גשם נדבות - זֶמֶרֶשֶׁת

אֵל חָנַן מֵי עָנָן שָׂדֶה וּשְׁדֵמָה יִרְוָיוּ יִשְׁתָּיוּ אָדָם וּבְהֵמָה יָפוּחַ הָרוּחַ יֶהֱמֶה כְּכִנּוֹר יִתְגּוֹלֵלוּ יִתְבּוֹלֵלוּ מַיִם בַּצִּנּוֹר הַשֶּׁמֶשׁ כְּאֶמֶשׁ יָלִין צָהֳרַיִם בָּלָעוּ מָלָאוּ הֶעָבִים מַיִם יָרִיקוּ יַשִּׁיקוּ זִרְמֵי מֵי עָבוֹת יַטִּיפוּ יָעִיפוּ גֶּשֶׁם נְדָבוֹת הַבָּרָק אוֹר זָרַק תֵּבֵל חָוָרָה יִרְעַם קוֹל, יְחוֹלֵל כֹּל אֶרֶץ נִשְׂעָרָה מִזַּעַם הָרַעַם אַל תִּרְאִי אֲדָמָה כִּי בְּרָכָה חָצָבָה [?] לְעֵדֶן שְׁמָמָה מֵי עָנָן אֵל חָנַן אחי וָתֶלֶם [?] יִרְוָחוּ יִשְׂמָחוּ יָשִׁיש וָעֶלֶםאל חנן מי ענן שדה ושדמה ירוויו ישתיו אדם ובהמה יפוח הרוח יהמה ככינור יתגוללו יתבוללו מים בצינור השמש כאמש ילין צהריים בלעו מלאו העבים מים יריקו ישיקו זרמי מי עבות יטיפו יעיפו גשם נדבות הברק אור זרק תבל חוורה ירעם קול, יחולל כול ארץ נשערה מזעם הרעם אל תראי אדמה כי ברכה חצבה [?] לעדן שממה מי ענן אל חנן אחי ותלם ירווחו ישמחו ישיש ועלם

מילים: זאב יעבץ
לחן: לא ידוע

אֵל חָנַן מֵי עָנָן

שָׂדֶה וּשְׁדֵמָה

יִרְוָיוּ יִשְׁתָּיוּ

אָדָם וּבְהֵמָה

יָפוּחַ הָרוּחַ

יֶהֱמֶה כְּכִנּוֹר

יִתְגּוֹלֵלוּ יִתְבּוֹלֵלוּ

מַיִם בַּצִּנּוֹר

הַשֶּׁמֶשׁ כְּאֶמֶשׁ

יָלִין צָהֳרַיִם

בָּלָעוּ מָלָאוּ

הֶעָבִים מַיִם

יָרִיקוּ יַשִּׁיקוּ

זִרְמֵי מֵי עָבוֹת

יַטִּיפוּ יָעִיפוּ

גֶּשֶׁם נְדָבוֹת

הַבָּרָק אוֹר זָרַק

תֵּבֵל חָוָרָה

יִרְעַם קוֹל, יְחוֹלֵל כֹּל

אֶרֶץ נִשְׂעָרָה

מִזַּעַם הָרַעַם

אַל תִּרְאִי אֲדָמָה

כִּי בְּרָכָה חָצָבָה [?]

לְעֵדֶן שְׁמָמָה

מֵי עָנָן אֵל חָנַן

אחי וָתֶלֶם [?]

יִרְוָחוּ יִשְׂמָחוּ

יָשִׁיש וָעֶלֶם

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

הטקסט נכלל בסיפור "בדרך בצאתי", נדפס (תחת שם המחבר וולף יעבץ) בקובץ "כנסת ישראל" (כרך ראשון, תרמ"ו 1886), עמ' 687 (ראו את הספר כולו סרוק בגוגל ספרים).

לא ידוע לנו הלחן בו זומר השיר. נשמח לקבלו. הטקסט נכלל גם בחוברת "הזמיר" בעריכת נוח פינס (לפחות במהדורת 1903), אך בחוברת התווים ("טעמי זמרה") הנלווית לא אותרו תווים לשיר.

כותב אוריאל אופק על שירי זאב יעבץ (ספרות הילדים העברית 1900-1948, עמ' 134):

חינם וסגולתם הלירית מחפים על הארכנות והחזרות היתרות הפוגעות בכמה מהם, ואין תימה שאחדים מהם היו לשירי עם מולחנים (ביניהם: "גשם נדבות", "בניכר", "ראש השנה לאילנות").

מתוך "המתנכרה" מאת אברהם יצחק אייזנברג (פלונסק תרע"ב 1912), פרק 16, הובא ב"חדשות בן עזר" מס' 148:

הימים ימי סגריר... עדת פעוטים יחפים, שמכנסיהם מופשלים ומוגבהים למעלה מברכיהם, עומדים במקוה מים ורגליהם משכשכות ומתיחות [ומטיחות? ומתיזות?] זרם מים על עצמם רוקדים ומכרכרים ומפזזים בגיל וצחוק ושרים:

”אל חנן, מי ענן, שדה ושדמה, רויו, ישתיו אדם ובהמה."

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

גשם וחורף לחנים אבודים

עדכון אחרון: 22.03.2024 12:56:11