מילים (2 גרסאות)
הָבָה נִתְחַדֵּשָׁה הָבָה נִתְקַדֵּשָׁה
הַשַּׁבָּת כִּי בָּאָה
כָּל יְמוֹת הַחוֹל נָשָׂאנוּ אֶת הָעוֹל
וּלְשַׁבָּת - הַלְוָאָה
הַלְוָאָה הַלְוָאָה הַלְוָאָה
אוֹי וַאֲבוֹי אִם אַיִן
בְּלִי בָּשָׂר וְדָג אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת חַג
אַךְ לֹא בְּלִי יַיִן
יַיִן יַיִן יַיִן
יַיִן שְׁתוֹת אֲמַהֵרָה
וְאִם אֶשְׁתֶּה זֶה אַחַר זֶה
מְעַט לִי אֶשְׁתַּכֵּרָה
אֶשְׁתַּכֵּרָה אֶשְׁתַּכֵּרָה
יַיִן אֵינוֹ מַיִם
וְאִם אֶשְׁתֶּה זֶה אַחַר זֶה
תִּסְתּוֹבֵב יְרוּשָׁלַיִם
יְרוּשָׁלַיִם יְרוּשָׁלַיִם יְרוּשָׁלַיִם
כָּל גּוּפִי אַרְקִידָה
וְאִם אֶשְׁתֶּה זֶה אַחַר זֶה
אֶרְקֹד גַּם עִם חֲסִידָה (או שמא: חָסִידָה)
חֲסִידָה חֲסִידָה חֲסִידָה
אוֹי זֶה חֵטְא לֹא מְעַט הוּא
אבל אֶשְׁתֶּה זֶה אַחַר זֶה
כִּי הַיּוֹם שַׁבָּת הוּא
הַשַּׁבָּת כִּי בָּאָה
כָּל יְמוֹת הַחוֹל נָשָׂאנוּ אֶת הָעוֹל
וּלְשַׁבָּת - הַלְוָאָה
הַלְוָאָה הַלְוָאָה הַלְוָאָה
אוֹי וַאֲבוֹי אִם אַיִן
בְּלִי בָּשָׂר וְדָג אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת חַג
אַךְ לֹא בְּלִי יַיִן
יַיִן יַיִן יַיִן
יַיִן שְׁתוֹת אֲמַהֵרָה
וְאִם אֶשְׁתֶּה זֶה אַחַר זֶה
מְעַט לִי אֶשְׁתַּכֵּרָה
אֶשְׁתַּכֵּרָה אֶשְׁתַּכֵּרָה
יַיִן אֵינוֹ מַיִם
וְאִם אֶשְׁתֶּה זֶה אַחַר זֶה
תִּסְתּוֹבֵב יְרוּשָׁלַיִם
יְרוּשָׁלַיִם יְרוּשָׁלַיִם יְרוּשָׁלַיִם
כָּל גּוּפִי אַרְקִידָה
וְאִם אֶשְׁתֶּה זֶה אַחַר זֶה
אֶרְקֹד גַּם עִם חֲסִידָה (או שמא: חָסִידָה)
חֲסִידָה חֲסִידָה חֲסִידָה
אוֹי זֶה חֵטְא לֹא מְעַט הוּא
אבל אֶשְׁתֶּה זֶה אַחַר זֶה
כִּי הַיּוֹם שַׁבָּת הוּא
מקור:
"קדיש יהודה סילמן: לכו נרננה"
, [הוצאת המחבר], דפוס איתן ושושני
, תרפ"ח
, כו
הקלטות (2)
על השיר
סביר שהלחן ממקור יידי או חסידי ואפשר שהנוסח העברי הוא תרגום או עיבוד, אך לא אותר מקור ביידיש.
מרדכי מישור מסביר מדוע שר "בא שבת" ולא "באה שבת": ההגייה עשויה להתאים יותר ל"בא". למען הדיוק, הנוסח "בא" אינו לגמרי מופרך; כך זה הפיוט לשבת ,נוסח אשכנז, "יום שבת קודש הוא": .נֶפֶשׁ כִּי נֶאֱנָחָה, בָּא שַׁבָּת בָּא מְנוּחָה
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.