נוֹלְדָה חַוָּה לְלֹא טַבּוּר - כָּךְ נֶאֱמַר נָתַן לָהּ אֱלֹהִים אֶת הַחֶבֶל הַמְּיֻתָּר נֶשֶׁק נָחָשׁ בִּפְנֵי אָדָם בַּעֲלָהּ שֶׁכָּרַת בַּד לְהַכְבִּיד אֶת עֻלָּהּ וּמֵאָז וְעַד עוֹלָם מוֹט קַיָּם בְּיַד אָדָם אֵין זֶה מוֹרִיד אוֹ מַעֲלֶה כִּי חֶבֶל יֵשׁ לְחַוָּה'לֶה. הָיָה אָדָם בֶּן גִּזְעוֹ כְּמוֹ צָעִיר זָקוּר בְּדֹם זָכַר חֻלְשׁוֹת לְהַסְתִּיר עַלְמָתוֹ חֲבַלְבַּל רַךְ דַּקִּיק גָּמִישׁ הִתְפַּתְּלָה וּלְפָתָהּ כְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ מוֹתוֹ סוֹפוֹ שֶׁהִתְמוֹטֵט כָּרוּךְ בְּצִיצִיּוֹת לוֹפֵת תִּלֵּי חַיָּיו בְּנַפְתּוּלִים סָבוּךְ, חָבוּל בַּחֲבָלִים. מָשְׁכָה חוּטִים, קָשְׁרָה רִקְמַת חֻפַּת בַּדָּהּ לְאַרְבָּעָה נִשְׁבַּר הַמּוֹט בְּרֹב כָּבְדָּהּ עֲקוּדִים כֻּתְּרוּ תַּחַת חֻפָּתָם בְּטַבַּעַת אֶצְבַּע גּוֹרָלוֹ נֶחְתַּם מַקְּלוֹת חֻפָּה סָגְרוּ סוֹרָג סוֹרָג לְקִיר לְקוֹרַת גַּג קוֹרַת הָרוּחַ הַצָּפָה חֶבְלֵי הַקֶּסֶם – מִשְׁפָּחָה. חֶבְלֵי הָאַהֲבָה שׁוֹנִים עַל חֵבֶל דַּק אוֹרֶגֶת חוּט שָׁנִי מוֹת בַּפַּטִּישׁ דָּבַק אַךְ בַּפַּטִּישׁ סַדַּן סָדִין בַּד אֶל בַּד מַתִּירִים חֶבְלֵי מָשִׁיחַ לְבָשָׂר אֶחָד סוֹף הַמּוֹט לֹא אַגָּדָה חֲבָלִים חֶבְלֵי לֵדָה זָכַר מוֹטוֹ בַּתֵּבֵל אַךְ הַנְּקֵבָה הִיא רַב חוֹבֵל.נולדה חווה ללא טבור כך נאמר נתן לה אלוהים את החבל המיותר נשק נחש בפני אדם בעלה שכרת בד להכביד את עולה ומאז ועד עולם מוט קיים ביד אדם את זה מוריד או מעלה כי חבל יש לחווה'לה היה אדם בן גזעו כמו צעיר זקור בדום זכר חולשות להסתיר עלמתו חבלבל רך דקיק גמיש התפתלה ולפתה כקורי עכביש מותו סופו שהתמוטט כרוך בציציות לופת תלי חייו בנפתולים סבוך חבול בחבלים משכה חוטים קשרה ריקמת חופת בדה לארבעה נשבר המוט ברוב כובדה עקודים כותרו תחת חופתם וטבעת אצבע גורלו נחתם מקלות חופה סגרו סורג סורג לקיר לקורת גג קורת הרוח הצפה חבלי הקסם משפחה חבלי האהבה שונים על חבל דק אורגת חוט שני מות בפטיש דבק אך בפטיש סדן סדין בד אל בד מתירים חבלי משיח לבשר אחד סוף המוט לא אגדה חבלים חבלי לידה זכר מוטו בתבל אך הנקבה היא רב חובל