מילים (2 גרסאות)
א. יְלָדַי חֲבִיבַי
הֵאָסְפוּ נָא וּבוֹאוֹ הֲלוֹם
הַיְדַעְתֶּם אִם שְׁמַעְתֶּם
מָה הַחַג זֶה נָחֹגָּה הַיּוֹם
יוֹם זֶה גִּבּוֹרֵנוּ
שִׁחְרֵר אֶת עִירֵנוּ
גָּאַל עִיר צִיּוֹן מֵחָדָשׁ
וְאָז הַמְּנַצֵּחַ הֵקִים בָּהּ מִזְבֵּחַ
חָנַךְ בָּהּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
פזמון:
הָבוּ וְנָגִיל נָרֹן
חִישׁ נָסוֹבָה סְבִיבוֹן
נֵר נַדְלִיק כַּאֲבוּקָה
לִכְבוֹד חַג הַחֲנֻכָּה
הָבוּ לְבִיבוֹת אֱכֹל
וְנֵצֶאָה בְּמָחוֹל
כָּךְ לִכְבוֹד הַמַּכַּבִּים
נִשְׂמְחָה יָמִים רַבִּים
ב. יְלָדַי חֲבִיבַי
הֵאָסְפוּ נָא וּבוֹאוֹ הֲלוֹם
הַיְדַעְתֶּם אִם שְׁמַעְתֶּם
אֵיךְ הַחַג זֶה נָחֹגָּה הַיּוֹם
נֵרוֹת חַג נָאִירָה
"מָעֹז צוּר" נָשִׁירָה
בַּיּוֹם פֻּרְקַנֵנוּ צָמַח
סְבִיבוֹן נְגַלְגֶּלָה
מָעוֹת נְקַבֶּלָה
נָשִׁירָה, נָגִילָה וְנִשְׂמַח
פזמון
הֵאָסְפוּ נָא וּבוֹאוֹ הֲלוֹם
הַיְדַעְתֶּם אִם שְׁמַעְתֶּם
מָה הַחַג זֶה נָחֹגָּה הַיּוֹם
יוֹם זֶה גִּבּוֹרֵנוּ
שִׁחְרֵר אֶת עִירֵנוּ
גָּאַל עִיר צִיּוֹן מֵחָדָשׁ
וְאָז הַמְּנַצֵּחַ הֵקִים בָּהּ מִזְבֵּחַ
חָנַךְ בָּהּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
פזמון:
הָבוּ וְנָגִיל נָרֹן
חִישׁ נָסוֹבָה סְבִיבוֹן
נֵר נַדְלִיק כַּאֲבוּקָה
לִכְבוֹד חַג הַחֲנֻכָּה
הָבוּ לְבִיבוֹת אֱכֹל
וְנֵצֶאָה בְּמָחוֹל
כָּךְ לִכְבוֹד הַמַּכַּבִּים
נִשְׂמְחָה יָמִים רַבִּים
ב. יְלָדַי חֲבִיבַי
הֵאָסְפוּ נָא וּבוֹאוֹ הֲלוֹם
הַיְדַעְתֶּם אִם שְׁמַעְתֶּם
אֵיךְ הַחַג זֶה נָחֹגָּה הַיּוֹם
נֵרוֹת חַג נָאִירָה
"מָעֹז צוּר" נָשִׁירָה
בַּיּוֹם פֻּרְקַנֵנוּ צָמַח
סְבִיבוֹן נְגַלְגֶּלָה
מָעוֹת נְקַבֶּלָה
נָשִׁירָה, נָגִילָה וְנִשְׂמַח
פזמון
מקור:
"ארכיון יוסף כהן-צדק"
יְלָדַי חֲבִיבַי
הִתְאַסְּפוּ נָא וּבוֹאוּ הֲלוֹם
הֲיְדַעְתֶּם אִם שְׁמַעְתֶּם
מַה הַחַג זֶה נָחֹגָּה הַיּוֹם
יְהוּדָה הוּא הִצְלִיחַ
הַיְּוָנִים לְהַבְרִיחַ
וְאֶת יְרוּשָׁלַיִם כָּבַשׁ
וְאָז הַמְּנַצֵּחַ טִהֵר הַמִּזְבֵּחַ
חָנַךְ הוּא אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
הָבוּ חַבְרַיָּה נִרְקֹד
נְרַנֵּן נִשְׂמַח מְאֹד
לַגִּבּוֹר נְוֵה [?] תְּהִלָּה
לוֹ הָעֹז וְהַגְּדֻלָּה
הָבוּ חַבְרַיָּה... [שוב]
יְלָדַי חֲבִיבַי...
נֵרוֹת פֹּה נָאִירָה
עַל הַנֵּס שִׁיר נָשִׁירָה
נָסֹב סְבִיבוֹנֵנוּ בַּסָּךְ
לְבִיבוֹת נְבַשֵּׁלָה
מָעוֹת נְקַבֵּלָה
זֶה הַחַג בּוֹ נָגִיל וְנִשְׂמַח
הָבוּ חַבְרַיָּה נִרְקֹד
נְרַנֵּן נִשְׂמַח מְאֹד
רֹנִּי רֹנִּי לַהֲקָה
זֶהוּ חַג הַחֲנֻכָּה
הָבוּ חַבְרַיָּה נִרְקֹד [נוסח שני, שוב]
הִתְאַסְּפוּ נָא וּבוֹאוּ הֲלוֹם
הֲיְדַעְתֶּם אִם שְׁמַעְתֶּם
מַה הַחַג זֶה נָחֹגָּה הַיּוֹם
יְהוּדָה הוּא הִצְלִיחַ
הַיְּוָנִים לְהַבְרִיחַ
וְאֶת יְרוּשָׁלַיִם כָּבַשׁ
וְאָז הַמְּנַצֵּחַ טִהֵר הַמִּזְבֵּחַ
חָנַךְ הוּא אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
הָבוּ חַבְרַיָּה נִרְקֹד
נְרַנֵּן נִשְׂמַח מְאֹד
לַגִּבּוֹר נְוֵה [?] תְּהִלָּה
לוֹ הָעֹז וְהַגְּדֻלָּה
הָבוּ חַבְרַיָּה... [שוב]
יְלָדַי חֲבִיבַי...
נֵרוֹת פֹּה נָאִירָה
עַל הַנֵּס שִׁיר נָשִׁירָה
נָסֹב סְבִיבוֹנֵנוּ בַּסָּךְ
לְבִיבוֹת נְבַשֵּׁלָה
מָעוֹת נְקַבֵּלָה
זֶה הַחַג בּוֹ נָגִיל וְנִשְׂמַח
הָבוּ חַבְרַיָּה נִרְקֹד
נְרַנֵּן נִשְׂמַח מְאֹד
רֹנִּי רֹנִּי לַהֲקָה
זֶהוּ חַג הַחֲנֻכָּה
הָבוּ חַבְרַיָּה נִרְקֹד [נוסח שני, שוב]
מקור:
"פנקס פרטי של איה רופין"
, 37
–38
הקלטות (1)
על השיר
כתב יד שמור בארכיון יוסף כהן-צדק במחלקת המוסיקה בספרייה הלאומית.
יעל מדיני סיפרה כי למדה את השיר מיוסף כהן-צדק בגימנסיה העברית בירושלים. גם איה רופין שבפנקסה אותרו המילים למדה שם.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.