מילים: פיוטר מאמאיצ'וק
(תרגומים/נוסחים עבריים נוספים למקור זה)
עברית: רפאל קלצ'קין לחן: ליאוניד שוכין כתיבה (בשפת המקור): 1943 הלחנה: 1943 נוסח עברי: 1948
|
יפה ירקוני 
פסנתר: יפה ירקוני
שנת הקלטה: 1948 מקור: תקליטון מס' 637 בחברת "הד ארצי". ההקלטה המסחרית הראשונה (המלאה, חמישה בתים). תודה לאבי תדמור. |
מנשה בהרב 
שנת הקלטה: 1972
מקור: תכנית הטלוויזיה "חיים שכאלה" עם עזר וייצמן
צפו בביצוע מתוך התכנית. הביצוע בליווי עצמי.
יפה ירקוני  ביצוע:
שרה פיר  ביצוע:
שירה בציבור בהדרכת אפי נצר  ביצוע:
שרה יערי 
מקור: תקליטון מסחרי בחברת "מקולית"
בליווי אקורדיון
ניקו פלדמן 
ניצוח: שלמה הופמן
ליווי: תזמורת Orchestre des concerts Lamoureux
מקור: תקליטון Stinson Records 6077-A
הוקלט באירופה, כנראה לפני ההכרזה על מדינת ישראל. על התווית: "טנור פלסטינאי".
תודה לאבי תדמור
יפה ירקוני, מקהלת קול ציון לגולה 
ניצוח: מרק לברי
ליווי: תזמורת קול ציון לגולה
שנת הקלטה: לכל המאוחר 1956
מקור: תקליטון מס' 812 בחברת "הד ארצי"
שם המנצח אינו רשום על התקליטון אלא רק על התקליט הגדול יותר.
נכלל בתקליט: שירי עם [בביצוע] יפה ירקוני בלוויית תזמורת בניצוח מרק לברימנשה בהרב  ביצוע:
טובה פורת  ביצוע:
טובה פירון  ביצוע:
יצחק (ז'אק) בן-ברוך (זאלודקובסקי) 
השיר העברי "בערבות בנגב", שנכתב בתקופת מלחמת העצמאות, הוא נוסח עברי לשיר הסובייטי На опушке леса ("בקצה היער"). עלילתו דומה לעלילת השיר הרוסי, אך הוא הוסב למציאות הישראלית - קצה היער הרוסי שונה ל"ערבות הנגב" והפרטיזן הרוסי ל"איש מגן" ("איש ארגון ההגנה"). לשירו של קלצ'קין קדַם התרגום "שם הרחק ביער" (ראו שם מידע נוסף על שיר המקור הרוסי, תווים וגרסאות מילים וביצוע בשפת המקור).
בשנת 1948 השחקן רפאל קלצ'קין נתן לזמרת יפה ירקוני, אז חברת להקת ה"חישטרון", שיר חדש ושמו "בערבות הנגב" ואמר לה כי כתב את השיר למנגינה רוסית (ראו פרטים בדף השיר "שם הרחק ביער") שעובדה על-ידי חברו ושותפו לכתיבה מנשה בהרב. קלצ'קין בתַרגמוֺ את השיר הפכו לישראלי: קרחת היער (ברוסית) הפכה לערבות הנגב, והפרטיזן שנפל (על פי השיר המקורי) הפך ל"איש מגן". קלצ'קין אף הוסיף את המשפט "אם תרצו, חבריא, אין זו אגדה", שאינו שייך לתוכן השיר המקורי. חרף שינויים אלה נוסחו של קלצ'קין נשאר קרוב למקור הרוסי, וניתן להתייחס אליו כתרגום עם זיקה ברורה למקור.
לפי נחומי הר-ציון, את השיר כתב קלצ'קין לזכרו של ראובן זלינגר שנפל בקרב על קיבוץ גת ב-13.3.1948. קלצ'קין לא הזכיר שם מפורש, כי רצה שיר זכרון כללי. ראובן זלינגר היה בן-דודתו של יעקב אפרת, המספר אודותיו:
ראובן זלינגר נפל מאש כוחותינו. שיירה שלנו שנעה דרומה עם אספקה לישובי הדרום, פתחה באש תופת על עמדת אבטחה של כוחותינו ליד קיבוץ גת. כדי להעמיד את השיירה על טעותם בזיהוי, פשט ראובן זלינגר, מפקד העמדה את חולצתו וגופייתו, והניפה כדגל לבן. למרות זאת נהרג מייד ואחריו כל חבריו. אבי שהיה קצין מודיעין בכיר בחזית הדרום, בירר את העובדות וסיפרן לאימי.
מנשקה בהרב ניגן באותה התקופה ב"דולפין בר", בר-מסעדה שהיה ממוקם עד שנות ה-80 ברחוב שלום עליכם פינת בן-יהודה בת"א. קלצ'קין הופיע שם מדי פעם, הן כאורח והן כחלטורה. הוריי נהגו "לשבת" שם עם מכרים עוד בטרם הקמת המדינה ושנים אח"כ. כאשר אבי היה בחזית, הייתה אמי נפגשת שם עם חברות. כאשר נודע על נפילתו של רובקה, הלכה להטביע את יגונה במשקה, וסיפרה על כך לבעל המקום, שסיפר למנשקה (כדי שינסה לשמח את אמי). זה סיפר לקלצ'קין, ויחד, במקום לשמחה, ישבו וחיברו שיר לזיכרו.
כילד היה עבורי השיר די טראומטי. סבי עליו השלום, היה אב לתשע בנות ושני בנים. היו לי דודות שכבר היו סבתות ויותר מכך. אם הושמע השיר ברדיו או מתקליט בפגישה עם מי ממשפחתה, הייתה המרה השחורה פושטת מיד. היו נופלים נוספים ב"שבט" הזה, אלא שרובקה היה מאוד אהוב ומוערך.
את גרסת ישראל לרמן לסיפור השיר מביאה רחל עזריה:
ישעיהו (שייקה) ספקטור היה חניך של ישראל לרמן במכבי הצעיר בגבעתיים. הוא נהרג בנגב בהיותו בן 19; אחיו הבכור צבי ספקטור היה מפקד כ"ג יורדי הסירה וירד למצולות הים. ההתייחסות בשיר לאח הבכור באה לידי ביטוי בשורות:
את בכורי שכלתי במצולות הים,
ואותך גידלתי למגן העם...כיום (2009) נותר האח אהרון ספקטור החי עמנו עד מאה ועשרים. [* נפטר ב2011. זמרשת] אף הוא היה מפקד בפלמ"ח.
יפתח ספקטור, אחיינו של שייקה ספקטור (ובנם של צבי ספקטור ושושנה ספקטור), תומך בגרסה הזו בספרו "רם וברור".
ומחדדת גרסה זו ענת גלילי-בלום (2009):
ישעיהו ספקטור היה מדריך במכבי הצעיר בירושלים, לא בגבעתיים. היה אח אחד נוסף, אף הוא היה בפלמ"ח, ישראל - שנפטר לפני מספר שנים. בתו של ישראל נקראה ישע, על שם אחיו ישעיהו. הסיפור על ראובן זלינגר אינו נכון. המידע משושנה בלום, שהכירה את ישעיה עוד מתקופת תנועת הנוער בירושלים וההכשרה המגוייסת בגבעת חיים גרעין ד' של הפלמ"ח. היא הכירה את כל המשפחה ואף נפגשה עם קלצ'קין על-מנת להביא אותו להופעות בפני החבר'ה שלהם, ומשם היא יודעת כי השיר על ישעיהו.
סיפור השיר מנקודת מבטה של לאה דיבן בנימיני ז"ל, בת רמת הכובש, כפי שנכתב על ידה בספרה " והגדת לבנך".
בשנת 1949 שולב השיר בהצגה בשם "בערבות הנגב" ב"הבימה", מחזה מאת יגאל מוסינזון. בהצגה יש תמונה בה שרים שירי שבת, "בערבות הנגב", "עיניים ירוקות" ורוקדים מעין ריקוד חסידים.
ביצועים נוספים:
- טובה פורת
- גאולה גיל (1967)
- דקלון
- בנג'מין סגל (Benjamin Siegel)
- ג'קי מייקה (יש לבחור את השיר; לא ייפתח בדפדפן אקספלורר)
עוד על השיר:
- במאמר מקיף על השיר ועל גלגוליו שפרסמה טלילה אלירם.
- בבלוג של פרופ' דוד אסף, העוסק גם ב"שם הרחק ביער".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
- על גיבור שנפל (באותו לחן)
- שם הרחק ביער (באותו לחן)