בו במעדר

העתקת מילות השיר

בּוֹ בַּמַּעְדֵּר בּוֹ עִסֵּיתָ כַּפֶּיךָ, קְשִׁי הַיַּבֶּלֶת וְסַפַּחַת בָּעוֹר, הֵן בְּפַלֵּג תְּעָלוֹת לְעֵצֶיךָ, הֵן בְּצֵאתְךָ לְנַכֵּשׁ, לַעֲקֹר, בַּחֲפִירַת בּוֹר-שָׁתִיל בְּמוֹ גָּן, בַּחֲצִיבַת קַן-עַמּוּד שֶׁל גָּדֵר, – בּוֹ בַּמַּעְדֵּר! בּוֹ בַּמַּעְדֵּר גַּם כָּרִינוּ הַקֶּבֶר, חֶרֶשׁ חָצַבְנוּ בִּנְיַן עֲדֵי-עַד. בְּבֵית עוֹלָמֵנוּ – נִשְׁקָף לְכָל עֵבֶר ... דֶּמַע? אֵין דֶּמַע, לֹא רָעֲדָה יָד. בַּתַּקָּלָה לֹא תִּרְאֵנוּ עֵין-צָר! כָּךְ כּוֹרִים אָנוּ פֹּה קֶבֶר-חָבֵר, – בּוֹ בַּמַּעְדֵּר. בּוֹ בַּמַּעְדֵּר חֲפִירוֹת הֶעֱמַקְנוּ, גֶּדֶר קִבּוּץ שֶׁעָלָה עַל קַרְקַע, סֶלַע הִתִּיז נִיצוֹצוֹת כִּי נִזְעָקְנוּ, נֶאֱנָחָה אֲדָמָה לַמַּכָּה. אֶרֶץ נִקְנֵית בַּזֵּעָה וּבַדָּם! שֶׁבַח לַכְּלִי הַחוֹדֵר-הַנּוֹקֵר, – לוֹ לַמַּעְדֵּר! בּוֹ בַּמַּעְדֵּר נְיַשֵּר אֶל מוּל שֶׁמֶש מַעֲנִיּוֹת לֶעָתִיד הָרָחוֹק, וּבִנְתִיבוֹת עוֹלָמִים לְלֹא כֶּמֶשׁ יַעַל זַרְעֵנוּ בְּשָׂדֶה לִבְלִי-חֹק בַּחֲרִיצִים נְפַלְּסֵמוֹ בָּאוֹן אֶל הֶעָתִיד הַמְמַשְׁמֵשׁ וָעֵר, - בּוֹ בַּמַּעְדֵּר!בו במעדר בו עיסית כפיך, קשי היבלת וספחת בעור, הן בפלג תעלות לעציך, הן בצאתך לנכש, לעקור, בחפירת בור-שתיל במו גן, בחציבת קן-עמוד של גדר, – בו במעדר! בו במעדר גם כרינו הקבר, חרש חצבנו בנין עדי-עד. בבית עולמנו – נשקף לכל עבר ... דמע? אין דמע, לא רעדה יד. בתקלה לא תראנו עין-צר! כך כורים אנו פה קבר-חבר, – בו במעדר. בו במעדר חפירות העמקנו, גדר קיבוץ שעלה על קרקע, סלע התיז ניצוצות כי נזעקנו, נאנחה אדמה למכה. ארץ נקנית בזעה ובדם! שבח לכלי החודר-הנוקר, – לו למעדר! בו במעדר נישר אל מול שמש מעניות לעתיד הרחוק, ובנתיבות עולמים ללוא כמש יעל זרענו בשדה לבלי-חוק בחריצים נפלסמו באון אל העתיד הממשמש וער, - בו במעדר!
מילים: שאול טשרניחובסקי
לחן: צבי בן-יוסף
כתיבה: תל אביב, מוצאי יום הכיפורים תרצ"ט 1938

בּוֹ בַּמַּעְדֵּר בּוֹ עִסֵּיתָ כַּפֶּיךָ,
קְשִׁי הַיַּבֶּלֶת וְסַפַּחַת בָּעוֹר,
הֵן בְּפַלֵּג תְּעָלוֹת לְעֵצֶיךָ,
הֵן בְּצֵאתְךָ לְנַכֵּשׁ, לַעֲקֹר,
בַּחֲפִירַת בּוֹר-שָׁתִיל בְּמוֹ גָּן,
בַּחֲצִיבַת קַן-עַמּוּד שֶׁל גָּדֵר, –
בּוֹ בַּמַּעְדֵּר!

בּוֹ בַּמַּעְדֵּר גַּם כָּרִינוּ הַקֶּבֶר,
חֶרֶשׁ חָצַבְנוּ בִּנְיַן עֲדֵי-עַד.
בְּבֵית עוֹלָמֵנוּ – נִשְׁקָף לְכָל עֵבֶר ...
דֶּמַע? אֵין דֶּמַע, לֹא רָעֲדָה יָד.
בַּתַּקָּלָה לֹא תִּרְאֵנוּ עֵין-צָר!
כָּךְ כּוֹרִים אָנוּ פֹּה קֶבֶר-חָבֵר, –
בּוֹ בַּמַּעְדֵּר.

בּוֹ בַּמַּעְדֵּר חֲפִירוֹת הֶעֱמַקְנוּ,
גֶּדֶר קִבּוּץ שֶׁעָלָה עַל קַרְקַע,
סֶלַע הִתִּיז נִיצוֹצוֹת כִּי נִזְעָקְנוּ,
נֶאֱנָחָה אֲדָמָה לַמַּכָּה.
אֶרֶץ נִקְנֵית בַּזֵּעָה וּבַדָּם!
שֶׁבַח לַכְּלִי הַחוֹדֵר-הַנּוֹקֵר, –
לוֹ לַמַּעְדֵּר!

בּוֹ בַּמַּעְדֵּר נְיַשֵּר אֶל מוּל שֶׁמֶש
מַעֲנִיּוֹת לֶעָתִיד הָרָחוֹק,
וּבִנְתִיבוֹת עוֹלָמִים לְלֹא כֶּמֶשׁ
יַעַל זַרְעֵנוּ בְּשָׂדֶה לִבְלִי-חֹק
בַּחֲרִיצִים נְפַלְּסֵמוֹ בָּאוֹן
אֶל הֶעָתִיד הַמְמַשְׁמֵשׁ וָעֵר, -
בּוֹ בַּמַּעְדֵּר!
בו במעדר בו עיסית כפיך,
קשי היבלת וספחת בעור,
הן בפלג תעלות לעציך,
הן בצאתך לנכש, לעקור,
בחפירת בור-שתיל במו גן,
בחציבת קן-עמוד של גדר, –
בו במעדר!

בו במעדר גם כרינו הקבר,
חרש חצבנו בנין עדי-עד.
בבית עולמנו – נשקף לכל עבר ...
דמע? אין דמע, לא רעדה יד.
בתקלה לא תראנו עין-צר!
כך כורים אנו פה קבר-חבר, –
בו במעדר.

בו במעדר חפירות העמקנו,
גדר קיבוץ שעלה על קרקע,
סלע התיז ניצוצות כי נזעקנו,
נאנחה אדמה למכה.
ארץ נקנית בזעה ובדם!
שבח לכלי החודר-הנוקר, –
לו למעדר!

בו במעדר נישר אל מול שמש
מעניות לעתיד הרחוק,
ובנתיבות עולמים ללוא כמש
יעל זרענו בשדה לבלי-חוק
בחריצים נפלסמו באון
אל העתיד הממשמש וער, -
בו במעדר!



ביצוע:

 

שמשון בר-נוי 
פסנתר: אבנר אהרן
שנת הקלטה: 2.9.1958

המבצע שר את שלושת הבתים הראשונים.

מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

על השיר

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.




עדכון אחרון: 16.05.2022 06:12:26


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: