הקטן
גופן
הגדל
גופן
עוד ארצנו לא אבדה
עוד ארצנו לא אבדה וכבודנו עוד יגדל; ולאומיותנו לא נכחדה ועיזוזה לא חדל. גו ונפש עוד נקריבה על מזבח חופשנו; אור וחופש עוד נשיבה לנו ולארצנו. הוי, הוי, בני החייל, קומו, עיבדו יום ולייל. עת לעשות לעמנו ולארצנו ולחופשנו
מילים: שמואל לייב גורדון
לחן: לא ידוע

עוד ארצנו לא אבדה
וכבודנו עוד יגדל;
ולאומיותנו לא נכחדה
ועיזוזה לא חדל.

גו ונפש עוד נקריבה
על מזבח חופשנו;
אור וחופש עוד נשיבה
לנו ולארצנו.

הוי, הוי, בני החייל,
קומו, עיבדו יום ולייל.
עת לעשות לעמנו
ולארצנו ולחופשנו


מתוך "עולם קטן"

א. עוד ארצנו לא אבדה
וכבודנו בה יגדל;
אומתנו לא נכחדה
ועיזוזה לא חדל.

גו ונפש עוד נקריבה
על מזבח חופשנו;
אור וחופש גם נשיבה
לנו ולארצנו.

הוי, הוי, בני החיל,
קום עבוד יומם וליל.
עת לעשות היא לעמנו
ולארצנו ולחופשנו

ב. לא לנצח עוד יזחלה
כתולעת עם עולם
והמון צריו "גש הלאה"
לו ירעם שאון קולם

לא תולעת זוחל ארץ
עם ענק עם עבר
עת לטעת לגדר פרץ
קומה, העל אבר

הו הו בני החיל...

ג. רב נדוד, חדל השוח
זקוף קומה, ישר הגב
ראש הרם, הבט גבוה
מה תשוח? רב לך רב

זכור מי אתה עם הנצח
עם חי בן אלמוות
אל תחתה שווא כל רצח
כל עמל ועצבת

הו הו בני החיל...

ד. קום הינער עם הפלא
ונחושתך נתק חיש
רב לך שבת בית הכלא
רב היות משחת מאיש

שור אויביך מגבוה
בך יתקלסו יחד
תן קולך נדר אלוה
קול ארי, קול פחד

הו הו בני החיל...

ה. אף יפוזו זרועותיך
ולעיני עמים רבים
קום הרימה על נסיך
נס עזוז המכבים

על הרייך שם ממעל
יתנוסס הדגל
שם שמשך תאר, תעל
ובעוזך מה תגל

הו הו בני החיל...


 פרטים נוספים


פרסומת לשוקולד ליבר בלחן השיר

בארצנו הנחמדה
עמנו כוח כבר גיבר
כי יש לנו שוקולדה
מבית החרושת של ליבר

מיל ומיל נוציא בגיל
מתוך כיסנו
הכול בשביל הכול בשביל
תוצרת ארצנו

הו הו ילדה וילד
היהנו בזה החלד
טעמו שוקלדתנו
תחת שמי מולדתנו
הוי!

שוקולדה ביום פעם
וניל וגאלא ושל חלב
מתוצרתנו טובת טעם
ירשו לאכול כל אם, כל אב

מין ומין על פי דין
מעט מעט נטעמה
וגם קקאו יודעים מהו
זה על אחת כמה

הוי הוי ילדה וילד...


 פרטים נוספים


על השיר

הטקסט נדפס ב"עולם קטן" שנה שנייה (וינה תרס"ב 1902, הפרטים המדוייקים בבירור) בליווי הערה "מושר בפי הילדים במושבות בארץ ישראל" ושב ונדפס כפרסום בדיד כחוברת א' של "שירים לעם" (ראשון לציון) בשנת תר"ף (1920) - ראו סריקה של פרסום זה באתר הספרייה הלאומית.

 במכתב למערכת "הצפירה" (11.2.1903) תיאר צ. מ. קפלן כיצד בוצע השיר בפי שבעים תלמידי "החדר העברי" בני 7 - 8 ("בני ז'-ח' שנים") בעיר הומל שבפלך מוהילוב בסוף ההצגה "יהודה המכבי" מאת ק[דיש] ל[ייב = יהודה] סילמן וא[ברהם] מ[שה] ברנשטיין.

השיר נכלל גם במערכה השלישית של הנוסח העברי של המחזה "זרובבל" (דוד ילין בעקבותן ליליינבלום, כנראה נוסח 1903), כפי שנדפס בעיתון "מאזניים", כרך נ"ה (1982), גליון 6, עמ' 43.

האזינו לביצוע אופירה גלוסקא וגיא שגיא בעיבוד צחי פודור (2011) מתוך התקליטור "שאו ציונה נס ודגל". לפי מקור זה הלחן רוסי; מאיר נוי שתיעד את השיר (מילים ולחן) מפי משה רפפורט בנו של איש הגדודים העבריים שמריהו רפפורט (מושב אביחיל 2.10.1977) לא הכיר מקור ללחן ורשם רק "עממי".

אליהו הכהן הקליט את השיר מפי מאירה בלקינד, אחותו של איש ניל"י נעמן בלקינד שנתלה בדמשק, והשמיע את ההקלטה בהרצאתו בפסטיבל הקולנוע בירושלים בשנת 2009. עדות על כך ב"חדשות בן עזר" גליון מס' 461.

השיר תורגם גם ללדינו והושר בשפה זו באותו לחן. ראו את המילים בלדינו ותרגום מילולי בחזרה לעברית, והאזינו לביצוע מקהלת סלוניקי.

השיר נשאר מוכר כנראה לפחות עד הרבע השני של שנות העשרים, כי פרסומת לשוקולד בחברת ליבר (הוקמה 1926) נכתבה לפי המנגינה שהייתה כנראה אמורה עדיין להיות מוכרת לכול.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

העלייה הראשונה  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם