הי דז'אנקויה

העתקת מילות השיר

כְּשֶׁנּוֹסְעִים לְסֶבַּסְטוֹפּוֹל לֹא הַרְחֵק מִסִּימְפֵירוֹפּוֹל שָׁם שׁוֹכֵן מוֹשָב קָטָן. מָה אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הָרוּחַ הַמּוֹשָׁב מַמָּשׁ צַעֲצוּעַ בְּדְזַ'אנְקוֹיֶה, דְזַ'אן, דְזַ'אן, דְזַ'אן הֵי דְזַ'אן, הֵי דְזַ'אנְקוֹיֶה הֵי דְזַ'אנְוִילִי, הֵי דְזַ'אנְקוֹיֶה הֵי דְזַ'אנְקוֹיֶה דְזַ'אן, דְזַ'אן, דְזַ'אן. תָּרְצוּ כֻּלְּכֶם אֶת קוּשְׁיָתִי: אֵי אַבְּרָשָׁה, הֵיכָן אָחִי? רוֹעֵשׁ אֶצְלוֹ הַטְּרַקְטוֹר כְּשָׂטָן; דּוֹדָה לֵאָה עִם טוּרִיָּה הַמַּגָּל בִּידֵי דּוֹד חִיָּא בְּדְזַ'אנְקוֹיֶה, דְזַ'אן, דְזַ'אן, דְזַ'אן הֵי דְזַ'אן... יָעֵז לוֹמַר מִי, שֶׁיְּהוּדִים הֵם סַפְסָרִים וּבַטְלָנִים לֹא יִצְלְחוּ בְּנִיר, בַּגַּן; רַק שׂוֹנְאֵינוּ זֹאת יַגִּידוּ! יְהוּדִי – צוֹחֵק תָּמִיד הוּא בִּרְאוֹתוֹ אֶת דְזַ'אן, דְזַ'אן, דְזַ'אן. הֵי דְזַ'אן...כשנוסעים לסבסטופול, לא הרחק מסימפירופול, שם שוכן מושב קטן; מה ארדוף אחרי הרוח? – המושב ממש צעצוע, בדז'אנקויה, דז'אן, דז'אן, דז'אן. היי, דז'אן, היי, דז'אנקויה, היי, דז'אנווילי, היי, דז'אנקויה, היי, דז'אנקויה, דז'אן, דז'אן, דז'אן. תרצו כולכם את קושייתי: היכן אברשה, אי אחי? - רועש אצלו הטרקטור כשטן; דודה לאה עם טוריה, המגל בידי דוד חייא, בדז'אנקויה, דז'אן, דז'אן, דז'אן. היי, דז'אן, ... יעז לומר מי, שיהודים הם ספסרים ובטלנים, לא יצלחו בניר, בגן; רק שונאינו זאת יגידו, יהודי – צוחק תמיד הוא, בראותו את דז'אן, דז'אן, דז'אן. היי, דז'אן, ...
מילים: עממי יידי
תרגום/נוסח עברי: דב נוי (נוימן)
לחן: עממי יידי

כְּשֶׁנּוֹסְעִים לְסֶבַּסְטוֹפּוֹל
לֹא הַרְחֵק מִסִּימְפֵירוֹפּוֹל
שָׁם שׁוֹכֵן מוֹשָב קָטָן.
מָה אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הָרוּחַ
הַמּוֹשָׁב מַמָּשׁ צַעֲצוּעַ
בְּדְזַ'אנְקוֹיֶה, דְזַ'אן, דְזַ'אן, דְזַ'אן

הֵי דְזַ'אן, הֵי דְזַ'אנְקוֹיֶה
הֵי דְזַ'אנְוִילִי, הֵי דְזַ'אנְקוֹיֶה
הֵי דְזַ'אנְקוֹיֶה דְזַ'אן, דְזַ'אן, דְזַ'אן.

תָּרְצוּ כֻּלְּכֶם אֶת קוּשְׁיָתִי:
אֵי אַבְּרָשָׁה, הֵיכָן אָחִי?
רוֹעֵשׁ אֶצְלוֹ הַטְּרַקְטוֹר כְּשָׂטָן;
דּוֹדָה לֵאָה עִם טוּרִיָּה
הַמַּגָּל בִּידֵי דּוֹד חִיָּא
בְּדְזַ'אנְקוֹיֶה, דְזַ'אן, דְזַ'אן, דְזַ'אן

הֵי דְזַ'אן...

יָעֵז לוֹמַר מִי, שֶׁיְּהוּדִים
הֵם סַפְסָרִים וּבַטְלָנִים
לֹא יִצְלְחוּ בְּנִיר, בַּגַּן;
רַק שׂוֹנְאֵינוּ זֹאת יַגִּידוּ!
יְהוּדִי – צוֹחֵק תָּמִיד הוּא
בִּרְאוֹתוֹ אֶת דְזַ'אן, דְזַ'אן, דְזַ'אן.

הֵי דְזַ'אן...
כשנוסעים לסבסטופול,
לא הרחק מסימפירופול,
שם שוכן מושב קטן;
מה ארדוף אחרי הרוח? –
המושב ממש צעצוע,
בדז'אנקויה, דז'אן, דז'אן, דז'אן.

היי, דז'אן, היי, דז'אנקויה,
היי, דז'אנווילי, היי, דז'אנקויה,
היי, דז'אנקויה,
דז'אן, דז'אן, דז'אן.

תרצו כולכם את קושייתי:
היכן אברשה, אי אחי?
- רועש אצלו הטרקטור כשטן;
דודה לאה עם טוריה,
המגל בידי דוד חייא,
בדז'אנקויה, דז'אן, דז'אן, דז'אן.

היי, דז'אן, ...

יעז לומר מי, שיהודים
הם ספסרים ובטלנים,
לא יצלחו בניר, בגן;
רק שונאינו זאת יגידו,
יהודי – צוחק תמיד הוא,
בראותו את דז'אן, דז'אן, דז'אן.

היי, דז'אן, ...




 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (יידיש)   העתקת מילות השיר

 



דזשאַנקױע

אַז מען פֿאָרט קײן סעװאַסטאָפּאָל
איז ניט װײַט פֿון סימפֿעראָפּאָל,
דאָרטן איז אַ סטאַנציע פֿאַראַן.
װער דאַרף זוכן נײַע גליקן?
ס'איז אַ סטאַנציע אַן אַנטיקל
אין דזשאַנקױע, דזשאַן דזשאַן דזשאַן.

הײ דזשאַן, הײ דזשאַנקױע
הײ דזשאַנװילי, הײ דזשאַנקױע
הײ דזשאַנקױע, דזשאַן דזשאַן דזשאַן

ענטפֿערט ײִדן אױף מײַן קשיא,
װוּ ז'מײַן ברודער, װוּ ז'אַבראַשע?
ס'גײט בײַ אים דער טראַקטער װי אַ באַן
די מומע לאה בײַ דער קאָסילקע
בײלע בײַ דער מאָלאָטילקע
אין דזשאַנקױע דזשאַן דזשאַן דזשאַן

הײ דזשאַן, הײ דזשאַנקױע...

װער זאָגט אַז ײִדן קאָנען נאָר האַנדלען
עסן פֿעטע יױך מיט מאַנדלען,
נאָר ניט זײַן קײן אַרבעטסמאַן?
דאָס קאָנען זאָגן נאָר די שׂונאים
ײִדן, שפּײַט זײ אָן אין פּנים,
טוט אַ קוק אױף, דזשאַן דזשאַן דזשאַן.

הײ דזשאַן, הײ דזשאַנקױע...
דזשאַנקױע

אז מען פֿארט קײן סעװאסטאפאל
איז ניט װײט פֿון סימפֿעראפאל,
דארטן איז א סטאנציע פֿאראן.
װער דארף זוכן נײע גליקן?
ס'איז א סטאנציע אן אנטיקל
אין דזשאנקױע, דזשאן דזשאן דזשאן.

הײ דזשאן, הײ דזשאנקױע
הײ דזשאנװילי, הײ דזשאנקױע
הײ דזשאנקױע, דזשאן דזשאן דזשאן

ענטפֿערט ײידן אױף מײן קשיא,
װו ז'מײן ברודער, װו ז'אבראשע?
ס'גײט בײ אים דער טראקטער װי א באן
די מומע לאה בײ דער קאסילקע
בײלע בײ דער מאלאטילקע
אין דזשאנקױע דזשאן דזשאן דזשאן

הײ דזשאן, הײ דזשאנקױע...

װער זאגט אז ײידן קאנען נאר האנדלען
עסן פֿעטע יױך מיט מאנדלען,
נאר ניט זײן קײן ארבעטסמאן?
דאס קאנען זאגן נאר די שונאים
ײידן, שפײט זײ אן אין פנים,
טוט א קוק אױף, דזשאן דזשאן דזשאן.

הײ דזשאן, הײ דזשאנקױע...



תיעוד ביתי
ביצוע:

 

דורי גלבוע, המאפיה הרוסית - צוות ההקלטות 
עיבוד: דורי גלבוע
אקורדיון: דרור סנדלון
גיטרה: יוסי כפרי
מנדולינה: בני יהושפט
שנת הקלטה: 13.1.2013
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

קולות: יוסי כפרי ובני יהושפט

הקלטות נוספות

על השיר

לאותו לחן הותאמו מילות "הי דרומה עקבה" שהפך מאוחר יותר ל"הי דרומה לאילת" עם לחן מאת מאיר נוי.

מספר יוסף חרמוני:

ידוע לכל כי שיר הצ'יזבטרון "הי דרומה לאילת" הושר בשני לחנים. המנגינה המקורית, מקורה ברוסיה. לחן זה, שמאיר נוי הביאו ארצה, הוא שיר יידי: "הי, ג'נקויה". הלחן הוא טטארי, בן חצי-האי קרים, אך מילותיו ביידיש.

ג'נקוי הוא שמה של עיר קטנה בצפונו של חצי-האי קרים. השיר "הי, ג'נקויה" נכתב אי-אז בשנות העשרים או השלושים למאה שעברה והוא, כשירֵי יידיש רבים כל כך, עדות קורעת-לב לחיים שעלו בלהבות.

מחוז ג'נקוי שבצפון חצי האי קרים, היה חלק ממפעל ההתיישבות היהודית לחופו הצפוני של הים השחור. חלק מיוזמה זו, מקורו ביוזמות ציוניות. במחוז ג'נקוי הקים "החלוץ" שלוש חוות הכשרה: "תל חי", "מעיין" ו"משמר". המשכה של יוזמת "החלוץ" היה יצירה משותפת של המשטר הסובייטי ושל ה"ג'וינט", שעסקה בטיפוח פרודוקטיביזציה של יהודי בריה"מ. "אגרו ג'וינט", ארגון משנה של "הג'וינט", מימן את ההתיישבות היהודית, בשנים 1924-1936. תעמולה סובייטית עודדה יהודים לנוע מן העיר אל הכפר, והשיר "הי, ג'נקויה", אפשר להניח, השתלב במסע התעמולה הסובייטי. מספר היהודים שהפכו לקולחוזניקים בבריה"מ הגיע ל-200.000, כמעט 10% מיהודי בריה"מ. כארבעה מיליון דונם הוקצו לקולחוזים היהודיים באזור הים השחור, פי שניים וחצי מהקרקע החקלאית שהייתה בידי היהודים בארץ-ישראל ערב מלחמת השחרור.

בתקופת הפריחה של ההתיישבות היהודית באזור הים השחור, הוקמו חמישה תאי-התיישבות יהודית, 'אשכולות' של קולחוזים. שניים מהם בחצי-האי קרים: פריידורף ולארינדורף. מנהיגים סובייטיים רבים סרו לראות את ההצלחה היהודית, ובמחצית שנות העשרים עלה בעקבותיה הרעיון של רפובליקה "אוטונומית" יהודית. בתחילה התכוון השלטון הסובייטי להקימה בקרים, אלא שהתנגדות המקומיים (רוסים וטטארים) ומחסור בקרקע גרמו ל"אוטונומיה" שתנדוד לקצה המזרחי של סיביר, לבירוביג'אן. העובָּר ה"אוטונומי" המסכן גָוַע שם לאטו, עד סוף התקופה הקומוניסטית.

הטיהורים הסטאליניסטיים הגדולים של אמצע שנות השלושים פגעו גם בפרויקט ההיאחזות היהודית בקרקע. אז גם הופסקה פעילות "אגרו-ג'וינט" בבריה"מ. אף על פי כן המשיכו הקולחוזים היהודיים לתפקד ולהצליח, יחסית, יותר מאחרים. עד אשר הונף עליהם הגרזן הנאצי ב-1941.

ב-1948 חתמו אנשי הוועד היהודי האנטי-פשיסטי על עצומה הקוראת לחדש את פעילות "אגרו-ג'וינט" בקרים כדי לחדש את ההתיישבות היהודית. הוועד הוקם על ידי סטאלין בזמן המלחמה כדי לרכוש אהדה בארה"ב ולשנורר סיוע לבריה"מ. לאחר המלחמה לא נדרש סטאלין לשירותיו של הוועד, והוא נאחז בבקשה הפומבית לחדש את "ייהוּדו" של חצי-האי קרים כבמנוף לחיסולו. טבחיו של סטאלין, בֶּרְיָה בראשם, רקחו סיפור שעל פיו יוזמת קְרים החדשה איננה אלא ניסיון של הג'וינט להשתלט על חצי האי. אנשי הוועד, שלמה מיכואלס ואחרים, נעצרו ונרצחו. היה זה האות לחיסולה של העילית התרבותית היהודית בבריה"מ, ולקריעת הדגל היהודי לגזרים, משחזרה הרוח הציונית לנשב בו כאשר הוקמה מדינת ישראל.

סיפורו של מחוז ג'נקויה, אמרנו, הוא קורע-לב. רק שיר לוקל-פטריוטי מספר עליו, מספר את נפלאותיו ואת נפלאות הכפר היהודי הסובייטי, מפעל עצוב ששרד פחות מעשרים שנה.

מוסיף מיכה נצר:

שם המקום דז'אנקויה הטרידני כגיאוגרף. גיליתי שבמפה רוסית שם המקום הוא דז'אנקוי. שאלתי מספר דוברי רוסית למשמעות השם והם ענו לי כי זה שם טטרי או טורקי. פניתי לדוברי טורקית: שניים בלתי תלויים זה בזה ואינם מכירים זה את זה ענו לי כי זה "כפר נשמה".

יהיה זה כיום [2013 - זֶמֶרֶשֶׁת] לזכר נשמת היהודים שישבו שם.

הוסיף לדבריו אלי סט: פירוש המילה הטורקית köy הוא "כפר". 

עוד על השיר:

  • האזינו לתרגומם של עמוס ותמר רודנר בביצוע חבורת שהם
  • לשיר גם תרגום מאוחר נוסף מאת אהרן וינקובצקי (נדפס באנתולוגיה לשירי יידיש, כרך 2, עמ' 117)
  • השיר תורגם גם לאנגלית. האזינו לביצוע פיט סיגר. כמו כן הוקלט והצליח מסחרית בביצוע להקת "אורות הבמה" (Limeliters).

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 14.11.2020 13:42:28


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: