|
מילים: חיים אבואב
לחן: חיים נבון
|
אהובה צדוק
פסנתר: נחום נרדי
שנת הקלטה: 1953 לכל המאוחר הועלה בפועל מתקליט שידור של קול ישראל אליו הועתקה ההקלטה ביום 27.8.1953. נכלל בתקליט: Prayers Yemenite and Sephardic |
פרטים נוספים
שושנה דמארי
ניצוח: משה וילנסקי
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 5.1.1957
הקלטה זהה הוטבעה בתקליט של חברת "הד ארצי" שם זוהתה התזמורת המלווה כ"תזמורת הד ארצי".
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ברכה צפירה
ניצוח: מרק לברי
שנת הקלטה: 12.11.1950
לימים הקליטה ברכה צפירה את אותו עיבוד גם בניצוח גיאורג זינגר (הוטבע בתקליט "שלושים שנות מוסיקה בישראל") ובניצוח שלום רונלי ריקליס (בעותק שנשמר באוסף המכון למוסיקה ישראלית והועבר גם לספרייה הלאומית).
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ברכה צפירה
ניצוח: גאורג זינגר
ליווי: תזמורת ההקלטות של רשות השידור/קול ישראל
נכלל בתקליט: שלושים שנות מוסיקה בישראל
אביבה רוה, הלל (אילקה) רוה ביצוע:
רגינה חומסקה בן-אמיתי
ניצוח: שבתי פטרושקה
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 24.12.1953
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
האזינו לפיוט השלם באתר הפיוט והתפילה בספרייה הלאומית, וראו שם מידע על הפיוט וביצועים נוספים.
מחבר הטקסט: לפי האקרוסטיכון של תחילת הבתים, מחבר הוא "חיים" ואולם מה שם המשפחה ומיהו אותו חיים? לפי מכתב למערכת "הארץ" המחבר הוא חיים נבון: "הן המילים והן הנגינה פרי רוחו הן". באתר הפיוט והתפילה המילים מיוחסות [עדיין, 2024] לחיים בז'רנו. ואולם, כותב פרופ' אדוין סרוסי:
הייחוס לר' בג'ראנו היה הנחה שגם אני קיבלתי אותה. אך לפני כשלוש שנים [הדברים הועברו אלינו בשנת 2013 ואולי נכתבו קודם], העיר לי ידידי ד"ר רב דב הכהן, כיום מנהל הספרייה של מכון בן צבי והידען המופלג של כתבי יד עבריים מתורכיה שמצא את שם המחבר האמתי בכתב יד שהוא רכש באופן פרטי, ר' חיים אבואב שחי באיזמיר כנראה באמצע המאה ה-19.
זיהוי המלחין לפי השירון "יונה הומייה" בעריכת יצחק לוי, וכן במכתבו של יצחק לוי לעיתון "דבר" (15.10.1953) (ראו בדף השיר "טעם המן"), לפיו "המנגינה של השיר "חדש ימינו כקדם" היא מאת ר' חיים נבון, והייתה מושרת במקהלות "המפטירים" בבתי הכנסת בכל רחבי תורכיה". כמו כן בספר "בקוראי שמו: אבינו שמואל אברהם רקנאטי" עמ' 46 מובאת עדות שעברה במשפחה מפיו כי מלחין השיר הוא כנראה חיים נבון, סבו של יצחק אליהו נבון שאצלו למד רקנאטי האב פיוטים באופן פרטי בצעירותו. עם זאת עלינו לסייג שהרי ראינו שגם המילים יוחסו לחיים נבון בידי נינו.
פרופ' אדוין סרוסי במאמרו "מתוגרמה לירושלים: יצחק אליהו נבון ותרומתו לזמר העברי", דוכן י"ג (תשנ"א), עמ' 125, מסויג:
השיר מודפס בשיב"ה [שירי ישראל בארץ הקדם, תורכיה תרפ"א 1921], עמ' 119, תחת מקאם חג'אז, כותרתו "יורוק סמהי" וסימנו "חיים". י[צחק] לוי קבע שהמנגינה היא מאת ר' חיים נבון ואינו מביא שום סימוכין לכך. שלושה משוררים בשיב"ה חותמים את שיריהם בסימן "חיים" ואף אחד מהם אינו משתייך למשפחת נבון. כמו כן סדר הטקסט אצל לוי [בשירון "יונה הומייה"] משובש.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מקור: "ספר שירים ומנגינות לגני ילדים ולבתי ספר קובץ שני מהדורה מתוקנת ומורחבת", קרית ספר, תש"ך 1959, עמוד 65
תיווי: יואב בלינסקי
כתב יד של המילים מאזמיר מהמאה ה-19 בכתב סוליטריאו. ראו לעיל את פענוחו בידי מרדכי מישור שגם זיהה עבורנו את סוג הכתב.
באדיבותו של ד"ר דב הכהן מאוניברסיטת בר אילן, נמסר בידי פרופ' אדווין סרוסי, האוניברסיטה העברית.
מתוך: "הארץ" 13.7.1942 כ"ח תמוז תש"ב
