הקטן
גופן
הגדל
גופן
רבקה לבנה
מחברת, מלחינה, מבצעת
לידה: 1910
פטירה: 2003

ביוגרפיה

ילידת צפת. למדה בגן ילדים ובכיתות א-ב של תנועת עזרה בשפה הגרמנית. היתה מורה בבית הספר היסודי בשנות השלושים הארבעים והחמישים בכפר ויתקין וביישובים שונים בעמק יזרעאל. לאחר מכן עבדה כמפקחת במשרד החינוך. בריאיון ליעקב מזור בתאריך 19.5.1992 סיפרה כי חיברה שירים רבים כחומר עזר לשיעורים שלימדה, אך זמן קצר לפני אותו תאריך זרקה את התווים שרשמה לרובם, והשאירה רק שלושה לחנים שלה בלבד, מהם שניים גם לתמלילים שלה.

תלמידה, נחמן רז [זמרדע שהוקלט בידי זֶמֶרֶשֶׁת], ספד לה במלאת 30 יום לפטירתה (מתוך "הדף השבועי" של קבוצת גבע, 14.11.2003):

מחנכת לכל החיים
במלאת 30 לפטירתה של רבקה לבנה ז"ל.
הדבר החשוב ביותר למי שהחינוך הוא מקצועו ויעודו הוא שמשהו ממעשיו ייקלט ויופנם בלב מי שמתחנך על ידו.
לא למחנכים רבים שיחק המזל (או הגורל) והם אכן זכו למין השארות כה עמוקה וכה משמעותית בזיכרונם וברוחם של חניכים. לרבקה לבנֶה קרו הדברים האלה מלא-חופניים.
תופעה לא-רגילה נכונה למי שנכח בהלוויה ובאזכרה שנערכו לרבקה, בגבע ובכפר-סבא בשבועות האחרונות.
עשרות, עשרות אנשים, כולם שיבה כבר זרקה בשערם וחלקם אפילו מתקשים בהליכה, טרחו ובאו לשני האירועים האלה ממרחקים: מירושלים ומכפר-ויתקין, מתל-עדשים ומיגור, מעפולה ומאשקלון, משדה-בוקר ומתל-אביב, מניר-בנים ומכפר-יחזקאל ומעוד מקומות. אנשים פשוטים ופרופסורים, חקלאים ובעלי מקצועות חופשיים, משפטנים, קבלנים, פקידים ומחנכים בני כל מיני עדות, איש-איש ו"סיפורו" המיוחד, אבל לכולם היה "סיפור" אחד משותף:
המפגש שלהם רבקה! סיפורים רבים נשמעו במפגשים האלה - כולם עסקו, כמובן, בתיאורים מה היתה רבקה לכל אחד מהם, ומה חלקה בחייהם ובדרכם.
בגבע הכרנו אותה בימים שהגיעה כבר לגבורות וכבר מזמן פרשה מעבודתה הסדירה כל השנים כמורה אבל גם מכאן המשיכה לבקר במקומות שונים בצפון שם לוותה והדריכה מורות ומורים רבים בעיקר במקצועות ידיעת-הארץ, המולדת ופרשת יישובה, הכל תוך אהבה גדולה.
מכל הדברים הרבים שנאמרו הצטיירה דמותה המיוחדת, תכונותיה שבכוחן רכשה את לב הילדים: פתוחה, ישירה, יצירתית, מלאת יזמה, חיים ושירה. מעניקה תשומת-לב לכל אחד ואחת, שומרת על קשרים עם תלמידיה לאורך ימים ושנים.

ביתה, בכל המקומות שחייתה בארץ, היה תמיד פתוח ומזמין. שם הרגישו רבים-רבים את עצמם רצויים, שם מצאו אוזן-קשבת, פנים-מסבירות, סיוע ותמיכה בלי-גבול. רבים התכנסו תחת כנפיה הרחבות, שלה ושל יצחק, על יד ויחד עם ילדיהם שלהם. צדקה, חסד ודעת אלה היו סימניה של רבקה. כך בשנים הרחוקות שלפני הקמת המדינה וכך לאחריה. אז, בימי העליה ההמונית, המעברות והמצוקה - היא כמו מלבלבת, מגלה כוחות אין-סופיים בעבודתה. הילדים חלקם, לעיתים, דחויים במשפחותיהם, מתקשים בלימודים, מסרבים להסתגל לדפוסים מחייבים. אך לגבי רבקה - כל ילד הוא אדם, הוא עולם מלא הראוי וזכאי לאהבה, לתמיכה, לעידוד, כולם זכרו אותה כ"דמות-מעצבת" בחייהם.
בגבע - לא תמיד ידענו להבין אותה. לא תמיד חייכנו למראה שיירות האורחים והמבקרים שהיו באים אליה. לא תמיד היה לנו נוח עם ההענקה של רצון טוב ויזמה שנראו לפעמים מוגזמים ואפילו מעיקים. עבורה היו כל אלה טבע, דברים המובנים מאליהם, המשך של הרגלה ונוהגה כל השנים, בכל מקום ועם כל אדם. לתת, להעניק, לעזור!
אין סוף סיפורים שמענו אודותיה. כל מספר והרבקה שלו. ומה שהטביע בנפשם הנחה את כל דרכם. ייזכר ולא יישכח!
כאן, בעמק, התחילה רבקה את דרכה כמחנכת, בתל-עדשים, בעפולה, בכפר-יחזקאל ובגניגר וכאן גם נסתיימה. במקום שראתה בו את הקיום השלם ביותר של מאווייה ושל החינוך והמחנך בישראל.
יהא זכרה ברוך!

 


האזינו לשירי רבקה לבנה ברדיו זמרשת
שירים שהלחינה

1. אל המדבר (אל המדבר לי אדודה) קובץ להאזנה - בדף השיר
2. מה עורר אור הנר (מה עורר אור הנר) קובץ להאזנה - בדף השיר
3. שבת בכפר (לחן רבקה לבנה) (שבת היום דממה קדושה) קובץ להאזנה - בדף השיר
שירים שחיברה את מילותיהם

1. אל המדבר (אל המדבר לי אדודה) קובץ להאזנה - בדף השיר
2. מה עורר אור הנר (מה עורר אור הנר) קובץ להאזנה - בדף השיר
שירים שביצעה

1. אל המדבר (אל המדבר לי אדודה) קובץ להאזנה - בדף השיר
2. כאשר החיילים יוצאים (כאשר החיילים יוצאים) קובץ להאזנה - בדף השיר
3. לא פשר ידעתי (לא פשר ידעתי) קובץ להאזנה - בדף השיר
4. מה עורר אור הנר (מה עורר אור הנר) קובץ להאזנה - בדף השיר
5. שבת בכפר (לחן רבקה לבנה) (שבת היום דממה קדושה) קובץ להאזנה - בדף השיר