מילים (5 גרסאות)
עַל הַחַלּוֹן נֵר הִדְלַקְתִּי
נֵר חֲנֻכָּה יֶלֶד נָעִים
רַבִּים הֵמָּה הַזִּכְרוֹנוֹת
וְהַזִּכְרוֹנוֹת מַה נִּפְלָאִים
גְּדוּד פָּרָשִׁים, אַנְשֵׁי קוֹמָה
אִם יִתְיַצְּבוּ לְפָנֶיךָ,
אַל תִּירָא נָא, יֶלֶד נָעִים,
וְגַם אַל תַּעֲצֹם אֶת עֵינֶיךָ!
אֵלֶּה הֵם הַחַשְׁמוֹנָאִים
אֲשֶׁר יָקוּמוּ מִקִּבְרֵיהֶם
בְּכָל הַלֵּילוֹת שֶׁל חֲנֻכָּה
לִרְאוֹת שְׁלוֹם אֲחֵיהֶם
עַל הַחַלּוֹן...
נֵר חֲנֻכָּה יֶלֶד נָעִים
רַבִּים הֵמָּה הַזִּכְרוֹנוֹת
וְהַזִּכְרוֹנוֹת מַה נִּפְלָאִים
גְּדוּד פָּרָשִׁים, אַנְשֵׁי קוֹמָה
אִם יִתְיַצְּבוּ לְפָנֶיךָ,
אַל תִּירָא נָא, יֶלֶד נָעִים,
וְגַם אַל תַּעֲצֹם אֶת עֵינֶיךָ!
אֵלֶּה הֵם הַחַשְׁמוֹנָאִים
אֲשֶׁר יָקוּמוּ מִקִּבְרֵיהֶם
בְּכָל הַלֵּילוֹת שֶׁל חֲנֻכָּה
לִרְאוֹת שְׁלוֹם אֲחֵיהֶם
עַל הַחַלּוֹן...
על הגרסה: את השיר למדה רחל דיסנצ'יק ממורתה למלאכה קלרה בירושלים בסוף שנות השלושים.
עַל חַלּוֹנִי נֵר הִדְלַקְתִּי
נֵר חֲנֻכָּה יֶלֶד נָעִים
רַבִּים הֵעִיר בִּי זִכְרוֹנוֹת
וְהַזִּכְרוֹנוֹת מַה נִּפְלָאִים
הִנֵּה אֶגְמֹר אֶת תְּפִלָּתִי
אָז לִימִינִי אוֹשִׁיבֶךָּ
רַבּוֹת רַבּוֹת לְךָ אֲסַפֶּר
אִם לִדְבָרַי תַּט אָזְנְךָ:
גְּדוּד פָּרָשִׁים, אַנְשֵׁי קוֹמָה
אִם יִתְיַצְּבוּ לְפָנֶיךָ,
אַל תִּפְחָדָה, יֶלֶד נָעִים!
גַּם אַל תַּעֲצֹם עֵינֶיךָ!
אֵלֶּה הֵם הַחַשְׁמוֹנָאִים
שֶׁיָּקוּמוּ מִקִּבְרֵיהֶם
בְּלֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה
לִרְאוֹת פֹּה שְׁלוֹם אֲחֵיהֶם
יִרְאוּ תִּינוֹק וְלֹוֹ יִרְמֹזוּ:
זְכֹר אוֹתָנוּ, יֶלֶד טוֹב!
כִּי תִּגְדָּלָה, אָז כָּמוֹנוּ
אֶת עַמְּךָ אָהוֹב תֹּאהַב!
הִנֵּה אֶגְמֹר...
נֵר חֲנֻכָּה יֶלֶד נָעִים
רַבִּים הֵעִיר בִּי זִכְרוֹנוֹת
וְהַזִּכְרוֹנוֹת מַה נִּפְלָאִים
הִנֵּה אֶגְמֹר אֶת תְּפִלָּתִי
אָז לִימִינִי אוֹשִׁיבֶךָּ
רַבּוֹת רַבּוֹת לְךָ אֲסַפֶּר
אִם לִדְבָרַי תַּט אָזְנְךָ:
גְּדוּד פָּרָשִׁים, אַנְשֵׁי קוֹמָה
אִם יִתְיַצְּבוּ לְפָנֶיךָ,
אַל תִּפְחָדָה, יֶלֶד נָעִים!
גַּם אַל תַּעֲצֹם עֵינֶיךָ!
אֵלֶּה הֵם הַחַשְׁמוֹנָאִים
שֶׁיָּקוּמוּ מִקִּבְרֵיהֶם
בְּלֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה
לִרְאוֹת פֹּה שְׁלוֹם אֲחֵיהֶם
יִרְאוּ תִּינוֹק וְלֹוֹ יִרְמֹזוּ:
זְכֹר אוֹתָנוּ, יֶלֶד טוֹב!
כִּי תִּגְדָּלָה, אָז כָּמוֹנוּ
אֶת עַמְּךָ אָהוֹב תֹּאהַב!
הִנֵּה אֶגְמֹר...
על הגרסה: כך למדה אסתר שרף את השיר בשנות השלושים בירושלים. הבית השני כך גם בפנקס פרטי ראשון של שולה לביאל.
יִרְאוּ תִּינוֹק וְלֹוֹ יִרְמֹזוּ:
זְכֹר אוֹתָנוּ יֶלֶד טוֹב!
כְּשֶׁתִּגְדַּל הֱיֵה כָּמוֹנוּ
וְאֶת עַמְּךָ אֱהֹב!
זְכֹר אוֹתָנוּ יֶלֶד טוֹב!
כְּשֶׁתִּגְדַּל הֱיֵה כָּמוֹנוּ
וְאֶת עַמְּךָ אֱהֹב!
על הגרסה: שלמה (נ' 1945, ירושלים) למד את השיר בכיתה ב'.
עַל הַחַלּוֹן נֵר הִדְלַקְתִּי,
נֵר חֲנֻכָּה יֶלֶד נָעִים,
רַבִּים הֵעִיר בִּי זִכְרוֹנוֹת
וְהַזִּכְרוֹנוֹת מַה נִּפְלָאִים
הִנֵּה אֶגְמֹר אֶת תְּפִלָּתִי
אָז לִימִינִי אוֹשִׁיבְךָ
רַבּוֹת רַבּוֹת לְךָ אֲסַפֵּר:
אִם לִדְבָרַי תֵּט אָזְנְךָ
גְּדוּד פָּרָשִׁים, אַנְשֵׁי קוֹמָה,
אִם יִתְיַצְּבוּ לְפָנֶיךָ,
אַל תִּפְחֲדָה, יֶלֶד נָעִים!
גַּם אַל תַּעֲצֹם עֵינֶיךָ!
אֵלֶּה הֵמָּה הַמַּכַּבִּים
שֶׁיָּקוּמוּ מִקִּבְרֵיהֶם
בְּכָל הַלֵּילוֹת שֶׁל חֲנֻכָּה
לִרְאוֹת פֹּה אֶת שְׁלוֹם אֲחֵיהֶם
וְהַגִּבּוֹרִים אַךְ יִשְׁמָעוּ
יֶלֶד קוֹרֵא אָז בִּשְׁמָם
אָז יָעוּפוּ וְיָבוֹאוּ
חִישׁ אֵלָיו בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם
וְעַל אֹזְנֵהוּ לוֹ יִלְחָשׁוּ
זְכֹר אוֹתָנוּ יֶלֶד טוֹב
כִּי תִּגְדְּלָה אָז כָּמוֹנוּ
אֶת עַמְּךָ אַךְ אֱהֹב
הִנֵּה אֶגְמֹר...
נֵר חֲנֻכָּה יֶלֶד נָעִים,
רַבִּים הֵעִיר בִּי זִכְרוֹנוֹת
וְהַזִּכְרוֹנוֹת מַה נִּפְלָאִים
הִנֵּה אֶגְמֹר אֶת תְּפִלָּתִי
אָז לִימִינִי אוֹשִׁיבְךָ
רַבּוֹת רַבּוֹת לְךָ אֲסַפֵּר:
אִם לִדְבָרַי תֵּט אָזְנְךָ
גְּדוּד פָּרָשִׁים, אַנְשֵׁי קוֹמָה,
אִם יִתְיַצְּבוּ לְפָנֶיךָ,
אַל תִּפְחֲדָה, יֶלֶד נָעִים!
גַּם אַל תַּעֲצֹם עֵינֶיךָ!
אֵלֶּה הֵמָּה הַמַּכַּבִּים
שֶׁיָּקוּמוּ מִקִּבְרֵיהֶם
בְּכָל הַלֵּילוֹת שֶׁל חֲנֻכָּה
לִרְאוֹת פֹּה אֶת שְׁלוֹם אֲחֵיהֶם
וְהַגִּבּוֹרִים אַךְ יִשְׁמָעוּ
יֶלֶד קוֹרֵא אָז בִּשְׁמָם
אָז יָעוּפוּ וְיָבוֹאוּ
חִישׁ אֵלָיו בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם
וְעַל אֹזְנֵהוּ לוֹ יִלְחָשׁוּ
זְכֹר אוֹתָנוּ יֶלֶד טוֹב
כִּי תִּגְדְּלָה אָז כָּמוֹנוּ
אֶת עַמְּךָ אַךְ אֱהֹב
הִנֵּה אֶגְמֹר...
מקור:
"הכינור [מילים בלבד]"
, תושיה, ורשה
, תרס"ג
, 61
–60בחלקג
3 בתים רגילים
אֵלֶּה הֵם הַחַשְׁמוֹנָאִים
שֶׁיָּקוּמוּ מִקִּבְרֵיהֶם
בַּלַּיִל הָרִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה
לִרְאוֹת פֹּה שְׁלוֹם אֲחֵיהֶם
יִרְאוּ תִּינוֹק וְלוֹ יִרְמֹזוּ
זְכֹר אוֹתָנוּ יֶלֶד טוֹב
כִּי תִּגְדְּלָה אָז כָּמוֹנוּ
זְכֹר אֶת עַמְּךָ זְכֹר וֶאֱהֹב
הִנֵּה אֶגְמֹר... שוב בית 2
אֵלֶּה הֵם הַחַשְׁמוֹנָאִים
שֶׁיָּקוּמוּ מִקִּבְרֵיהֶם
בַּלַּיִל הָרִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה
לִרְאוֹת פֹּה שְׁלוֹם אֲחֵיהֶם
יִרְאוּ תִּינוֹק וְלוֹ יִרְמֹזוּ
זְכֹר אוֹתָנוּ יֶלֶד טוֹב
כִּי תִּגְדְּלָה אָז כָּמוֹנוּ
זְכֹר אֶת עַמְּךָ זְכֹר וֶאֱהֹב
הִנֵּה אֶגְמֹר... שוב בית 2
מקור:
"קבוצת שירים: שירים נבחרים מטובי משוררינו (לרוב השירים מילים בלבד)"
, Hebrew Publishing Company, United States
, תרע"ה 1915
, 36
הקלטות (2)
על השיר
ביצועים נוספים:
- רזי בן עזר
- חן ישראלי (בחז"ג, 2015)
על פי לחן "אני מאמין"
המילים נדפסו לראשונה בעיתון "עולם קטן", שנה א, חוברת 25 - 26, טורים 1087 - 1088 (של כל הכרך). (הכרך התחיל בתרס"א, זה גליון חנוכה תרס"ב, אולי מספור טורים לפי שנים לועזיות). השיר מוכר בעיקר בקרב מי שגדלו בירושלים.
ר' גם "חנוכה" (על החלון נר הדלקתי) בלחן דוד מערבי, בלחן המיוחס לשלמה סאלם ובלחן לא ידוע.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.