הקטן
גופן
הגדל
גופן
יחי אל דגול מרבבה
יְחִי אֵל דָּגוּל מֵרְבָבָה בְּאַהֲבָה וּבְרֹב חִבָּה שָׁדַי, הוֹ, יְבָרֵךְ אוֹתוֹ וְיִשְׁמֹר בּוֹ וּבְצֵאתוֹ כָּל הָעָם יוֹצְאִים לִקְרָאתוֹ וְיֹאמְרוּ לוֹ "בָּרוּךְ הַבָּא!"יחי אל דגול מרבבה באהבה וברוב חיבה שדיי, הו, יברך אותו וישמור בו ובצאתו כל העם יוצאים לקראתו ויאמרו לו "ברוך הבא!"

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: לא ידוע
לחן: ג'וזפה פוגיולי
כתיבה: 1925~
הלחנה: 1871~

יְחִי אֵל דָּגוּל מֵרְבָבָה
בְּאַהֲבָה וּבְרֹב חִבָּה
שָׁדַי, הוֹ, יְבָרֵךְ אוֹתוֹ
וְיִשְׁמֹר בּוֹ וּבְצֵאתוֹ
כָּל הָעָם יוֹצְאִים לִקְרָאתוֹ
וְיֹאמְרוּ לוֹ "בָּרוּךְ הַבָּא!"
יחי אל דגול מרבבה
באהבה וברוב חיבה
שדיי, הו, יברך אותו
וישמור בו ובצאתו
כל העם יוצאים לקראתו
ויאמרו לו "ברוך הבא!"


 פרטים נוספים
הקלטת זמרדע
ביצוע: מנשה הראל (בביוף)
שנת הקלטה: 2009
מקור: ריאיון של"תולדות ישראל"

צפו בריאיון המלא עם מנשה הראל שנערך במסגרת פרויקט "תולדות ישראל" המתעד את דור מקימי המדינה.



על השיר

על-פי מנשה הראל, השיר זומר בסוכות 1925, כשהגיע הנציב העליון הרברט סמואל לביקור בשכונת הבוכרים. את השיר שרה מקהלת תלמידי "תלמוד תורה" של השכונה, בה זימר מנשה עצמו (כילד בן 8). צפו במנשה הראל מספר את סיפור השיר במסגרת פרויקט "תולדות ישראל".

המנגינה נלקחה מההמנון המצרי דאז (ששימש בין השנים 1958-1871). ב-1871 הגיע למצרים המלחין האיטלקי ג'וזפה פוגיולי שכתב את המנגינה כמארש צבאי. איסמעיל פאשה, שחזה בחיילים המתאמנים לצלילי השיר, התאהב בשיר וביקש שהשיר יעובד לתזמורת כלי מתכת. זמן קצר לאחר מכן הפך השיר להמנון המצרי. ב-1952 שונתה כותרתו בהתאם למצב הפוליטי (מעבר ממונרכיה לרפובליקה) וב-1958 הוחלף ההמנון לטובת המנון הרפובליקה הערבית המאוחדת שהושמע בצמוד להמנון הסורי. (המידע מסתמך על הפרטים המוצגים בסרטון ההמנון אך אומת עם מקורות נוספים ברשת)


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם