הקטן
גופן
הגדל
גופן
קומזיץ בקפריסין
אז נשאו השלושה ראשיהם זה מול זה וקרצו זה אל זה לבלי נוע, והצחוק והצחוק התפרץ מחזה בלי חקור ובלי דעת מדוע. חא-חא-חא... הוא גאה ושטף על היתר ואיסור, על סייגים של נייר ושל פלד, על חוקי-ממלכות הבאים עד אבסורד, על הדר הכסילות המושלמת! חא-חא-חא... וצחק לעצמו עוזי-ג'ינג'י בלי חוס, על שיבתו במדינת פמגוסטה, עם השני דיספלייסד-פרסנס, עם דני-ג'מוס, ואפריימקה כרובי (קפוסטה). חא-חא-חא... וסביב שלוש-מאות-חמישים בחורים את הצחוק גילגלו, נשאו הרה! צחקו בני באר-טוביה וגת ונירים, צחקו בני גן-יבנה וגדרה. חא-חא-חא... ונדמה היה פתע: מול שמי הגירוש כל הארץ צוחקת ושרה... צוחקות עי-חרוד, נהלל עם הגוש, ועסלוג' ועין-גב ומנרה. חא-חא-חא... צוחקות טירת-צבי ומעוז ויגור, צוחקים שדה-נחום וכפר-אתא. צוחק כפר-גלעדי, בקול בס, מראש צור, וצוחקת מלמטה חולתה. חא-חא-חא... וממול - תינוקות המחנה החיוורים מקשיבים רועדי-פה-ולחי... וסביב שלוש-מאות-חמישים בחורים נקרעים בין הצחוק והבכי. חא-חא-חא...
מילים: נתן אלתרמן
לחן: גיל אלדמע
כתיבה: 1947
הלחנה: 1947

אז נשאו השלושה
ראשיהם זה מול זה
וקרצו זה אל זה לבלי נוע,
והצחוק והצחוק התפרץ מחזה
בלי חקור ובלי דעת מדוע.

חא-חא-חא...

הוא גאה ושטף על היתר ואיסור,
על סייגים של נייר ושל פלד,
על חוקי-ממלכות הבאים עד אבסורד,
על הדר הכסילות המושלמת!

חא-חא-חא...

וצחק לעצמו עוזי-ג'ינג'י בלי חוס,
על שיבתו במדינת פמגוסטה,
עם השני דיספלייסד-פרסנס, עם דני-ג'מוס,
ואפריימקה כרובי (קפוסטה).

חא-חא-חא...

וסביב שלוש-מאות-חמישים בחורים
את הצחוק גילגלו, נשאו הרה!
צחקו בני באר-טוביה וגת ונירים,
צחקו בני גן-יבנה וגדרה.

חא-חא-חא...

ונדמה היה פתע: מול שמי הגירוש
כל הארץ צוחקת ושרה...
צוחקות עי-חרוד, נהלל עם הגוש,
ועסלוג' ועין-גב ומנרה.

חא-חא-חא...

צוחקות טירת-צבי ומעוז ויגור,
צוחקים שדה-נחום וכפר-אתא.
צוחק כפר-גלעדי, בקול בס, מראש צור,
וצוחקת מלמטה חולתה.

חא-חא-חא...

וממול - תינוקות המחנה החיוורים
מקשיבים רועדי-פה-ולחי...
וסביב שלוש-מאות-חמישים בחורים
נקרעים בין הצחוק והבכי.

חא-חא-חא...


על השיר

 האזינו לביצוע חבורת רננים

מתוך חוברת התקליטור "אשירה לידידי - שירי גיל אלדמע", בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי:
סיפורו של השיר "קומזיץ בקפריסין" הינו סיפורה של אוניית המעפילים "שבתאי לוז'ינסקי", אשר נחתה בחוף ניצנים במרץ 1947. על סיפונה היו 825 מעפילים. לאחר שחלק מהמעפילים הורדו אל החוף, הקיפו הבריטים את המקום. בני היישובים שבסביבה, שהוזעקו לסייע, התערבבו בין המעפילים וכולם כאחד הזדהו בפני הבריטים כ"יהודי מארץ ישראל". מאות מהם - מעפילים וישראלים - גורשו לפמגוסטה שבקפריסין.

נתן אלתרמן ביטא בשירו את לעגו למלחמה שניהלו הבריטים בהעפלה.
השיר התפרסם ב-21 במרץ 1947 (כ"ט באדר תש"ז) בעיתון "דבר", במדורו של אלתרמן, "הטור השביעי" ובחתימתו "נתן א.".

גיל אלדמע הלחין את השיר לקראת כנס פלוגה ט' של הגדוד השלישי של הפלמ"ח, שבה היה חבר. הטכס נערך בקיבוץ דפנה.

היישוב "עסלוג'" המוזכר בשיר הינו קיבוץ רביבים שבנגב.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם