הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
יציאת מצרים (לחן עממי תימני)

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: יחיאל היילפרין
לחן: עממי תימני
כתיבה: תרע"ד

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל פֹּה כֻּלָּנוּ:
מִמִּצְרַיִם יוֹצְאִים אָנוּ:
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל! בְּנֵי יִשְׂרָאֵל!

מַקְלוֹתֵינוּ בְּיָדֵינוּ –
מַקְלוֹתֵינוּ!
שַׂקֵּי מַצּוֹת עַל שִׁכְמֵנוּ –
שַׂקֵּי מַצּוֹת!
וַחֲגוֹרָה עַל מָתְנַיִם –
וַחֲגוֹרָה!
כָּכָה נֵצֵא מִמִּצְרַיִם!

כָּכָה, כָּכָה, כָּכָה נֵצֵא!
מִמִּצְרַיִם כָּכָה נֵצֵא –
כָּכָה נֵצֵא!

יַם-סוּף גָּדוֹל מָלֵא מַיִם –
נַעַבְרֶנּוּ בָּרַגְלַיִם:
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל! בְּנֵי יִשְׂרָאֵל!

מֹשֶׁה הוֹלֵךְ לְפָנֵינוּ –
מֹשֶׁה הוֹלֵךְ!
יִבְקַע יַם-סוּף בִּשְׁבִילֵנוּ –
יִבְקַע יַם-סוּף!
וְיֵחָצֶה יָם לִשְׁנַיִם –
וְיֵחָצֶה!
כָּכָה נֵצֵא מִמִּצְרַיִם!

כָּכָה, כָּכָה, כָּכָה נֵצֵא!
מִמִּצְרַיִם כָּכָה נֵצֵא –
כָּכָה נֵצֵא!

מִדְבָּר גָּדוֹל לְפָנֵינוּ:
אַל תִּתְיָרְאוּ - נַעַבְרֶנּוּ!
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל! בְּנֵי יִשְׂרָאֵל!

עַמּוּד עָנָן יוֹם בְּיוֹם –
עַמּוּד עָנָן!
לָנוּ מַחֲסֶה מִן הַחֹם -
לָנוּ מַחֲסֶה!
וְעַמּוּד אֵשׁ מִבֵּין עַרְבַּיִם -
וְעַמּוּד אֵשׁ!
כָּכָה נֵצֵא מִמִּצְרַיִם!

כָּכָה, כָּכָה, כָּכָה נֵצֵא!
מִמִּצְרַיִם כָּכָה נֵצֵא –
כָּכָה נֵצֵא!
בני ישראל פה כולנו:
ממצרים יוצאים אנו:
בני ישראל! בני ישראל!

מקלותינו בידינו -
מקלותינו!
שקי מצות על שכמנו -
שקי מצות!
וחגורה על מותנים -
וחגורה!
ככה נצא ממצרים!

ככה, ככה, ככה נצא!
ממצרים ככה נצא -
ככה נצא!

ים סוף גדול מלא מים -
נעברנו ברגלים:
בני ישראל! בני ישראל!

משה הולך לפנינו -
משה הולך!
יבקע ים-סוף בשבילנו -
יבקע ים סוף!
ויחצה ים לשנים -
ויחצה!
ככה נצא ממצרים!

ככה, ככה, ככה נצא!
ממצרים ככה נצא -
ככה נצא!

מדבר גדול לפנינו:
אל תתיראו - נעברנו!
בני ישראל! בני ישראל!

עמוד ענן יום ביום -
עמוד ענן!
לנו מחסה מן החום -
לנו מחסה!
ועמוד אש מבין ערבים -
ועמוד אש!
ככה נצא ממצרים!

ככה, ככה, ככה נצא,
ממצרים ככה נצא -
ככה נצא!


 פרטים נוספים


"אהבת רעיה" (שלום שבזי), מקור הלחן

אַהֲבַת רַעְיָה רְצוֹנִי
מַחְמַד נַפְשִׁי וְלִבִּי
אֶשְׁאָלָה צוֹּרִי וְקוֹנִי
יִשְׁלְחָה מַרְפֵּא לְעָצְבִּי

גַּם בְּקָרְאִי יַעֲנֶנִי
כִּי שְׁמוֹ קַשְׁתִּי וְחַרְבִּי
רַק בְּשֵׂכֶל רַעֲיוֹנִי
תֶּהֱמֶה רוּחִי בְּקִרְבִּי

אֵלְכָה דֶּרֶךְ מְסִלָּה
בֵּין שְׂרִידֵי הַקְּהִלָּה
הַזְּהִירִים בַּתְּפִלָּה

אֶשְׂמְחָה אַנְשֶׁה יְגוֹנִי
אֶעֱמֹד שַׁחֲרִי וְעַרְבִּי
כִּי בְּנֹעַם הֶגְיוֹנִי
אֶשְׁכְּחָה עֻלִּי וְעָלְבִּי
אהבת רעיה רצוני
מחמד נפשי ולבי
אשאלה צורי וקוני
ישלחה מרפא לעצבי

גם בקראי יענני
כי שמו קשתי וחרבי
רק בשכל רעיוני
תהמה רוחי בקרבי

אלכה דרך מסילה
בין שרידי הקהילה
הזהירים בתפילה

אשמחה אנשה יגוני
אעמוד שחרי וערבי
בי בנועם הגיוני
אשכחה עולי ועל בי


 פרטים נוספים
ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 2008

מתוך אירוע זמרשת בחוה"מ פסח תשס"ח
גבעת תום ותומר, 25.4.08
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי
 



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: אהרון לירון
שנת הקלטה: 4.2.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת גברים
עיבוד: אברהם צבי אידלזון
ניצוח: אברהם אידלזון
 
ביצוע חלקי לפיוט "אהבת רעיה" שהוא מקור הלחן ל"יציאת מצרים".
על השיר

התמליל נדפס לראשונה בעיתון "הצפירה לילדים" (תרע"ד) [לפי: אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית 1900 - 1948, חלק א', עמ' 204).

מנשה רבינא ,"משה בשירי עם ובשירי ילדים" (מחניים קט"ו [תשכ"ז]), עמ' קכג-קכד:

"בחוברת "בקרן זוית", חלק שני, המכילה שירים מאת יחיאל הלפרין-יואל אנגל, יש שיר אחד לפסח. בשער החוברת רשום שאלה הם "שירי משחק לגני ילדים ולבתי ספר". לא כל השירים בחוברת זו מתאימים לגן-הילדים וגם לא לכיתות הנמוכות של בית הספר, והשיר שבו אנו עומדים לעיין שייך לסוג זה. הוא ארוך ואינו קל לזימרה. הוא גם מעורר בעיית ה"קופירייט" כפי שנראה להלן. אבל הוא נעים מאוד, ורעננותו הולמת את הנושא "יציאת מצרים" שלו מוקדשות המילים של יחיאל הלפרין...

ברור ש[המלודיה] אינה מאת יואל אנגל... מנגינות אחדות שבחלק זה "הועתקו מכתב-ידו של המנוח ע"י המורה לזימרה מר דויד מערבי בהשתתפותה של הגברת א. ק. אנגל", ואלה לא ידעו לסמן את המקור של המלודיה לשיר "יציאת מצרים". היום אנו יודעים שזוהי מלודיה תימנית. בקובץ "צלילי הארץ שחובר בידי אברהם צבי אידלזון, עמוד 44, אנו מוצאים שיר "אהבת רעיה" [בלחן זה]. הקובץ של אידלזון נדפס בברלין בשנת 1922; הקובץ "בקרן זוית" נדפס בתל-אביב בשנת 1927. יש להניח, שיואל אנגל ראה את הקובץ של אידלזון, ואולי שמע את השיר "אהבת רעיה" מפי תלמידות בסמינר למורות, שבו לימד מוזיקה. הוא התרשם מאוד מהמלודיה התימנית, והוא לקח מתוכה את המחצית השנייה להתאימה למילים של יחיאל הלפרין".

המנגינה על-פי לחן עממי תימני שרשם אברהם צבי אידלסון (השוו לפזמון של "כי תבואו").


 צפורה סמברג מספרת:

זכור לי שאת כיתה א' (בשנת 36) ביליתי בבית ספר קטן ונחמד בשם "גימנסיה ביאליק", שעמד בקצה רחוב ביל"ו - ליד שיינקין. היתה לנו מורה ממש מעולה. נדמה לי שקראו לה לאה. לפני כל חג עשינו "הצגה" ולפעמים זאת היתה ממש הופעה וכל ההורים הוזמנו.
לחג הפסח "המחזנו" את השיר "יציאת מצרים": לכל אחד מהילדים היה מקל ביד, חבל כרוך למתניו ושק מצות (התיק הקטן שבו היינו מביאים את הכריך לארוחת 10) על גבו. כך הלכנו בשורה סביב השולחנות בכיתה, הולכים לאט ושרים, בגב כפוף כאילו ממשא השק על שכמנו. זאת היתה המחשה ממשית של יציאת מצרים!

ועוד בשנת 1936 - מספרת ד"ר שרה רמני:

מצאתי באתרכם את השיר ששרתי – עם אחי – בשנת 1936 בליל הסדר . אנחנו גרנו בחיפה, וסבא וסבתא מתל אביב (שהיו חרדים) באו לפסח לפנסיון סגל על הכרמל. אמא שלנו – חילונית לחלוטין – הכינה את אחי ואותי לעשות "הצגה" של השיר. לבשנו "עבאיות" ו"עגלים", מקל ביד, ושרנו את השיר תוך הליכה סביב השולחן. המנגינה התימנית אכן היא זו ששרנו אז, רק לא ידענו זאת... השנה (2013) שרתי את השיר בליל הסדר לילדיי ולנכדיי!

ביצועים נוספים:


ראו את השיר גם בלחן דוידוביץ'.

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים


תיווי: הלל אילת
תגיות

אביב ופסח  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם