מילים (2 גרסאות)
אֲנִי הוּא זֶה
הָעוֹמֵד לְפָנֶיךָ,
גֵּא, לֹא יְנֻצַּח,
אֲשֶׁר הִכּוּנִי בְּמַגְלֵב עַל קָדְקוֹדִי,
וְנִשְׁבַּר קָדְקוֹדִי
וַיְּזַנֵּק מוֹחִי,
יְדַדֶּה בִּכְתָמָיו עַל קִירוֹת הַבָּתִּים
וְעַל מִדְרָכוֹת
וַיִּזְעַק.
אֲנִי הוּא הַיֶּלֶד
יִלֵּל עִם הַזְּאֵבִים
בָּעֳבִי-הַיְּעָרוֹת,
בִּשְׂעָרִי זָרְקָה שֵׂיבָה
מִפַּחַד בְּנֵי-אָדָם,
פֶּן יָשׁוּבוּ לַיַּעַר וְיִטְרְפוּנִי,
אוֹתִי וְאַחַי-הַזְּאֵבִים.
אֲנִי הָאֵם
הִשְׁלִיכָה עַצְמָהּ לַתְּהוֹם
שֶׁל עֶשְׂרִים הַקּוֹמוֹת הַנְּיוּ-יוֹרְקִיּוֹת,
וּשְׁנֵי יְלָדַי בִּזְרוֹעוֹתַי,
חֲבוּקִים חִבּוּקֵי אַהֲבָה.
אֲנִי, הָאֵם, לִילָדַי אָמַרְתִּי:
רְאוּ, מַה נָּאָה הַטִּיסָה הַזֹּאת,
נַשְּׁקוּנִי, עוֹלָלַי, חַבְּקוּנִי
וְנָטוּסָה.
- וַנִּתְרַסֵּק אֲנִי וִילָדַי
וַיֵּקַל לָנוּ.
אֲנִי הוּא אֲשֶׁר טֻלְטַלְתִּי
מִחוֹף אֱלֵי חוֹף
וְלַמּוֹלֶדֶת לֹא הִגַּעְתִּי.
גּוּפִי נִקְלַע לַסְּלָעִים
בְּאַחַד הַיָּמִים הַגְּדוֹלִים.
וַיְּגַלְגְּלוּנִי הַגַּלִּים,
יַחְלִיקוּנִי חֶרֶשׁ, יְלַטְּפוּ בְּשָׂרִי הַקָּרוּעַ.
הַדָּגִים סַבּוּנִי וְתָהוּ:
מָה הַקְּרָעִים הַלָּלוּ? הַלָּזֶה יִקָּרֵא אָדָם?
אֲנִי הוּא זֶה
הָעוֹמֵד לְפָנֶיךָ.
הַלָּזֶה יִקָּרֵא אָדָם?
הָעוֹמֵד לְפָנֶיךָ,
גֵּא, לֹא יְנֻצַּח,
אֲשֶׁר הִכּוּנִי בְּמַגְלֵב עַל קָדְקוֹדִי,
וְנִשְׁבַּר קָדְקוֹדִי
וַיְּזַנֵּק מוֹחִי,
יְדַדֶּה בִּכְתָמָיו עַל קִירוֹת הַבָּתִּים
וְעַל מִדְרָכוֹת
וַיִּזְעַק.
אֲנִי הוּא הַיֶּלֶד
יִלֵּל עִם הַזְּאֵבִים
בָּעֳבִי-הַיְּעָרוֹת,
בִּשְׂעָרִי זָרְקָה שֵׂיבָה
מִפַּחַד בְּנֵי-אָדָם,
פֶּן יָשׁוּבוּ לַיַּעַר וְיִטְרְפוּנִי,
אוֹתִי וְאַחַי-הַזְּאֵבִים.
אֲנִי הָאֵם
הִשְׁלִיכָה עַצְמָהּ לַתְּהוֹם
שֶׁל עֶשְׂרִים הַקּוֹמוֹת הַנְּיוּ-יוֹרְקִיּוֹת,
וּשְׁנֵי יְלָדַי בִּזְרוֹעוֹתַי,
חֲבוּקִים חִבּוּקֵי אַהֲבָה.
אֲנִי, הָאֵם, לִילָדַי אָמַרְתִּי:
רְאוּ, מַה נָּאָה הַטִּיסָה הַזֹּאת,
נַשְּׁקוּנִי, עוֹלָלַי, חַבְּקוּנִי
וְנָטוּסָה.
- וַנִּתְרַסֵּק אֲנִי וִילָדַי
וַיֵּקַל לָנוּ.
אֲנִי הוּא אֲשֶׁר טֻלְטַלְתִּי
מִחוֹף אֱלֵי חוֹף
וְלַמּוֹלֶדֶת לֹא הִגַּעְתִּי.
גּוּפִי נִקְלַע לַסְּלָעִים
בְּאַחַד הַיָּמִים הַגְּדוֹלִים.
וַיְּגַלְגְּלוּנִי הַגַּלִּים,
יַחְלִיקוּנִי חֶרֶשׁ, יְלַטְּפוּ בְּשָׂרִי הַקָּרוּעַ.
הַדָּגִים סַבּוּנִי וְתָהוּ:
מָה הַקְּרָעִים הַלָּלוּ? הַלָּזֶה יִקָּרֵא אָדָם?
אֲנִי הוּא זֶה
הָעוֹמֵד לְפָנֶיךָ.
הַלָּזֶה יִקָּרֵא אָדָם?
מקור:
"נסים נסימוב: שירים ובלדות למקהלה מעורבת (a cappella)"
, המחלקה לחברה ותרבות של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
, תש"ד
, 16
–19
על הגרסה: הטקסט מודפס בנפרד מהתווים, בתחילת השירון.
אֲנִי הוּא זֶה הָעוֹמֵד לְפָנֶיךָ
גֵּא לֹא יְנֻצַּח
אֲשֶׁר הִכּוּנִי בְּמַגְלֵב עַל קָדְקוֹדִי
וְנִשְׁבַּר קָדְקוֹדִי
וַיְּזַנֵּק מוֹחִי
בִּכְתָמָיו דִּידָה עַל קִירוֹת הַבָּתִּים
וְעַל מִדְרָכוֹת, וְזָעַק
אֲנִי הוּא זֶה שְׁבוּר הַשִּׁנַּיִם
רְאֵה קִרְעֵי לִסְתּוֹתַי בְּפִי הַקָּרוּעַ
הַאֲזֵן לִקְרִיאוֹת הַלָּשׁוֹן הַפְּצוּעָה
הֲבָרוֹת וְקִטְעֵי מִלִּים מוּזָרוֹת
אֲנִי הוּא
אֲנִי הוּא זֶה שְׁחוּק הַצִּפָּרְנַיִם
שֻׁפּוּ בְּאַבְנֵי הַכְּבִישִׁים
שִׁפְשְׁפוּם בְּמִבְרְשׁוֹת בַּרְזֶל
וַיַּלְבִּינוּ הָאֲבָנִים מִבּוּשָׁה
לִכְתַב הַחַרְטֻמִים שֶׁל צִפָּרְנַי הַשְּׁחוּקוֹת
אֲנִי הוּא הַיֶּלֶד
יִלֵּל עִם זְאֵבִים בָּעֳבִי יְעָרוֹת
וּבִשְׂעָרִי זָרְקָה הַשֵׁיבָה
מִפַּחַד בְּנֵי הָאָדָם
פֶּן יָשׁוּבוּ לַיַּעַר וְיִטְרְפוּנוּ
אוֹתִי וְאַחַי הַזְּאֵבִים
אֲנִי הָאֵם
זָרַקְתִּי עַצְמִי לַתְּהוֹם
שֶׁל עֶשְׂרִים הַקּוֹמוֹת
וּשְׁנֵי יְלָדַי בִּזְרוֹעוֹתַי
חֲבוּקִים חִבּוּקֵי אַהֲבָה
אֲנִי הָאֵם לִילָדַי אָמַרְתִּי
רְאוּ מַה נָּאָה טִיסָה זוֹ
נַשְּׁקוּנִי, יְלָדַי, חַבְּקוּנִי
וְנָטוּסָה
וַנִּתְרַסֵּק אֲנִי וִילָדַי
וַיוּקַל לָנוּ
אֲנִי הוּא הַמְּטֹרָף
הַזּוֹעֵק בִּרְחוֹבוֹת פָּרִיז רַבָּתִי
"יְחִי הַמַּיְסֵר הַייל יְחִי" [ הַמְּיַסֵּר ? ]
וְהַפָּנִים הַתְּפוּחִים, הַפָּנִים הַמֻּכִּים
פָּנַי הֵמָּה
אֲנִי הוּא אֲשֶׁר טֻלְטַלְתִּי
מֵחוֹף אֱלֵי חוֹף, וּלְמוֹלַדְתִּי לֹא הִגַּעְתִּי
גּוּפִי נִקְלַע לַסְּלָעִים
בְּאַחַד הַיָּמִים הַגְּדוֹלִים
וַיְּגַלְגְּלוּנִי הַגַּלִּים, יַחְלִיקוּנִי חֶרֶשׁ
יְלַטְּפוּ בְּשָׂרִי הַקָּרוּעַ
הַדָּגִים סַבּוּנִי, וְתָהוּ:
מָה הַקְּרָעִים הַלָּלוּ? הַלָּזֶה יִקָּרֵא אָדָם?
אֵלִי, אֵלִי, הַלָּזֶה יִקָּרֵא בֶּן-אָדָם?
כַּזֹּאת בִּי עָשִׂיתָ, הָאָדָם, וְתוּ לֹא?
מָה אֲיַעֵצְךָ וַעֲשֵׂה
וְתִתְחַדֵּשׁ בְּמַעֲשֶׂיךָ כְּבָרִאשׁוֹנָה?
רַחֲמַי, רַחֲמַי, עָלֶיךָ, בֶּן הָאָדָם
גֵּא לֹא יְנֻצַּח
אֲשֶׁר הִכּוּנִי בְּמַגְלֵב עַל קָדְקוֹדִי
וְנִשְׁבַּר קָדְקוֹדִי
וַיְּזַנֵּק מוֹחִי
בִּכְתָמָיו דִּידָה עַל קִירוֹת הַבָּתִּים
וְעַל מִדְרָכוֹת, וְזָעַק
אֲנִי הוּא זֶה שְׁבוּר הַשִּׁנַּיִם
רְאֵה קִרְעֵי לִסְתּוֹתַי בְּפִי הַקָּרוּעַ
הַאֲזֵן לִקְרִיאוֹת הַלָּשׁוֹן הַפְּצוּעָה
הֲבָרוֹת וְקִטְעֵי מִלִּים מוּזָרוֹת
אֲנִי הוּא
אֲנִי הוּא זֶה שְׁחוּק הַצִּפָּרְנַיִם
שֻׁפּוּ בְּאַבְנֵי הַכְּבִישִׁים
שִׁפְשְׁפוּם בְּמִבְרְשׁוֹת בַּרְזֶל
וַיַּלְבִּינוּ הָאֲבָנִים מִבּוּשָׁה
לִכְתַב הַחַרְטֻמִים שֶׁל צִפָּרְנַי הַשְּׁחוּקוֹת
אֲנִי הוּא הַיֶּלֶד
יִלֵּל עִם זְאֵבִים בָּעֳבִי יְעָרוֹת
וּבִשְׂעָרִי זָרְקָה הַשֵׁיבָה
מִפַּחַד בְּנֵי הָאָדָם
פֶּן יָשׁוּבוּ לַיַּעַר וְיִטְרְפוּנוּ
אוֹתִי וְאַחַי הַזְּאֵבִים
אֲנִי הָאֵם
זָרַקְתִּי עַצְמִי לַתְּהוֹם
שֶׁל עֶשְׂרִים הַקּוֹמוֹת
וּשְׁנֵי יְלָדַי בִּזְרוֹעוֹתַי
חֲבוּקִים חִבּוּקֵי אַהֲבָה
אֲנִי הָאֵם לִילָדַי אָמַרְתִּי
רְאוּ מַה נָּאָה טִיסָה זוֹ
נַשְּׁקוּנִי, יְלָדַי, חַבְּקוּנִי
וְנָטוּסָה
וַנִּתְרַסֵּק אֲנִי וִילָדַי
וַיוּקַל לָנוּ
אֲנִי הוּא הַמְּטֹרָף
הַזּוֹעֵק בִּרְחוֹבוֹת פָּרִיז רַבָּתִי
"יְחִי הַמַּיְסֵר הַייל יְחִי" [ הַמְּיַסֵּר ? ]
וְהַפָּנִים הַתְּפוּחִים, הַפָּנִים הַמֻּכִּים
פָּנַי הֵמָּה
אֲנִי הוּא אֲשֶׁר טֻלְטַלְתִּי
מֵחוֹף אֱלֵי חוֹף, וּלְמוֹלַדְתִּי לֹא הִגַּעְתִּי
גּוּפִי נִקְלַע לַסְּלָעִים
בְּאַחַד הַיָּמִים הַגְּדוֹלִים
וַיְּגַלְגְּלוּנִי הַגַּלִּים, יַחְלִיקוּנִי חֶרֶשׁ
יְלַטְּפוּ בְּשָׂרִי הַקָּרוּעַ
הַדָּגִים סַבּוּנִי, וְתָהוּ:
מָה הַקְּרָעִים הַלָּלוּ? הַלָּזֶה יִקָּרֵא אָדָם?
אֵלִי, אֵלִי, הַלָּזֶה יִקָּרֵא בֶּן-אָדָם?
כַּזֹּאת בִּי עָשִׂיתָ, הָאָדָם, וְתוּ לֹא?
מָה אֲיַעֵצְךָ וַעֲשֵׂה
וְתִתְחַדֵּשׁ בְּמַעֲשֶׂיךָ כְּבָרִאשׁוֹנָה?
רַחֲמַי, רַחֲמַי, עָלֶיךָ, בֶּן הָאָדָם
מקור:
"אנדה עמיר: גדיש [מילים בלבד]"
, דביר
, 1949
, 393
–395
הקלטות (1)
על השיר
תאריך הכתיבה של הגרסה המקורית - לפי "גדיש".
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
