע מכתבו של צבי (גרימי) גלעד מעין-גדי, מחוקרי השירים הרוסיים שבזמר הישראלי, ובו השערה ששלונסקי תרגם תחילה את השיר בצורה נאמנה למקור, כלומר על ימאים, וקרא לו "ערב על הים". אולם מסיבה כלשהי החליט בעצמו או התבקש לשנות את תוכן השיר וכך עשה. גרימי לא הסתפק והציג את השערתו בצורה מפורטת:

  • בבית ראשון (שורה רביעית) במקום "גם ראש הפלוגה יזמר" שיער גרימי שהנוסח המקורי היה "גם רב החובל יזמר";
  • בפזמון (שורה שנייה) במקום "מחר נצא אי שמה" שיער גרימי שהנוסח המקורי היה "מחר נצא הימה";
  • ובבית השני (שורה שלישית) במקום "על כת טנקאים" שיער גרימי שהנוסח המקורי היה "על כת ימאים".

העריכה החלה. ב-23.5.2013 כתב גרימי תזכורת על השערתו. וכך עניתי לו: "ההשערה שלך הדליקה אותי, כבר פניתי לקבל אישור להכניסה". עוד באותו יום התקבל האישור. אל יקל הדבר בעיניכם: לא כל ארגון היה מאפשר לפרסם תחת שמו השערה מרחיקת לכת כזו ללא תשתית עובדתית משמעותית.

ואמנם פרסום ההשערה עורר הסתייגויות. התשובה העיקרית שענינו למתנגדים לפרסום הייתה: לא מתקבל על דעתנו ששלונסקי בדעה צלולה ירחיק מהשיר כל רמז לים ולימאים ועדיין ישאיר את שם השיר "ערב על הים". עמיתנו, חוקר הזמר הרוסי אורי יעקובוביץ', הפנה את השאלה לקובי לוריא. ביום 25.5.2013 ענה לו קובי במכתב בדוא"ל שבו הוא מספר שברשותו צילום של השיר (ר' להלן), מעזבונו של איש המטאטא יעקב טימן (המסמך המקורי נמצא כיום בארכיון התיאטרון). קובי סיפר שכבר לפני זמן שם לב שתחת הדף המודפס הוא מבחין בדף נוסף עם כתב יד (כלומר המסמך הוא בן שתי שכבות), אבל לא בדק את זה. כשבאה בקשתו של אורי, בדק קובי לעומק והבחין ששם השיר בדף המודפס מופיע כשאחריו סימן שאלה ("ערב על הים ?") וכן שתחת הדף המודפס ניתן להבחין בשכבת כתב היד (קרוב לוודאי כתב-ידו של שלונסקי), ובה:

  • היה כתוב קודם "רב החובל" (שתוקן ל"ראש הפלוגה");
  • והיה כתוב קודם "ימאים" (שתוקן ל"טנקאים").  . (שלונסקי כתב: "תנקאים", כתיב תקין באותה תקופה).

שינויים אלו מסבירים את סימן השאלה שאחרי שם השיר בדף המודפס. סימן השאלה נכתב שם, כנראה, כדי להזכיר שצריך למצוא שם חדש (דבר שלא נעשה).

מעבר לפרטים הוצדקה השערתו של גרימי: לפני הנוסח המוכר של "שלום עירי נוחמה" (על טנקיסטים) כתב שלונסקי נוסח יותר קרוב למקור הרוסי (על ימאים) לו הוא נתן את השם "ערב על הים". נוסח מוקדם זה שונה לצורך התאמתו להצגה, אבל השם "ערב על הים" נשאר ואף הודפס בתכנייה, כנראה בהיסח הדעת.

בדיעבד ברור שלגרימי לא היתה "הארה שמֵימית" מקרית, והשערתו התבססה על ניתוח מדוקדק של כל העובדות הרלוונטיות.

כמעט שבעים שנה לאחר כתיבת הגירסה הראשונה (הימית) של השיר היא עלתה מתהום הנשייה, והיא מקבלת פרסום ראשון כאן אצלנו ב"זמרשת". והרי לשם כך אנו קיימים

לקריאה נוספת: מאמרו של קובי לוריא בעניין זה.

הקלק על הדף להגדלה. צבע הדף נובע מהטיפול להבלטת כתב היד שבדף האחורי.



תודה לקובי לוריא על צילום המסמך ועל תרומתו הגדולה לפענוח השיר.

תווים


תודה לולדימיר לייקין על התווים
תגיות

משירי תנועות הנוער   שירים מתורגמים   לחנים רוסיים   תיאטרון ובמה  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם