הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
שיר המגן והמרי

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: יעקב אורלנד
לחן: מרדכי זעירא

בַּלַּיְלָה בְּאֵין אוֹר,
דָּרְכוּ כּוֹכְבֵי-עֵינַיִךְ,
בַּכֶּלֶא וּבַסְּגוֹר
פָּרְחוּ כַּנְפֵי יוֹנַיִךְ,
מִמַּרְתְּפִים וּבוֹר
הִבְקִיעוּ חֲרוֹנַיִךְ,
הוֹי מַנְגִּינַת הַדְּרוֹר,
אַשְׁרֵי מְרוֹנְנַיִךְ!

מִלַּיְלָה אַתְּ קוּמִי וָאוֹרִי
וְחֶרֶב נָקָם לָךְ חֲגֹרִי
וְשִׁיר לְפִי חֶרֶב זַמֵּרִי,
חוֹמַת הַמָּגֵן וְהַמֶּרִי.
בלילה באין אור
דרכו כוכבי-עיניך,
בכלא ובסגור
פרחו כנפי יוניך,
ממרתפים ובור
הבקיעו חרוניך,
הוי מנגינת הדרור,
אשרי מרונניך!

מלילה את קומי ואורי
וחרב נקם לך חגורי
ושיר לפי חרב זמרי,
חומת המגן והמרי.


 פרטים נוספים
ביצוע: חבורת שהם
עיבוד: מרדכי (מוט'קה) שלף
שנת הקלטה: 2015
נכלל בתקליטור: חבורת שהם - "על הבמה"

סולן: יורם אגמון 


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: יפה ירקוני
עיבוד: יצחק (זיקו) גרציאני
שנת הקלטה: 11.1958


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חנה אהרוני
עיבוד: נועם שריף
על השיר

מתוך מאמרה של ד"ר תמר וולף מונזון, עמ' 16-18:

בימים שבהם חברי המחתרות נשפטו ונאסרו על ידי השלטון הבריטי חיברו אורלנד וזעירא את 'שיר המגן והמרי'. על רקע מציאות התקופה מעוררת הכותרת ציפיות כי במוקד השיר יעמדו ניסיונות ההגנה על היישוב בתקופת המנדט ופעולות המחאה וההתנגדות שכוונו לשלטון הזר, שנקט באותם ימים מדיניות אנטי–ציונית מוצהרת. אלא שהבית הפותח שובר את הציפיות הנגזרות מהכותרת, שכן במרכזו פנייה אל ישות נשית שזהותה עמומה.

הבית הפותח מעמיד ארבעה צמדי טורים, ובמרכזו של כל אחד משלושת הצמדים הראשונים עומדת תמונה אוקסימורונית: זוהרם של כוכבי העיניים על רקע שחור הליל; כנפי היונים הפורחות בתוך הכלא הסגור; חרון המצליח להבקיע ממרתפים ובור. החרוז המבריח -נַיִךְ מעניק לטקסט עידון ורכות ומחזק את נוכחותה של הנמענת שאליה מופנה השיר. רק בסופו של הבית השירי מסתמן כי הנמענת השירית איננה ישות נשית אהובה אלא 'מנגינת הדרור', המפעמת בלבותיהם של האסירים הכלואים בכלא ושואפים לצאת לחופשי/

במעבר מהבית לפזמון נשמעת מנגינתו של זעירא כמימוש של הטקסט השירי – מנגינת הדרור
המעודנת מחפשת מקום להישמע ופתח ליציאה החוצה מתוך המרתפים הכובלים. משמצליחה
המנגינה לפלס את דרכה, מתחולל בשיר שינוי דרמטי, ולבית השני מתווספים אלמנטים אגרסיביים, כמו זיקה בין השיר לחרב וגילום של מוטיב הנקמה והאור העולה ממנה, המוכרים משירים אחרים של אורלנד וזעירא.

בשולי 'שיר המגן והמרי'

בשנת 1953, עשר שנים לאחר מועד חיבורו של השיר, העלה תאטרון 'אֹהל' את מחזהו של אורלנד 'העיר הזאת', שצייר את מראותיה של ירושלים הנצורה בתקופת מלחמת השחרור. המחזה, שזעירא חיבר לו מוזיקה, ושאת תפאורתו צייר נחום גוטמן, הועלה בבימויו של זאב ברבן. הבמאי מצא זיקה בין תחושת המצור, הסגירות והתשוקה להבקיע את החומה שאפיינה את פעילותם החשאית של הארגונים הצבאיים היהודיים במאבקם בשלטון הבריטי בשנת 1943, לבין ימי המצור על ירושלים, שנים אחדות לאחר מכן, בעת מלחמת השחרור. הוא נתן ביטוי לזיקה זו בשלבו את מנגינת 'שיר המגן והמרי' כרקע לסצנה של מפגש חשאי של לוחמי הפלמ"ח בימי המצור על ירושלים. בכך העניק לשיר המקורי הקשר חדש, והפקיע אותו מההקשר הנסיבתי שבו נכתב.

עוד על המחזה "העיר הזאת" מספר משה טימור:

היה זה מחזה בשלוש מערכות שביים זאב ברבן והשתתפו בו מיטב שחקני האהל: יעקב אינשטיין, דבורה קסטלניץ, שמחה צחובל, אלישבע מיכאלי, טובה פרדו, יהודה שחורי, שלמה בסן, יהושע לוף, סעדיה דמארי, יעקב כנעני, עזריה רפופורט, אורי לוי, עדנה פלידל, גדעון זינגר, מרדכי ירון, יהודית ברקאית, וכן ילד צעיר בן 16 ושמו משה טרוים. הילד הזה הוא אני, משה טימור.

הצגת הבכורה התקיימה בירושלים ביום חמישי 19.3.53 באולם "ציון" בנוכחות נשיא המדינה יצחק בן צבי ורעייתו.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

עיבוד מאת אהרן שפי
הערה: העיבוד הוא הדגמת מחשב שהועברה אלינו בפורמט midi והומרה לפורמט mp3 לצורך האזנה נוחה באתר. לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת ashefi@012.net.il.

תווים


תיווי: הלל אילת
תגיות

יום העצמאות  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם