התקווה

העתקת מילות השיר

אִם גַּם קֹר קִפָּאוֹן יָפִיץ הַחֹרֶף אַךְ שֶׁלֶג, אַךְ קֶרַח לָנוּ מִסָּבִיב הֵרָגַע נָא לִבִּי! עוֹד יַפְנֶה עֹרֶף עוֹד יָבוֹא יוֹם כִּי יוֹפִיעַ הָאָבִיב אִם גַּם יִתְלַכְּדוּ יַחְדָיו עַל שָׁמַיִם מוּל אוֹר שֶׁמֶשׁ אַלְפֵי עֲבֵי עֲרָפֶל אַל תִּפְחַד לִבִּי! עוֹד יִשְׁלַח קַרְנַיִם עַל שָׁרוֹן, עַל כַּרְמֶל, בָּהַר וּבַשָּׁפֵל סָעֲרוּ סַעֲרוֹת חֹרֶף רָעֲשׁוּ בְּכֹחַ מִשְּׁאוֹנְכֶם לֹא אֵחַת לֹא אֶפְחַד פַּחַד הֵן עוֹד יָבוֹא יוֹם עֵת אֶקְרָא שָׂמֹחַ בָּא בָּא הָאָבִיב עִם כָּל עֹנֶג יַחַד אָז תִּתְעוֹרֵר אֶרֶץ בַּעֲדִי עֲדָיִים וּצְעִיף כָּל צֶבַע יָלִיט הוֹד פָּנֶיהָ אָז תִּצְחַק מוּל טֹהַר שֶׁמֶשׁ צָהֳרַיִם אָז תָּשִׂישׂ, תָּחֹג יוֹם חַג כְּלוּלוֹתֶיהָ זֵר פְּרָחִים יִפְרַח בְּשֵׂעַר תַּלְתַּלֶּיהָ וִירַק נִצָּנִים - הֶאָח מַה נָּעֲמוּ פַּלְגֵי זֹהַר יָפִיצוּ כִּלְיוֹתֶיהָ דֶּמַע גִּיל הֵמָּה מִלְּבָבָהּ יִזְרֹמוּ לָכֵן, בֶּן אָדָם, הִשָּׁקֵט, הֵרָגַע מִקֹּר וָסַעַר אַל יִפֹּל לִבֶּךָ עֹז חִצֵּי חֹרֶף הֵן רַק עֲדֵי רֶגַע יוֹם גָּדוֹל, יוֹם אָבִיב, הוּכַן עֲדֶיךָ וּבְעֵת חֵץ הַיָּגוֹן יַדְאִיב נַפְשְׁךָ, פִּגְעֵי הַתֹּפֶת תִּרְאֶה מִסָּבִיב, אַל תֹּאמַר נוֹאָש, כִּי אַמֵּץ כֹּחֲךָ, עוֹד יָבוֹא יוֹם כִּי יוֹפִיעַ הָאָבִיב.אם גם קור קיפאון יפיץ החורף אך שלג, אך קרח לנו מסביב הירגע נא לבי! עוד יפנה עורף עוד יבוא יום כי יופיע האביב אם גם יתלכדו יחדיו על שמיים מול אור שמש אלפי עבי ערפל אל תפחד לבי! עוד ישלח קרניים על שרון, על כרמל, בהר ובשפל סערו סערות חורף רעשו בכוח משאונכם לא אחת לא אפחד פחד הן עוד יבוא יום עת אקרא שמח בא בא האביב עם כל עונג יחד אז תתעורר ארץ בעדי עדיים וצעיף כל צבע יליט הוד פניה אז תצחק מול טוהר שמש צהריים אז תשיש, תחוג יום חג כלולותיה זר פרחים יפרח בשער תלתליה וירק ניצנים - האח מה נעמו פלגי זוהר יפיצו כליותיה דמע גיל המה מלבבה יזרומו לכן, בן אדם, הישקט, הירגע מקור וסער אל ייפול לבך עוז חיצי חורף הן רק עדי רגע יום גדול, יום אביב, הוכן עדיך ובעת חץ היגון ידאיב נפשך, פגעי התופת תראה מסביב, אל תאמר נואש, כי אמץ כוחך, עוד יבוא יום כי יופיע האביב.
מילים: עמנואל גייבל
תרגום/נוסח עברי: מרדכי צבי מאנה
לחן: לא ידוע
תרגום/נוסח עברי: טבת תרמ"א 1881

אִם גַּם קֹר קִפָּאוֹן יָפִיץ הַחֹרֶף
אַךְ שֶׁלֶג, אַךְ קֶרַח לָנוּ מִסָּבִיב
הֵרָגַע נָא לִבִּי! עוֹד יַפְנֶה עֹרֶף
עוֹד יָבוֹא יוֹם כִּי יוֹפִיעַ הָאָבִיב

אִם גַּם יִתְלַכְּדוּ יַחְדָיו עַל שָׁמַיִם
מוּל אוֹר שֶׁמֶשׁ אַלְפֵי עֲבֵי עֲרָפֶל
אַל תִּפְחַד לִבִּי! עוֹד יִשְׁלַח קַרְנַיִם
עַל שָׁרוֹן, עַל כַּרְמֶל, בָּהַר וּבַשָּׁפֵל

סָעֲרוּ סַעֲרוֹת חֹרֶף רָעֲשׁוּ בְּכֹחַ
מִשְּׁאוֹנְכֶם לֹא אֵחַת לֹא אֶפְחַד פַּחַד
הֵן עוֹד יָבוֹא יוֹם עֵת אֶקְרָא שָׂמֹחַ
בָּא בָּא הָאָבִיב עִם כָּל עֹנֶג יַחַד

אָז תִּתְעוֹרֵר אֶרֶץ בַּעֲדִי עֲדָיִים
וּצְעִיף כָּל צֶבַע יָלִיט הוֹד פָּנֶיהָ
אָז תִּצְחַק מוּל טֹהַר שֶׁמֶשׁ צָהֳרַיִם
אָז תָּשִׂישׂ, תָּחֹג יוֹם חַג כְּלוּלוֹתֶיהָ

זֵר פְּרָחִים יִפְרַח בְּשֵׂעַר תַּלְתַּלֶּיהָ
וִירַק נִצָּנִים - הֶאָח מַה נָּעֲמוּ
פַּלְגֵי זֹהַר יָפִיצוּ כִּלְיוֹתֶיהָ
דֶּמַע גִּיל הֵמָּה מִלְּבָבָהּ יִזְרֹמוּ

לָכֵן, בֶּן אָדָם, הִשָּׁקֵט, הֵרָגַע
מִקֹּר וָסַעַר אַל יִפֹּל לִבֶּךָ
עֹז חִצֵּי חֹרֶף הֵן רַק עֲדֵי רֶגַע
יוֹם גָּדוֹל, יוֹם אָבִיב, הוּכַן עֲדֶיךָ

וּבְעֵת חֵץ הַיָּגוֹן יַדְאִיב נַפְשְׁךָ,
פִּגְעֵי הַתֹּפֶת תִּרְאֶה מִסָּבִיב,
אַל תֹּאמַר נוֹאָש, כִּי אַמֵּץ כֹּחֲךָ,
עוֹד יָבוֹא יוֹם כִּי יוֹפִיעַ הָאָבִיב.
אם גם קור קיפאון יפיץ החורף
אך שלג, אך קרח לנו מסביב
הירגע נא לבי! עוד יפנה עורף
עוד יבוא יום כי יופיע האביב

אם גם יתלכדו יחדיו על שמיים
מול אור שמש אלפי עבי ערפל
אל תפחד לבי! עוד ישלח קרניים
על שרון, על כרמל, בהר ובשפל

סערו סערות חורף רעשו בכוח
משאונכם לא אחת לא אפחד פחד
הן עוד יבוא יום עת אקרא שמח
בא בא האביב עם כל עונג יחד

אז תתעורר ארץ בעדי עדיים
וצעיף כל צבע יליט הוד פניה
אז תצחק מול טוהר שמש צהריים
אז תשיש, תחוג יום חג כלולותיה

זר פרחים יפרח בשער תלתליה
וירק ניצנים - האח מה נעמו
פלגי זוהר יפיצו כליותיה
דמע גיל המה מלבבה יזרומו

לכן, בן אדם, הישקט, הירגע
מקור וסער אל ייפול לבך
עוז חיצי חורף הן רק עדי רגע
יום גדול, יום אביב, הוכן עדיך

ובעת חץ היגון ידאיב נפשך,
פגעי התופת תראה מסביב,
אל תאמר נואש, כי אמץ כוחך,
עוד יבוא יום כי יופיע האביב.




מילים בשפת המקור (גרמנית)   העתקת מילות השיר

 



Hoffnung

Und dräut der Winter noch so sehr
Mit trotzigen Gebärden,
Und streut er Eis und Schnee umher,
Es muß d o c h Frühling werden.

Und drängen die Nebel noch so dicht
Sich vor den Blick der Sonne,
Sie wecket doch mit ihrem Licht
Einmal die Welt zur Wonne.

Blast nur ihr Stürme, blast mit Macht,
Mir soll darob nicht bangen,
Auf leisen Sohlen über Nacht
Kommt doch der Lenz gegangen.

Da wacht die Erde grünend auf,
Weiß nicht, wie ihr geschehen,
Und lacht in den sonnigen Himmel hinauf,
Und möchte vor Lust vergehen.

Sie flicht sich blühende Kränze ins Haar
Und schmückt sich mit Rosen und Ähren,
Und läßt die Brünnlein rieseln klar,
Als wären es Freudenzähren.

Drum still! Und wie es frieren mag,
O Herz, gib dich zufrieden;
Es ist ein großer Maientag
Der ganzen Welt beschieden.

Und wenn dir oft auch bangt und graut,
Als sei die Höll' auf Erden,
Nur unverzagt auf Gott vertraut!
Es muß d o c h Frühling werden.

על השיר

יוסף חיים ברנר מתאר בסיפורו מהתחלה פרק ט' כיצד "נחמה ליטאית" מזמזמת בית מתוך השיר האהוב עליה מאת מאנה, ומצטט את הבית האחרון מן השיר הזה.

השיר המקורי, מס' 4 במחזור השירים Zeitstimmen, הולחן בידי מלחינים קלאסיים לא ידועים אחדים (ראו פירוט), אך לא ברור באיזה לחן זומר (וזומזם) הנוסח העברי. נשמח לקבל מידע.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 26.08.2021 15:48:54


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: