בָּעִיר וְגַם בַּכְּפָר הַיְּהוּדִים וְהָעֲרָבִים כֻּלָּם חוֹלִים בְּמַחֲלַת הָעֲצַבִּים עֲצַבִּים עֲצַבִּים עֲצַבִּים נוֹרָאִים X2 גַּם אֲנִי לֹא עֲלֵיכֶם לֹא עַל כָּל הַיְּהוּדִים חוֹלֶה בְּמַחֲלַת הָעֲצַבִּים עֲצַבִּים... בַּעַל הַבַּיִת דּוֹרֵשׁ שְׂכַר דִּירָה בְּלֹא שִׁעוּרִין בַּחָנוּת אֵין הַקָּפָה רַק הַכֹּל בִּמְזֻמָּנִים עֲצַבִּים... לְפָנַי לוֹגָרִיתְמִים וּשְׁאֵלוֹת שֶׁל חֶשְׁבּוֹן הַמְּשָׁרֵת וְהַמְּשָׁרֶתֶת מִתְנַשְּׁקִים בַּמִּסְדְּרוֹן עֲצַבִּים... וּבָעֶרֶב עֵת מִתְפַּזְּרִים הָעֲנָנִים יוֹרֶדֶת יָפָה מִלְּמַעְלָה וְשׁוּב עוֹבְדִים הָעֲצַבִּים עֲצַבִּים...בעיר וגם בכפר היהודים והערבים כולם חולים במחלת העצבים עצבים עצבים עצבים נוראים X2 גם אני לא עליכם לא על כל היהודים חולה במחלת העצבים עצבים... בעל הבית דורש שכר דירה בלא שיעורין בחנות אין הקפה רק הכול במזומנים עצבים... לפניי לוגריתמים ושאלות של חשבון המשרת והמשרתת מתנשקים במסדרון עצבים... ובערב עת מתפזרים העננים יורדת יפה מלמעלה ושוב עובדים העצבים עצבים...