דִּין דָּן, דִּין דָּן, דִּין דָּן, דִּין דָּן, דִּין דָּן הָיֹה הָיְתָה צְבָת עַל סַדָּן – דִּין דָּן, דִּין דָּן... מִמְּטִיל בַּרְזֶל יָשָׁר הִיא קָשְׁרָה עִגּוּל חָסִין – דָּן דִּין, דָּן דִּין... חַד וּתְרֵי, טַבַּעַת הֵא, עוֹד אַחַת וְעוֹד שְׁתַּיִם – הִנֵּה כֶּבֶל נְחֻשְׁתַּיִם: כֶּבֶל, כֶּבֶל, מַאֲפִיל, עַל כָּל דֶּרֶךְ וְעַל כָּל שְׁבִיל, בַּאֲשֶׁר כַּף רֶגֶל שָׁם – דִּין דָּן, דִּין דָּן... וְרָצוֹן בָּא חָפְשִׁי רַעֲנָן וּכְנָפַיִם פָּרַשׂ וַיִּתְפֹּשׂ הַצְּבָת מֵעַל הַסַּדָּן וַיִּתְפֹּשׂ כָּל חֻלְיָה כַּדִּין. הִתְפַּזְּרוּ חֻלְיוֹת מֵעֲבָרִים גַּם פֹּה, גַּם שָׁם, דִּין דָּן, דִּין דָּן, תּוֹר כֶּבֶל תָּם. וְרוּחַ אָבִיב בָּא מַרְנִין, דָּן דִּין, דָּן דִּין... פְּרָחִים וִילָדִים עַל כָּל שַׁעַל דִּין דָּן, דִּין דָּן... עִם צְלִיל הַבַּרְזֶל עוֹד צְלִיל אֶחָד יַעַל שִׁיר הַחֵרוּת הוּא בָּא וָרַן: דִּין דָּן! דִּין דָּן! דִּין דָּן, דִּין דָּן, דִּין דָּן, דִּין דָּן, דִּין דָּן!דין דן, דין דן, דין דן, דין דן, דין דן היה היתה צבת על סדן - דין דן, דין דן... ממטיל ברזל ישר היא קשרה עיגול חסין - דן דין, דן דין... חד ותרי, טבעת הא, עוד אחת ועוד שתיים - הנה כבל נחושתיים: כבל, כבל, מאפיל, על כל דרך ועל כל שביל, באשר כף רגל שם - דין דן, דין דן... ורצון בא חפשי רענן וכנפיים פרש ויתפש הצבת מעל הסדן ויתפש כל חוליה כדין התפזרו חוליות מעברים גם פה, גם שם, דין דן, דין דן, תור כבל תם. ורוח אביב בא מרנין, דן דין, דן דין, פרחים וילדים על כל שעל דין דן, דין דן... עם צליל הברזל עוד צליל אחד יעל שיר החרות הוא בא ורן דין דן! דין דן! דין דן,דין דן, דין דן, דין דן, דין דן!