בוא נא הנה אתה חלוץ

העתקת מילות השיר

בּוֹא נָא הֵנָּה אַתָּה חָלוּץ אִסְתְּרָא בִּלְגִינָא בּוֹא נָא הֵנָּה אֶל שֻׁלְחַן בֵּן גּוּרְיוֹן הוּא יְלַמֵּדְךָ בִּינָה בִּמְקוֹם לֶחֶם נָתַן תּוֹרָה בִּפְקֻדַּת הַוַּעַד הַפּוֹעֵל אִם גַּם תִּרְעַב אָז לֹא נוֹרָא תִּסְמֹךְ עַל עַם יִשְׂרָאֵל סוֹצְיָאלִיזְם יָצַרְנוּ בָּעִיר וּבַכְּפָר יֶשְׁנָן תָּכְנִיּוֹת וְגַם פָּטֶנְטִים בְּמִלְחֶמֶת מַעֲמָדוֹת אֵין צֹרֶךְ כְּבָר אֲמֵרִיקָה לֹא תִּתֵּן סֶנְטִים קוֹנְסְטְרוּקְטִיבִיסְטִים אָנוּ כְּבָר מִזְּמַן יָצַרְנוּ מְשָׁקִים סוֹצְיָאלִיסְטִים אִם תַּאֲמִין בּוֹגֵד הִנְּךָ וְנִמְנֶה בֵּין קוֹמוּנִיסְטִים סוֹלֵל בּוֹנֶה מוֹסָד חָשׁוּב וּמַרְאֶהוּ פְּלָאוֹת מֵקִים בָּתִּים לְכָל פְּקִידָיו עוֹשֶׂה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת חֶבֶר שׁוֹפְטִים כַּדָּת וָדִין מוֹצִיא פְּסַק דִּין מִיָּדִי הַנַּעֲשֶׂה שָׁם בְּלַיְלָה אֶחָד יוֹדֵעַ תֵּל-חַי וּכְפַר גִּלְעָדִי בָּהִסְתַּדְּרוּת יֶשְׁנָם פְּקִידִים לַרֹב הֶהָמוֹן חָרֵד לִנְאוּמֵיהֶם בְּכָל הָאוּלָם צִפְצוּף חָזָק הֶהָמוֹן רַק בַּעֲדֵיהֶם עַל מִלְחֶמֶת מַעֲמָדוֹת הִכְרִיזוּ פּוֹעֲלֵי צִיּוֹן מַרְעִישִׁים אֶת הָעוֹלָם בְּבּורוֹכוֹבִיזְם עַל כּוֹס תֵּה אֶפְשָׁר לְהַרְוִיחַ יוֹתֵר לְטוֹבַת הַסּוֹצְיָאלִיזְםבוא נא הנה אתה חלוץ אסתרא בלגינא בוא נא הנה אל שולחן בן גוריון הוא ילמדך בינה במקום לחם נתן תורה בפקודת הוועד הפועל אם גם תרעב אז לא נורא תסמוך על עם ישראל סוציאליזם יצרנו בעיר ובכפר ישנן תוכניות וגם פטנטים במלחמת מעמדות אין צורך כבר אמריקה לא תתן סנטים קונסטרוקטיביסטים אנו כבר מזמן יצרנו משקים סוציאליסטים אם תאמין בוגד הנך ונמנה בין קומוניסטים סולל בונה מוסד חשוב ומראהו פלאות מקים בתים לכל פקידיו עושה נסים ונפלאות חבר שופטים כדת ודין מוציא פסק דין מיידי הנעשה שם בלילה אחד יודע תל-חי וכפר גלעדי בהסתדרות ישנם פקידים לרוב ההמון חרד לנאומיהם בכל האולם צפצוף חזק ההמון רק בעדיהם על מלחמת מעמדות הכריזו פועלי ציון מרעישים את העולם בבורוכוביזם על כוס תה אפשר להרוויח יותר לטובת הסוציאליזם
מילים: לא ידוע
לחן: ולוולה זבארז'ר

בּוֹא נָא הֵנָּה אַתָּה חָלוּץ
אִסְתְּרָא בִּלְגִינָא
בּוֹא נָא הֵנָּה אֶל שֻׁלְחַן בֵּן גּוּרְיוֹן
הוּא יְלַמֵּדְךָ בִּינָה

בִּמְקוֹם לֶחֶם נָתַן תּוֹרָה
בִּפְקֻדַּת הַוַּעַד הַפּוֹעֵל
אִם גַּם תִּרְעַב אָז לֹא נוֹרָא
תִּסְמֹךְ עַל עַם יִשְׂרָאֵל

סוֹצְיָאלִיזְם יָצַרְנוּ בָּעִיר וּבַכְּפָר
יֶשְׁנָן תָּכְנִיּוֹת וְגַם פָּטֶנְטִים
בְּמִלְחֶמֶת מַעֲמָדוֹת אֵין צֹרֶךְ כְּבָר
אֲמֵרִיקָה לֹא תִּתֵּן סֶנְטִים

קוֹנְסְטְרוּקְטִיבִיסְטִים אָנוּ כְּבָר מִזְּמַן
יָצַרְנוּ מְשָׁקִים סוֹצְיָאלִיסְטִים
אִם תַּאֲמִין בּוֹגֵד הִנְּךָ
וְנִמְנֶה בֵּין קוֹמוּנִיסְטִים

סוֹלֵל בּוֹנֶה מוֹסָד חָשׁוּב
וּמַרְאֶהוּ פְּלָאוֹת
מֵקִים בָּתִּים לְכָל פְּקִידָיו
עוֹשֶׂה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת

חֶבֶר שׁוֹפְטִים כַּדָּת וָדִין
מוֹצִיא פְּסַק דִּין מִיָּדִי
הַנַּעֲשֶׂה שָׁם בְּלַיְלָה אֶחָד
יוֹדֵעַ תֵּל-חַי וּכְפַר גִּלְעָדִי

בָּהִסְתַּדְּרוּת יֶשְׁנָם פְּקִידִים לַרֹב
הֶהָמוֹן חָרֵד לִנְאוּמֵיהֶם
בְּכָל הָאוּלָם צִפְצוּף חָזָק
הֶהָמוֹן רַק בַּעֲדֵיהֶם

עַל מִלְחֶמֶת מַעֲמָדוֹת הִכְרִיזוּ פּוֹעֲלֵי צִיּוֹן
מַרְעִישִׁים אֶת הָעוֹלָם בְּבּורוֹכוֹבִיזְם
עַל כּוֹס תֵּה אֶפְשָׁר לְהַרְוִיחַ יוֹתֵר
לְטוֹבַת הַסּוֹצְיָאלִיזְם
בוא נא הנה אתה חלוץ
אסתרא בלגינא
בוא נא הנה אל שולחן בן גוריון
הוא ילמדך בינה

במקום לחם נתן תורה
בפקודת הוועד הפועל
אם גם תרעב אז לא נורא
תסמוך על עם ישראל

סוציאליזם יצרנו בעיר ובכפר
ישנן תוכניות וגם פטנטים
במלחמת מעמדות אין צורך כבר
אמריקה לא תתן סנטים

קונסטרוקטיביסטים אנו כבר מזמן
יצרנו משקים סוציאליסטים
אם תאמין בוגד הנך
ונמנה בין קומוניסטים

סולל בונה מוסד חשוב
ומראהו פלאות
מקים בתים לכל פקידיו
עושה נסים ונפלאות

חבר שופטים כדת ודין
מוציא פסק דין מיידי
הנעשה שם בלילה אחד
יודע תל-חי וכפר גלעדי

בהסתדרות ישנם פקידים לרוב
ההמון חרד לנאומיהם
בכל האולם צפצוף חזק
ההמון רק בעדיהם

על מלחמת מעמדות הכריזו פועלי ציון
מרעישים את העולם בבורוכוביזם
על כוס תה אפשר להרוויח יותר
לטובת הסוציאליזם




 פרטים נוספים

על השיר

כותב מנשה גפן, "שירי פועלים בעברית" בתוך הספר "מתחת לעריסה עומדת גדייה", עמ' 131:

מחברו של פזמון זה היה ודאי איש האופוזיציה השמאלית, אדם ששלל את הקונסטרוקטיביזם הציוני-סוציאליסטי ואפילו לגלג על הבורוכוביזם ולא האמין ב"הכרזת" פועלי ציון על מלחמת המעמדות. הוא גם מטיל דופי ביושרם האישי של מנהיגי ההסתדרות ומנהלי מוסדותיה. הפזמון הוא חיקוי לסאטירה של בנימין זאב ארנקראנץ, שהתקרא ולוולה זבאדושר, "וואס פארשטייסטו פילאזאף" (מה תבין הפילוסוף) אשר בנוסחו העממי שונה ל"קום אהער דו פילאזאף" (קרב הלום הפילוסוף).

ראו את הנוסח העברי לשיר היידי מאת קדיש יהודה סילמן.

השיר מותאם כנראה (באופן לא לגמרי אלגנטי) ללחן השיר היידי שביסודו. 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.




עדכון אחרון: 11.09.2022 18:24:19


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: