מילים (3 גרסאות)
רוּחַ עֶרֶב קְרִירַת כָּנָף,
בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ, בַּת-מֶרְחַקִּים!
כָּל הַיּוֹם הֶחָם, הַלּוֹהֵט
רַק אֵלַיִךְ אָנוּ מְחַכִּים.
רוּחַ עֶרֶב רַכָּה, טוֹבָה,
מְלֵאַת רַחֲמִים אַתְּ וַחֲנִינָה;
אַל תְּמַהֲרִי כֹה עָזְבֵנוּ –
עוֹד מְעָט אִתָּנוּ שְׁהִי-נָא!
בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ, בַּת-מֶרְחַקִּים!
כָּל הַיּוֹם הֶחָם, הַלּוֹהֵט
רַק אֵלַיִךְ אָנוּ מְחַכִּים.
רוּחַ עֶרֶב רַכָּה, טוֹבָה,
מְלֵאַת רַחֲמִים אַתְּ וַחֲנִינָה;
אַל תְּמַהֲרִי כֹה עָזְבֵנוּ –
עוֹד מְעָט אִתָּנוּ שְׁהִי-נָא!
מקור:
"שירים לבית הספר: חמישה עשר גליונות בשתי חוברות,בעריכת לוין קיפניס"
, חסר מו"ל
, תרפ"א
, 48
[בין הבית הראשון לבית האחרון]
וְכִי בָאת אֵלֵינוּ עָתָּה,
מְלֶ[א]כֶת עֶרֶב הָעֲדִינָה,
אַל תְּמַהֲרִי כֹה לַעֲבֹר –
עוֹד מְעָט אִתָּנוּ שְׁהִי-נָא!
אַל תְּמַהֲרִי. רְאִי, לְקַדֵּם
אֶת פָּנַיִךְ פֹּה יָצָאנוּ
בִּנְעָרֵינוּ וּזְקֵנֵינוּ –
שְׁהִי-נָא עוֹד מְעָט אִתָּנוּ!
וְכִי בָאת אֵלֵינוּ עָתָּה,
מְלֶ[א]כֶת עֶרֶב הָעֲדִינָה,
אַל תְּמַהֲרִי כֹה לַעֲבֹר –
עוֹד מְעָט אִתָּנוּ שְׁהִי-נָא!
אַל תְּמַהֲרִי. רְאִי, לְקַדֵּם
אֶת פָּנַיִךְ פֹּה יָצָאנוּ
בִּנְעָרֵינוּ וּזְקֵנֵינוּ –
שְׁהִי-נָא עוֹד מְעָט אִתָּנוּ!
על הגרסה: מתוך "אגדות ושירים" (תר"ע), עמ' 4.
רוּחַ עֶרֶב, רוּחַ דְּמָמָה,
כֻּלֵּךְ רֹך וּמְקוֹר תַּנְחוּמִים!
בָּאָה אַתְּ עִם סוֹדוֹת עֶרֶב
וַחֲלוֹמוֹתָיו הַעֲגוּמִים!
כֻּלֵּךְ רֹך וּמְקוֹר תַּנְחוּמִים!
בָּאָה אַתְּ עִם סוֹדוֹת עֶרֶב
וַחֲלוֹמוֹתָיו הַעֲגוּמִים!
על הגרסה: מצוטט במאמר "שירת פיכמן" מאת ק. א. ברתיני (מוסד ביאליק תשל"ח), המובא בפרויקט בן יהודה.
על השיר
המילים נדפסו בחוברת "אגדות ושירים" בשנת תר"ע (1910) בסדרה "ביבליותקה לילדים ונערים", הוצאת "מקרא", ורשה.
השיר נדפס עם תווים ב"שירים לבית הספר" (תרפ"א). כעדות לכך שזומר בפועל, הוא אותר בפנקס השירים הפרטי של עליזה פרידלנד. יותר מכך, ק. א. ברתיני במאמרו "שירת פיכמן" מתאר את "רוח ערב, שהזדמרה מלב רבים באותם הימים וליטפה דור שלם במִשיה". אפשר אפוא שהיה זה שיר-זמר נפוץ.
לפי ידיעה בעיתון "העולם" מיום 12.12.1919, התווים יצאו לאור כגלוית דואר בנוסח לקול ופסנתר.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
