שיר היין

העתקת מילות השיר

שׁוֹתֶה אָדָם כּוֹס רִאשׁוֹנָה מִיָּד הוּא הוֹפֵךְ גִּבּוֹר כָּאֲרִי וְ – בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן, יַיִן יַיִן יַיִן! זֶה בֶּן-נוֹחַ, נוֹתֵן כֹּחַ, אֵין כָּמוֹהוּ יַיִן! שׁוֹתֶה אָדָם כּוֹס שְׁנִיָּה מִיָּד הוּא הוֹפֵךְ תָּמִים כַּכִּבְשָׂה וְ – ...שותה אדם כוס ראשונה מיד הוא הופך גיבור כארי ובורא פרי הגפן יין יין יין זה בן נוח נותן כוח אין כמוהו יין שותה אדם כוס שנייה מיד הוא הופך תמים ככבשה ובורא פרי הגפן...
מילים: יצחק יונה לבני (ציגל)
לחן: לא ידוע
כתיבה: 1911

שׁוֹתֶה אָדָם כּוֹס רִאשׁוֹנָה
מִיָּד הוּא הוֹפֵךְ גִּבּוֹר כָּאֲרִי
וְ – בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן, יַיִן יַיִן יַיִן!
זֶה בֶּן-נוֹחַ, נוֹתֵן כֹּחַ, אֵין כָּמוֹהוּ יַיִן!

שׁוֹתֶה אָדָם כּוֹס שְׁנִיָּה
מִיָּד הוּא הוֹפֵךְ תָּמִים כַּכִּבְשָׂה
וְ – ...
שותה אדם כוס ראשונה
מיד הוא הופך גיבור כארי
ובורא פרי הגפן יין יין יין
זה בן נוח נותן כוח אין כמוהו יין

שותה אדם כוס שנייה
מיד הוא הופך תמים ככבשה
ובורא פרי הגפן...




מתוך "משירי העלייה השנייה"   העתקת מילות השיר

 



שׁוֹתֶה אָדָם כּוֹס יַיִן אַחַת
מִיָּד נַעֲשֶׂה גִּבּוֹר כָּאֲרִי
בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן, יַיִן יַיִן יַיִן
זֶה בֶּן-נוֹחַ, נוֹתֵן כֹּחַ, אֵין כָּמוֹהוּ, אָיִן!

שׁוֹתֶה אָדָם כּוֹס יַיִן שֵׁנִית
מִיָּד נַעֲשֶׂה רַךְ כַּכִּבְשָׂה
בּוֹרֵא...

שׁוֹתֶה אָדָם כּוֹס יַיִן שְׁלִישִׁית
מִיָּד נַעֲשֶׂה מְגֻחָךְ כְּמוֹ קוֹף
בּוֹרֵא...

שׁוֹתֶה אָדָם כּוֹס יַיִן רְבִיעִית
מִיָּד נַעֲשֶׂה מְלֻכְלָךְ כַּחֲזִיר
בּוֹרֵא...
שותה אדם כוס יין אחת
מיד נעשה גיבור כארי
בורא פרי הגפן יין יין יין
זה בן נוח נותן כוח אין כמוהו אין

שותה אדם כוס יין שנית
מיד נעשה רך ככבשה
בורא...

שותה אדם כוס יין שלישית
מיד נעשה מגוחך כמו קוף
בורא...

שותה אדם כוס יין רביעית
מיד נעשה מלוכלך כחזיר
בורא...




 פרטים נוספים


הנוסח המקורי   העתקת מילות השיר

 



יחיד:
שׁוֹתֶה אָדָם כּוֹס אַחַת, כּוֹס אַחַת, כּוֹס אַחַת
מִיָּד נַעֲשֶׂה עָנָו כִּרְחֵלָה, עָנָו כִּרְחֵלָה, עָנָו כִּרְחֵלָה

מקהלה:
בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן, יַיִן יַיִן יַיִן
זֶה בֶּן נוֹחַ נוֹתֵן כֹּחַ X3
אֵין כָּמוֹהוּ אֵין

יחיד:
שׁוֹתֶה אָדָם שְׁתֵּי כּוֹסוֹת
מִיָּד הוּא נַעֲשֶׂה גִבּוֹר כַּאֲרִי

מקהלה: בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן...

יחיד:
שׁוֹתֶה אָדָם שָׁלֹשׁ כּוֹסוֹת
מִיָּד הוּא נַעֲשֶׂה לֵיצָן כְּקוֹף

מקהלה: בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן...

יחיד:
שׁוֹתֶה אָדָם אַרְבַּע כּוֹסוֹת
מִיָּד הוּא נַעֲשֶׂה דָּבָר אַחֵר

מקהלה: בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן...
יחיד:
שותה אדם כוס אחת, כוס אחת, כוס אחת
מיד נעשה ענו כרחלה, ענו כרחלה, ענו כרחלה

מקהלה:
בורא פרי הגפן, יין יין יין
זה בן נוח נותן כוח X3
אין כמוהו אין

יחיד:
שותה אדם שתי כוסות
מיד הוא נעשה גיבור כארי

מקהלה: בורא פרי הגפן ...

יחיד:
שותה אדם שלוש כוסות
מיד הוא נעשה ליצן כקוף

מקהלה: בורא פרי הגפן...

יחיד:
שותה אדם ארבע כוסות
מיד הוא נעשה דבר אחר

מקהלה: בורא פרי הגפן...



הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

דב (ברל'ה) צפרוני 
שנת הקלטה: 23.8.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הקלטות נוספות

על השיר

את השיר הביא לאיילת-השחר דוד כנעני, איש העלייה השנייה.

לפי עקיבא גליקשטיין בדבריו על "[משה שרת] בחלב בימי מלחמת העולם הראשונה",החכם-בשי (הרב הראשי) בחלב, ר' חזקיהו שבתי, אהב מאוד את השיר ובייחוד את המילים "זה בן נוח נותן כוח". 

אראל סג"ל, בטורו השבועי במוסף "סוף שבוע" של "מעריב" מתאריך 16.10.09, פרסם כתבה בשם "הנגאובר" העוסקת בנושא השכרות. בכתבה הוא מצטט קטע מ"מדרש תנחומא", העוסק בנוח והשטן, ויש להניח שמכאן צמחו מילות השיר המוזר, אותן חיברו חלוצי העלייה השנייה, או חסידים שחיו באותו הזמן [בחלק מהמקורות כתוב כי לבני (ציגל) כתב את השיר; ייתכן שהוא תרגמוֹ מיידיש - זמרשת]. ציטוט מהכתבה:

במדרש תנחומא מתמצת מדרש יפהפה את הרומן בין אנושות לאלכוהול בדרך פיוטית ומזוקקת. על פי התורה, הראשון לנטוע כרם היה נוח. במדרש מסופר כי בשעה שנוח עסק בנטיעה, צץ לפתע השטן והתעניין במעשיו. נוח השיב כי הוא נוטע כרם והשטן תהה על טיב פריו. "פירותיו מתוקים בין לחים ובין יבשים ועושים מהם יין המשמח את הלבבות", השיב נוח. הציע השטן לסייע לנוח וזה הסכים. הלך השטן ושחט רחלה על הגפן. אחר-כך הביא אריה ושחט על הנטיעה. אחריו שחט קוף וקינח בחזיר. הטיף דמיהם והשקה בהם את הכרם. ומבהיר המדרש את הרמז: "כשאדם שותה כוס אחת, הרי הוא כרחלה: עניו ושפל רוח. כשהוא שותה שתי כוסות, מיד נעשה גיבור כארי ומתחיל לדבר גדולות ואומר: מי כמוני! כיוון ששתה שלוש או ארבע כוסות - מיד נעשה כקוף, עומד ומרקד ומשחק ומנבל פיו לפני הכל ואינו יודע מה יעשה. נשתכר - נעשה כחזיר, מתלכלך בטיט ומוטל באשפה.

המנגינה בשינויים קלים משמשת גם את השיר "יעקב ועשיו", וראו שם ייחוסים שונים למקור המנגינה.

לפי תיעוד בכרטסת מאיר נוי, שני בתים של נוסח המתחיל "שותה האדם כוס ראשונה" נדפסו בעיתון "התור" בעריכת הרב מימון-פישמן בתאריך א' בכסלו תרפ"ו במאמר על "שירי הרעבים".

עוד על השיר קראו בכתבתו של דוד אסף "גלגולו של ניגון: למה גוי שותה יי"ש ומה היהודי עושה בינתיים?" בבלוג "עונג שבת" (21.11.2013). כתבה זו קיבלה פנים חדשות בפרק הרביעי בספרו של דוד אסף שיר הוא לא רק מילים: פרקי מסע בזמר העברי (הוצאת עם עובד, תש"ף / 2019), ושם הוא מביא גם את הנוסח המקורי כפי שנדפס לראשונה תחת שם העט "אגן" בחוברת ה' בסדרה "שירים לעם" בעריכת קדיש יהודה סילמן, בשנת תרע"א (1911).

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 08.10.2023 21:22:24


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: