הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
אל עריש

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: מיכאל דשא
לחן: עמנואל זמיר
כתיבה: 1956
הלחנה: 1956

אֶל עָרִישׁ, אֶל עָרִישׁ, מַה יָּפִית
מַה יָּפִית בִּדְקָלִים עֲלֵי מַיִם!
אֶל עָרִישׁ, אֶל עָרִישׁ, מַה יָּפִית
מַה יָּפִית בִּדְקָלִים עֲלֵי מַיִם – הֵי!
אֶל עָרִישׁ, מַה יָּפִית, אֶל עָרִישׁ,
בַּת סִינַי הַצּוֹפָה אֶל מִצְרַיִם
אֶל עָרִישׁ – הֵי!
אֶל עָרִישׁ, מַה יָּפִית, אֶל עָרִישׁ,
מַה יָּפִית בִּדְקָלִים עֲלֵי מַיִם!

שֶׁהָיִית אֶל עָרִישׁ בּוֹגְדָה
צִפָּרְנַיִם לָטַשְׁתְּ אֶת בְּשָׂרֵנוּ
אַךְ נֻפַּץ שִׁרְיוֹנֵךְ וְנִגְדַּע
וְעַתָּה נְאַמְּצֵךְ אֶל עָרֵינוּ.

אֶל עָרִישׁ, אֶל עָרִישׁ, מַה יָּפִית
מַה יָּפִית בִּדְקָלִים עֲלֵי מַיִם!
אֶל עָרִישׁ, אֶל עָרִישׁ, מַה יָּפִית
מַה יָּפִית בִּדְקָלִים עֲלֵי מַיִם!

מוּל יַמֵּךְ הַחוֹגֵג הַכָּחֹל
הָרוֹחֵץ פַּעֲמֵי חוֹלוֹתַיִךְ
עוֹד תֵּצֵאנָה בָּנוֹת בְּמָחוֹל
בִּזְמִירוֹת יְתַנּוּ תְּפִלּוֹתַיִךְ.

אֶל עָרִישׁ, מַה יָּפִית, אֶל עָרִישׁ,
בַּת סִינַי הַצּוֹפָה אֶל מִצְרַיִם
אֶל עָרִישׁ – הֵי!
אֶל עָרִישׁ, מַה יָּפִית, אֶל עָרִישׁ,
מַה יָּפִית בִּדְקָלִים עֲלֵי מַיִם!

בְּנוֹפֵךְ כְּבָר זוֹהֵר הַחֲלוֹם
עֵת חוֹפֵךְ יְעַטֵּר תְּמָרַיִךְ
יֵהָפֵךְ לְסֻכָּה שֶׁל שָׁלוֹם
בַּנְּתִיבָה הַיּוֹרֶדֶת מִצְרַיִם.
הוֹ הוֹ הוֹ...
אל עריש, אל עריש, מה יפית
מה יפית בדקלים עלי מים!
אל עריש, אל עריש, מה יפית
מה יפית בדקלים עלי מים – הי!
אל עריש, מה יפית, אל עריש,
בת סיני הצופה אל מצרים
אל עריש – הי!
אל עריש, מה יפית, אל עריש,
מה יפית בדקלים עלי מים!

שהיית אל עריש בוגדה
ציפורניים לטשת את בשרנו
אך נופץ שריונך ונגדע
ועתה נאמצך אל ערינו.

אל עריש, אל עריש, מה יפית
מה יפית בדקלים עלי מים!
אל עריש, אל עריש, מה יפית
מה יפית בדקלים עלי מים!

מול ימך החוגג הכחול
הרוחץ פעמי חולותייך
עוד תצאנה בנות במחול
בזמירות ייתנו תפילותייך.

אל עריש, מה יפית, אל עריש,
בת סיני הצופה אל מצרים
אל עריש – הי!
אל עריש, מה יפית, אל עריש,
מה יפית בדקלים עלי מים!

בנופך כבר זוהר החלום
עת חופך יעטר תמרייך
ייהפך לסוכה של שלום
בנתיבה היורדת מצרים.
הו הו הו...
ביצוע: להקת עמנואל זמיר
נכלל בתקליט: ישראל באש ובמחול


על השיר

השיר חובר מיד לאחר מבצע קדש.

מספרת בתו של מיכאל דשא, אורית ברנר:

המשורר מיכאל דשא ז"ל, שהיה קצין תרבות בצה"ל בתקופת מלחמת קדש, חזר המום מיופיה של העיר עם דקליה עלי מים, כפי שכתב. עמנואל זמיר ואשתו שרהל'ה התארחו בביתו של ידידם מיכאל בבאר-שבע, וקיבלו ממנו מילים לשירים, ביניהם גם שיר זה.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

ערים, יישובים ואזורים בארץ  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם