הקטן
גופן
הגדל
גופן
הלל שניידר
מלחין
לידה: 1860
פטירה: 1941

ביוגרפיה

 כותב פרופ' אליהו שלייפר: 

הלל שניידר הוא חותנו [אבי אשתו] של אברהם צבי אידלזון. הלל שניידר נולד בשנת 1860 בעיר סידרה-פולאסקי בפולין. לא ברור מתי עבר ללייפציג, אולם משנת 1898 הוא שימש כחזן בבית הכנסת של אנשי ברוד בלייפציג, שהיה בית כנסת אורתודוקסי, יותר מאוחר הוא הועלה לדרגת חזן ראשי Oberkantor שם. שניידר היה גם שוחט ומוהל.

בית הכנסת נקרא בגרמנית Brodyer Synagoge ומכיוון שבאותו בניין היה גם בית ספר יהודי "תלמוד תורה" הוא נקרא גם Talmud Thora Synagogeוהוא היחידי שלא הושמד בליל הבדולח, כיוון שהיה בתוך בניין שאסור היה להרוס אותו. בשנות המלחמה הוא שימש כבית חרושת לסבון ואחרי המלחמה הוא שוקם והיה בית הכנסת היחיד בלייפציג. הוא מתפקד כך עד היום, והוא עכשיו בית הכנסת האורתודוקסי של העיר לייפציג.

כשאברהם צבי אידלזון הגיע ללייפציג (כנראה ב1899), יצר קשר עם שניידר ולמד אצלו חזנות. שניידר כנראה העריך אותו מאוד והשיא לו את בתו צילה, שהייתה ידועה בשירתה היפה, לאשה. באחד מהמאמרים האוטוביוגרפיים שלו, אידלסון אומר שלמד הרבה בחזנות מפיו של שניידר ובמקום מסוים אף טען שהחוויות שלו עם שניידר עוררו אותו לחקור את המוסיקה היהודית.

שניידר כיהן בבית הכנסת עד 1939 והצליח לברוח עם אשתו לאוסלו, שם ניהל חתנו, יעקב פריד, בית יתומים יהודי. שניידר נפטר שם שנתיים לאחר מכן, בשנת 1941.

לפי עדותה של הפסנתרנית זינה ברלינסקי, ששמעה את שניידר בילדותה, הוא היה חזן אהוב מאוד על הקהל האורתודוקסי והיה בעל קול בריטון חם ולירי.

לפי זכרונותיה של יסכה, נכדרו של שניידר ובתו של אידלסון, היתה אצלה תמונה של הלל שניידר. התמונה כיום כנראה בספרייה הלאומית.


מקורות:
Barbara Kowalzik, Jüdisches Erwerbsleben in der innern Nordforstad Leipzigs 1900-1933, (Leipzig: Leipzig Universitäts Verlag, 1999), p. 29

Thomas Schinköth, "Zerstörte Welten: Musikausübung an Leipziger Synagogen 1900-1942" (מאמר בגרמנית על המוזיקה של בתי הכנסת בלייפציג)

אליהו שלייפר, המאמרים האוטוביוגרפיים של אידלסון בעברית ובאנגלית בתוך יובל, כרך חמישי "ספר אברהם צבי אידלסון"


האזינו לשירי הלל שניידר ברדיו זמרשת
שירים שהלחין

1. הנרות הללו (לחן שניידר) (הנרות הללו אנו מדליקין) קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר