הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
שכב בני

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: עמנואל הרוסי
לחן: שלום חריטונוב

שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב בִּמְנוּחָה,
אַל נָא תִּבְכֶּה מָרָה.
עַל יָדְךָ יוֹשֶׁבֶת אִמְּךָ,
שׁוֹמֶרֶת מִכָּל רַע.

מְיַלֵּל בַּחוּץ הַתַּן
וְנוֹשֶׁבֶת רוּחַ שָׁם...
אַךְ אַתָּה, בְּנִי הַקָּטָן,
נוּמָה שְׁכַב וִישַׁן.

לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה צֵל
יָעוּף מַהֵר מְאוֹד.
אָסוּר, אָסוּר לְהִתְעַצֵּל.
מָחָר צָרִיךְ לַעֲבֹד.

מָחָר יֵצֵא אַבָּא לַחְרֹשׁ,
בַּתֶּלֶם, בַּתֶּלֶם יֵלֵךְ הָאָב.
הִנֵּה תִּגְדַּל, תָּרִים הָרֹאשׁ,
תֵּצְאוּ לַשָּׂדֶה אָז יַחְדָּיו.

הִנֵּה תִּצְמַח, הִנֵּה תִּגְדַּל
בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
לִקְרַאת הַגִּיל, לִקְרַאת עָמָל,
כְּמוֹ אַבָּא תִּהְיֶה פּוֹעֵל.

אָז תִּזְרַע בְּדִמְעָה
וְתִקְצֹר בְּרִנָּה -
אַךְ כָּעֵת לְאִמָּא שְׁמַע:
נוּמָה, נוּמָה נָא.

לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה קַר,
שׁוּעָל חוֹרֵק לוֹ שֵׁן.
סוֹבֵב, סוֹבֵב עַל הַמִּשְׁמָר,
אַבָּא אֵינוֹ יָשֵׁן.

בַּיּוֹם עָבַד, בַּלַּיְלָה יִשְׁמֹר,
שָׁם בַּגֹּרֶן יִשְׁמֹר הָאָב.
הִנֵּה תִּגְדַּל, תִּהְיֶה גִּבּוֹר,
תֵּצְאוּ לַשְּׁמִירָה אָז יַחְדָּיו.

שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב, אַל תִּירָא,
כָּל הַמּוֹשָׁב עֵר.
אִמָּא גַּם כֵּן בַּשְּׁמִירָה,
תָּגֵן עַל בְּנָהּ אַבְנֵר.

בּוֹעֶרֶת הַגֹּרֶן בְּתֵל יוֹסֵף,
וְגַם מִבֵּית אַלְפָא עוֹלֶה עָשָׁן...
אַךְ אַתָּה לִבְכּוֹת אַל תּוֹסֵף,
נוּמָה, שְׁכַב וִישַׁן.

לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה אֵשׁ
תֹּאכַל חָצִיר וָקַשׁ,
אָסוּר, אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ
מָחָר נַתְחִיל מֵחָדָשׁ.

מָחָר צָרִיךְ לִירוֹת הַמַּסָּד,
בַּיִת לִבְנוֹ יִבְנֶה הָאָב.
הִנֵּה תִּגְדַּל, תָּרִים הַיָּד,
תֵּצְאוּ לַבִּנְיָן אָז יַחְדָּיו.
שכב בני, שכב במנוחה,
אל נא תבכה מרה.
‏על ידך יושבת אמך,
שומרת מכל רע.

‏מיילל בחוץ התן
‏ונושבת רוח שם ...
‏אך אתה, בני הקטן,
נומה שכב וישן.

‏לילה, לילה, לילה צל
יעוף מהר מאוד.
‏אסור, אסור להתעצל.
מחר צריך לעבוד.

‏מחר יצא אבא לחרוש,
בתלם, בתלם ילך האב.
הנה תגדל תרים הראש,
תצאו לשדה אז יחדיו.

‏הנה תצמח, הנה תגדל
בארץ ישראל,
‏לקראת הגיל לקראת עמל
כמו אבא תהיה פועל.

‏אז תזרע בדמעה
‏ותקצור ברינה -
‏אך כעת לאמא שמע:
‏נומה, נומה נא.

‏לילה, לילה, לילה קר,
שועל חורק לו שן.
סובב, סובב על המשמר
אבא אינו ישן.

ביום עבד, בלילה ישמור,
שם בגורן ישמור האב.
הנה תגדל תהיה גיבור,
תצאו לשמירה אז יחדיו.

שכב בני, שכב, אל תירא,
כל המושב ער.
‏אמא גם כן בשמירה,
תגן על בנה אבנר.
‏בוערת הגורן בתל יוסף,
‏וגם מבית אלפא עולה עשן ...
אך אתה לבכות אל תוסף,
נומה, שכב וישן.

‏לילה, לילה, לילה אש
‏תאכל חציר וקש,
‏אסור, אסור להתייאש
‏מחר נתחיל מחדש.

‏מחר צריך לירות המסד,
בית לבנו יבנה האב.
‏הנה תגדל תרים היד,
‏תצאו לבניין אז יחדיו.


מפי הרצליה רז

הִנֵּה תִּגְדַּל, הִנֵּה תֶּחֱזַק
הִנֵּה תָּרִים הָרֹאשׁ
אָז עִם אַבָּא לֶעָמָל
אִתּוֹ תֵּצֵא לַחֲרֹשׁ

בּוֹעֶרֶת הַגֹּרֶן בְּתֵל-יוֹסֵף
וְגַם בְּבֵית-אַלְפָא נִרְאֶה עָשָׁן
אַךְ אַתָּה בְּנִי הַקָּטָן
נוּמָה שְׁכַב וִישַׁן
[לאחר בתים המערבבים שורות מהבתים הידועים]

הנה תגדל, הנה תחזק
הנה תרים הראש
אז עם אבא לעמל
איתו תצא לחרוש

בוערת הגורן בתל יוסף
וגם בבית אלפא נראה עשן
אך אתה בני הקטן
נומה שכב וישן


 פרטים נוספים
ביצוע: המזל של ג'קי
עיבוד: אלון אוחנה
שנת הקלטה: 2016
נכלל בתקליטור: מתיישבים ושרים



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: הגבעטרון
עיבוד: אילן גלבוע
שנת הקלטה: 2010
נכלל בתקליטור: עלי גבעה - הגבעטרון מאז ולתמיד



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: יוסף שפינדל
שנת הקלטה: 1934
פסנתר: פרסי קאהן (1966-1880)

מתוך התקליטור "יוסף מנור שפינדל - למה עזבתיני"



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ניורה שיין
שנת הקלטה: 15.5.1960
מקור: היה היו זמנים - מצעד פזמוני הישוב


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: נעה ביזנסקי
עיבוד: גדעון קליין
שנת הקלטה: מרץ 2009
מקור: רסיטל למוסיקה ישראלית, המרכז למוסיקה ע"ש פליציה בלומנטל
פסנתר: אפרת לוי

העיבוד חובר ע"י גדעון קליין בטרזיינשטט. העיבוד זכה לביצועים רבים, בין השאר בפי איזבל גאנץ, וכן בתקליט "כעופרת הרקיע" שיצא ע"י בית התפוצות, ובו מבצעת את השיר פרופ' מירה זכאי עם יונתן זק בפסנתר.

הביצוע תועד גם בווידיאו.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חבורת שהם
שנת הקלטה: 2006
מקור: תקליטור "חתול על הגג" (חבורת שהם)


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: קרני אלדד
עיבוד: קרני אלדד
שנת הקלטה: 2013
נכלל בתקליטור: שירִי, ארצי



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זמרשת


מתוך אירוע זמרשת מס' 2
מועצה מקומית אזור, 13.12.07
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי
 



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ליאורה ויניק, יוסי לוי
שנת הקלטה: 2010
נכלל בתקליט: קולו של הלב



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: כלי (אינסטרומנטלי)
עיבוד: עמרי ריבלין
שנת הקלטה: 2010
נכלל בתקליטור: לילה לילה מסתכלת הלבנה

פסנתר: יאיר סתוי
על השיר

"הלחן הוא ניגון של חסיד חב"ד שחובר (על-ידי חריטונוב - זמרשת) במתכונת של ניגוני הוואלס החסידי עם המבנה הקלאסי א-ב-ג-ב. במקור שרו אותו ללא מילים, אך בישראל נוהגים בעלי תפילה חב"דים לשיר אותו עם הפיוט "כי הנה כחומר" בערבית של יום הכיפורים. המנהג הזה אומץ בישראל על ידי בעלי תפילה מן החברה הדתית לאומית. הלחן התפרסם בשנות העשרים גם בקרב הציבור הלא דתי בארץ ישראל, כאשר עמנואל הרוסי חיבר לפיו את שיר הערש "שכב בני"."

מתוך דברי הסבר של יעקב מזור לדיסק "הניגון החסידי בפי החסידים", אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל 17, המרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ד.

במענה לפניית זֶמֶרֶשֶׁת הבהיר יעקב מזור (5.10.2014) כי מילות הפיוט "כי הנה כחומר" הותאמו לניגון רק בתקופה מאוחרת יותר, עשרות שנים אחרי שהתאים עמנואל הרוסי את מילות "שכב בני". (פרטים נוספים ראו בדף "כי הנה כחומר").

האזן לניגון באתר ניגוני חב"ד.


 אבנר הרוסי (הבן של עמנואל) שעליו נכתב השיר מספר:

שיר הערש נכתב בימי מאורעות תרפ"ט (1929). המהומות התחילו בירושלים בתשעה באב, הגיעו לשיאן בְּי"ז באב (23/8/1929) והתפשטו לשאר חלקי הארץ. רבים מיהודי חברון נשחטו ואלה שנשארו בחיים נאלצו לעזוב את העיר. חולדה נהרסה. יהודי יפו ברחו לתל אביב לאחר שמספר יהודים נרצחו בידי פורעים ערביים. בעמק יזרעאל הותקפו בית אלפא ומשמר העמק והוצתו הגרנות ביישובים שונים.

בדיוק בימים אלה עמדתי להיוולד. אבי, חבר ה"הגנה", נקרא להגן על תל-אביב ונשלח עם קבוצה של כתריסר בחורים מצוידים במקלות לעמדה שהייתה ממוקמת על גבול ת"א יפו. היה גם אקדח אחד שהיה ב"סליק" מחשש שיוחרם על ידי הבריטים. אמי חכתה ללדת כל יום, ועם נשים נוספות גלגלה תחבושות שנקרעו מסדינים. בכ"ב באב הגיעה ההודעה לעמדה: "עמנואל, נולד לך בן". החבר'ה החליטו לקרוא לרך הנולד "נורקה" על שמו של נחום יודלביץ' (נורקה) שנרצח בירושלים מספר ימים לפני כן והיה מהחברים האהובים. הוא היה סרג'נט במשטרה הבריטית, מנצח על תזמורת המשטרה, ספורטאי ושחקן כדורגל אהוב הקהל הירושלמי. הוא נורה בגבו על ידי פורעים ערבים בעמדו על המשמר.
אמי טענה שלילד עברי שנולד בארץ צריך להיות שם עברי ואז הוחלט לקרוא לי "אבנר" כי נולדתי בחודש אב.
מספר חברים סיפרו לי שהוריהם היו שרים להם את השיר בילדותם וששאבו כוח להמשיך בתקופות קשות בעיקר מהבית:
 
"לילה לילה לילה – אש
תאכל חציר וקש.
אסור אסור אסור התייאש,
מחר נתחיל מחדש."

השיר בוצע לראשונה בשנת 1930 על-ידי ניורה שיין בהצגה של התיאטרון הסאטירי "המטאטא", שעמנואל הרוסי היה אחד ממיסדיו.


עוד באותו לחן: "כי הנה כחומר"

לצפייה בביצועים נוספים:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

סיפור שיר

שועל חורק לו שן / יהודה אטלס

השיר שעד היום ממלא את עיניי דמעות הוא "שיר ערש לאבנר". זה השיר של ראשית חיי. בילדותו בפולין היה אבי 'משורר', עוזר לחזן בבית-הכנסת. בבגרותו הוא שימר קול ערב ונהג לשיר לי את השיר ההוא, בסבלנות ובמתיקות, בשעת השכבה, ממתין שתיפול עלי תרדמה. אז לא ידעתי, כמובן, שזה שם השיר. הכרתי אותו כ"הנה תגדל, הנה תצמח".

המילים היו מלטפות וחובטות בעת ובעונה אחת. דרמות התחוללו ביניהן, דברים הרי-משמעות נאמרו וצירופים מסוימים העבירו רטטים בעמוד השדרה; רטט של פחד ומסתורין ורטט של ביטחון מכך שכל הדברים המתוארים בשיר קורים או קרו למישהו אחר, במקום אחר ובזמן אחר; פה, מתחת לשמיכה החמה ובנוכחות ההורים, אנחנו בטוחים מכל רע. "כמו אבא תהיה פועל", "שועל חורק לו שן" ו"אסור, אסור, אסור התעצל!" והשיא: "בוערת הגורן בתל-יוסף וגם מבית-אלפא עולה עשן". שיר ערש שמהדהדים בו המאורעות ומתְבן עולה באש, ויש בו נחישות, דבקות באדמה, תקווה שאם נחזיק מעמד יהיה טוב יותר. שיר שמוכמנים בו יחסי האיבה בין יהודים לערבים בארץ. ויחד עם זה שיר ערש, שנועד להרדים ילד לשינה שלווה.

לפסיכולוג הירושלמי רמי בר-גיורא יש תזה – והרצאה מודגמת – מרתקת, על שירי ערש שהם גם שירי ארס; את אזכורי האסונות, המלחמות והסבל, הוא מסביר, מרככת "המֵיטיבוּת של ההורים", שקולם וקרבתם הפיזית נוסכים בילד חום, ביטחון ושלווה.

לימים אעשה מחקר סביב השיר. אדלה עליו ועל תולדותיו דברים מפי שני מומחים לתולדות הזמר והתרבות בארץ, דן אלמגור ואליהו הכהן. את המחקר פרשתי על שני עמודים, בשני המשכים, במדור "ילד גדול", שכתבתי ב"7 ימים" של 'ידיעות אחרונות'. השיר הזה שקוע עד היום בקרקעית ההוויה שלי, לכן אני מאריך בו.

את השיר חיבר עמנואל הרוסי (שמו הספרותי של עמנואל ינון נוֹבוֹגְרַבֶּלְסְקִי), שנולד באוקראינה ב-1903 ועלה לארץ ב-1924. במשך חמש שנים היה הפזמונאי הראשי של התיאטרון הסאטירי "המטאטא" וכתב את רוב הפזמונים ל-25 התוכניות שלו, בין השאר גם את "דודה הגידי לנו כן" ואת "למה עזבתיני". כשנדחקו רגליו על-ידי הכוכב החדש בשמי הזמר, הפזמון והשירה הכתובה, נתן אלתרמן, הוא הפך לממונה על ההסברה במשרד הביטחון, משרה שבה החזיק עד צאתו לגמלאות.

את השיר כתב לרגל הולדת בכורו, אבנר, בעת מאורעות 1929, כשהמשפחה התגוררה בחדר שכור בבית משפחת ויסלר, הורי פוצ'ו, ברחוב שלום עליכם בתל-אביב. פוצ'ו סיפר לי, שכיוון שלא הייתה לתינוק מיטה הוא הושכב לישון ב'פיילה' – גיגית – מרופדת, שאמו הציעה לאם הטרייה. הרוסי יצק את מילות השיר לתוך לחן קיים, שחיבר שנים רבות קודם לכן חב"דניק בשם ר' שלום חריטונוב, בניקולאייב שברוסיה, לתפילת "הנה כחומר ביד היוצר" ליום הכיפורים.

יוסף שפינדל, סטודנט ארצישראלי בלונדון, הוא שהקליט את השיר יחד עם שירים עבריים אחרים, ו'יִיצא' אותו אל קהילות ישראל בגולה. אני עדיין זוכר את קולו המוזר, שעולה כאילו ממעמקי בור, מנסה להדגיש את הח' והע' (למרות שהיה אשכנזי), שר את זה ברדיו. מאוחר יותר שרה את השיר אסתר עופרים ואחריה אריק לביא. הביצוע של לביא הוא בעיניי הכי אותנטי והכי מרגש. למה? כי בנימתו ובמסירות-הנפש שמוקרנת ממנו הוא הכי דומה לאופן שבו שר לי אותו אבי.


תווים + אקורדים


תיווי: סיון שנהב
תגיות

יום המשפחה / יום האם   שירי ערש   תיאטרון ובמה   קנונים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם