במאמרו "שירה חדשה-עתיקה" מגדיר המוסיקולוג פרופ' שי בורשטין את סגנון "שורשים" בזמר העברי המוקדם ומאיר את הקשר החיוני בין פועלו של אברהם צבי אידלזון, האתנומוסיקולוג החשוב שפעל בארץ ישראל בין 1907 ו-1921, לבין שגשוגו של אותו סגנון מלודי. השפעתו של אידלזון על הזמר העברי נבעה מקביעתו כי בנוסח התפילה של עדות ישראל (ובייחוד של העדה התימנית) מצוי עדיין גרעין המוסיקה העברית הקדומה. ניתוח התבטאויותיהם המילוליות ולחניהם של מלחיני הזמר המוקדם מצביע לא רק על הטמעת המיתוס האידלזוני בשדה הזמר אלא חושף את שורשיו האידאולוגיים.
המאמר התפרסם בכתב העת "קתדרה", גיליון 128, תמוז תשס"ח (2008), עמ' 144-113.
לקריאת המאמר לחצו כאן (קובץ PDF).
תודה לפרופ' שי בורשטין ולמערכת "קתדרה" על שאיפשרו לנו להעלות את המאמר.
