הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
יהודים רחמו רחמו

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: אברהם גולדפאדן
תרגום/נוסח עברי: אברהם לוינסון
לחן: אברהם גולדפאדן, עממי
כתיבה: 1878

יְהוּדִים רַחֲמוּ, רַחֵמוּ!
הֵן לִבְּכֶם יָשָׁר עָדִין
דַּיָּנִים עָלַי הָגֵנּוּ
מִסִּלּוּף אֱמֶת וָדִין.

מִפְּנֵי מַה יִּשְׁלֹט הָרֶשַׁע?
לִיתוֹמָה שׁוּם אִישׁ לֹא יֵשַׁע
יְהוּדִים רַחֲמוּ, רַחֵמוּ!
הֵן לִבְּכֶם יָשָׁר עָדִין.

זוֹ הַיַּלְדָּה, וַדַּאי תָּעֲתָה
חוּשׁוּ מַהֵר לְעֶזְרָתָהּ!
מִי הִיא הַיַּלְדָּה הַנֶּחְמָדָה?
חוּשׁוּ, הַצִּילוּ אוֹתָהּ!

יְהוּדִים רַחֲמוּ, רַחֵמוּ
הֵן לִבְּכֶם יָשָׁר וָטוֹב
בִּבְשָׂרִי נָא הִתְבּוֹנֵנוּ
סִימָנִים לִי עַד בְּלִי סוֹף.

לֹא חַיָּה אוֹתִי נָשָׁכָה
הוֹי, אִשָּׁה דָּמִי שָׁפָכָה
יְהוּדִים רַחֲמוּ רַחֵמוּ!
הֵן לִבְּכֶם יָשָׁר וָטוֹב.

זוֹ הִיא הַיַּלְדָּה...

מִפְּנֵי מַה יִּשְׁלֹט הָרֶשַׁע...
יהודים רחמו רחמו
הן ליבכם ישר עדין
דיינים עלי הגנו
מסילוף אמת ודין

מפני מה ישלוט הרשע
ליתומה שום איש לא ישע
יהודים רחמו רחמו
הן ליבכם ישר עדין.

זו הילדה ודאי תעתה
חושו מהר לעזרתה
מי הילדה הנחמדה
חושו הצילו אותה.

יהודים רחמו, רחמו
הן לבכם ישר וטוב
בבשרי נא התבוננו
סימנים לי עד בלי סוף


לא חיה אותי נשכה
או אישה דמי שפכה
יהודים רחמו רחמו
הן לבכם ישר וטוב.

זו היא הילדה...

מפני מה ישלוט הרשע...


 פרטים נוספים


יידיש

מירעלע:
אוי, איר ײִדן, בני רחמנים,
אַ גוט האַרץ איז דָא בּײַ אײַך!
בּײַ אײַך איז דאָ גענוג דיינים –
פסקנט מיר, אויבּ דאָס איז גלײַך:
פֿאר וואָס לאָזט מען, געוועלטיקן זאָל איינער?
אויף אַ יתומה קוקט זיך ניט אום קיינער..
אוי, איר ײִדן, בני רחמנים,
אַ גוט האַרץ איז דָא בּײַ אײַך!

כאָר:
ווער איז דאָס קינד,
פֿאַרבלאָנדזשעט געוויס,
עס בעט הילף אַ צינד, -
ווער ווייסט, ווער זי איז ?

מירעלע:
אוי, איר ײִדן, בני רחמנים,
אַ גוט האַרץ איז דָא בּײַ אײַך!
קוקט זיך צו צו די סימנים,
איך האָב זיי אַ סך, אַ סך:
דאָס איז ניט פֿון קיין חיה צעריסן,
פֿון אַ מענטש, אַ פֿרוי, איז דאָס צעביסן...
אוי, איר ײִדן, בני רחמנים,
אַ גוט האַרץ איז דָא בּײַ אײַך!

כאָר: ווער איז דאָס קינד...

מירעלע:
אוי, איר ײִדן, בני רחמנים,
אַ גוט האַרץ איז דָא בּײַ אײַך!
נעמט מיך צו, איך פֿאַל אויפֿן פנים,
גיט מיר ערגעץ אויך אַ דאַך!
צו גיין אַהיים זאָלט איר מיך ניט נייטן,
דער רוצח וואַרט, מיך דאָרט צו טייטן..
אוי, איר ײִדן, בני רחמנים,
אַ גוט האַרץ איז דָא בּײַ אײַך!

כאָר: ווער איז דאָס קינד...


 פרטים נוספים
ביצוע: חבורת שהם, רעיה פירסט
עיבוד: מרדכי (מוט'קה) שלף
שנת הקלטה: 2015
נכלל בתקליטור: חבורת שהם - "על הבמה"

הביצוע פותח ב"שירה של מירה'לה" (זר וסמוי מעין אדם) וממשיך ב"יהודים רחמו רחמו".



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שרה יערי
על השיר

שיר של מירלה בשוק מתוך התמונה התשיעית במערכה השנייה באופרטה "המכשפה". גולדפדן חיבר את הלחן על-פי מנגינות עממיות. שיר בלדינו בעל מנגינה דומה הושמע בשנות השבעים, בתכנית "מועדון הזמר", בעריכת אליהו הכהן.

ביצועים נוספים:

טקסטים נוספים שהותאמו ללחן:

על מטבע הלשון "יהודים רחֲמו רחֵמו" מספר ד"ר דוני ענבר:

ב-1935 העלתה מרים ברנשטיין-כהן הפקה ראשונה של "המכשפה" בארצישראל (בין המשתתפים היו מאיר תאומי, אביו של עודד תאומי, והילדה חנה מאירצ'ק, לימים חנה מרון). נתן אלתרמן הופקד על התרגום, ואת הניהול המוסיקלי עשה מארק לברי. תרגומו של אלתרמן לא שרד, למעט כמה וכמה מהפזמונים שתרגם להצגה. ביניהם תרגומו לשיר, שבמקור היידי השורה הפותחת אותו כמעט כולה בעברית: אוי, איר יידן בני רחמנים (מבוטא: רחמונים). אלתרמן תרגם את השורה בנאמנות, כמעט כלשונה: "יהודים בני רחמנים", והשיר – לא אחד מנכסי צאן הברזל של התיאטרון היהודי – הושר עד שההפקה ירדה.

כעבור 11 שנה העלה תיאטרון האוהל הפקה חדשה של "המכשפה," הפעם בבימויו של משה הלוי, שוב עם עיבודים של מארק לברי, אך הפעם עם תרגום חדש של אברהם לוינסון. לוינסון, עם כל היותו מתרגם מצוין וכותב מקצועי, לא התיימר מעולם להגיע לקרסוליו של אלתרמן הדגול. ברם, בשיר אחד הוא נטל חירויות שהפכו להיסטוריות: את "אוי, אתם, יהודים בני רחמנים" הוא הפך ל"יהודים רחֲמו רחֵמו". וראה זה פלא: שלוש המילים הללו לא רק שהפכו את השיר לשלאגר הגולדפאדני הגדול ביותר בארצישראל, אלא שהפכו למטבע לשון ששגורה בפינו עד היום. התרגום עלה כאן על המקור, והשיר שודר שוב ושוב בקול ירושלים בתוכנית כבקשתכם.

מאז, כל מי שהוזמן ממנו תרגום חדש ל"מכשפה" לא יכול היה שלא להתמודד עם השורה ההיסטורית של לוינסון. וכך חיים חפר תרגם את השיר להפקה בתיאטרון גיורא גודיק "רחֲמו עלי רחֵמו"; יעקב שבתאי, בתרגומו לשיר ב"שלושה הוצמאך", העיבוד של איציק מאנגר ל"מכשפה" בתיאטרון הקאמרי, תרגם את השורה: "יהודים, רחֲמו, רחֲמו נא", ולבסוף יעקב רוטבליט, כנראה מחוסר הכרת המקור או עקב מרחק השנים, פשוט חזר ללוינסון: "יהודים רחמו רחמו" (בלי מתן קרדיט).

מטבע הלשון "יהודים רחמו רחמו" משמש עד היום בכותרות בעיתונים, בבלוגים ועוד, והכל בזכות חירות שנטל מתרגם, על מנת להתאים מילים טוב יותר למנגינה.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

שירים מתורגמים   תיאטרון ובמה  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם