הַזִּיוָן קוֹרֵא לְכָל הָעָם:
"כָּל צִיץ וָצִיץ אֵלַי!
בִּמְחוֹל מַחֲנַיִּם תֵּצְאוּ פֹּה
בָּאָבִיב וּבַגַּיְא".
אָז כָּל הַפְּרָחִים בָּאוּ חִישׁ
וַיְּחַיּוּ פְּנֵי הַכַּר,
שָׁם פֶּרֶג דָם, הַסְּגֻלָּה שָׁם
וּתְכֵלֶת צִיץ הַבָּר.
וּבְתֵת לָהֶם הַזִּיוָן אוֹת
וְהַפְּרָחִים רוֹקְדִים שָׁם,
וּבַשָּׁמַיִם יָהֵל דֹּם
וּנִבַּט סַהַר בָּם.
וַיִּחַר אַף הַסְּתָו בָּהֶם,
וַיֵּרֵד אֶל הַכַּר,
הַפְּרָחִים נִבְהֲלוּ מְאֹד
שִׂיחָתָם פָּסְקָה כְּבָר.
וּבְשׁוּב הַסְּתָו לִנְאוֹת הָהָר
הַנִּזְעָם וְהָרָם,
שׁוּב יִקְרָא זִיוָן לְצִיץ וָצִיץ,
שׁוּב יִקְרָא לְכָל הָעָם.
עִם אָבִיב הֵן נֵעוֹרִים בִּי
גַּעֲגוּעַי אֶל הַכְּפָר,
וְעִם קְהַל הַפְּרָחִים גַּם אֲנִי
אָחוֹלָה עַל הַכַּר. הזיוון קורא לכל העם
כל ציץ וציץ אלי
במחול מחניים תצאו פה
באביב ובגיא
אז כל הפרחים באו חיש
ויחיו פני הכר
שם פרג דם הסגולה שם
ותכלת ציץ הבר
ובתת להם הזיוון אות
והפרחים רוקדים שם
ובשמיים יהל דום
וניבט סהר בם
וייחר אף הסתו בהם
וירד אל הכר
הפרחים נבהלו מאוד
שיחתם פסקה כבר
ובשוב הסתו לנאות ההר
הנזעם והרם
שוב יקרא זיוון לציץ וציץ
שוב יקרא לכל העם
עים אביב הן נעורים בי
געגועי אל הכפר
ועים קהל הפרחים גם אני
אחולה על הכר
מילים: הופמן פון פלרסלרבן
תרגום/נוסח עברי: שאול טשרניחובסקי לחן: פליקס מנדלסון
|
תמר ניצן (שוצברג) 
שנת הקלטה: 18.5.1992
מקור: הספרייה הלאומיתפרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:16:30). מקליטה: טלילה אלירם, במסגרת סדנה לאתנומוסיקולוגיה באוניברסיטת בר אילן גרסת קיבוץ מרחביה |
על השיר
תרגום טשרניחובסקי לשיר "החבצלת בשרון" (וראו שם את פרטי המקור והפניות לכל התרגומים).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מתוך: לידער-זאמלבוך עמודים 115-121
מתוך: לידער-זאמלבוך עמוד 44
מתוך: לידער-זאמלבוך עמוד 44
תגיות
עדכון אחרון: 15.04.2024 01:21:44
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם