מילים (6 גרסאות)
אֲנִי, אַתָּה וְהוּא
וְמוֹיְשֶׁהלֶ'ה קַצְקֶלְיוּ
הָלַכְנוּ לְטַיֵּל
בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
אָכַלְנוּ חֲבִיתָה
וְמוֹיְשֶׁהלֶ'ה בָּכָה;
שָׁתִינוּ מִיץ לִימוֹן
לְמוֹיְשֶׁהלֶ'ה קָרָה אָסוֹן!
טְרָה לָה לָה...
וְמוֹיְשֶׁהלֶ'ה קַצְקֶלְיוּ
הָלַכְנוּ לְטַיֵּל
בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
אָכַלְנוּ חֲבִיתָה
וְמוֹיְשֶׁהלֶ'ה בָּכָה;
שָׁתִינוּ מִיץ לִימוֹן
לְמוֹיְשֶׁהלֶ'ה קָרָה אָסוֹן!
טְרָה לָה לָה...
אֲנִי אַתָּה וְהוּא
וְדוֹקְטוֹר בָּרזֶלוּ
יָצָאנוּ לְטַיֵּל
בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
אָכַלְנוּ גַּם גְּלִידָה
וְקֶנְגֶּרוּ בָּכָה
________
________
וְדוֹקְטוֹר בָּרזֶלוּ
יָצָאנוּ לְטַיֵּל
בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
אָכַלְנוּ גַּם גְּלִידָה
וְקֶנְגֶּרוּ בָּכָה
________
________
תוכן רגיש
אֲנִי אַתָּה וְהוּא
וּמוֹישֶׁה קֶנְגוּרוּ
הָלַכְנוּ לְטַיֵּל
בַּשֶּׁמֶשׁ וּבַצֵּל
הִגַּעְנוּ לַמָּלוֹן
שָׁתִינוּ מִיץ לִימוֹן
אָכַלְנוּ גַּם עוּגָה
וּמוֹישֶׁהלֶ'ה בָּכָה
הָלַכְנוּ הָלְאָה הָלְאָה
פָּגַשְׁנוּ אֶת עַבְּדַאלְלָה
הִרְבַּצְנוּ לוֹ מַכּוֹת
וְהוּא הִתְחִיל לִבְכּוֹת
הֵבֵאנוּ אוֹתוֹ לְקֻפַּת חוֹלִים
הוֹרַדְנוּ לוֹ אֶת הַתַּחְתּוֹנִים
[מִכָּאן לְלֹא מַנְגִּינָה]
אַשׁ אַשׁ אַשׁ
בָּא הַנָּחָשׁ
עָקַץ אוֹתוֹ בַּמֹּחַ
וְהוּא הִתְחִיל לִצְרֹחַ
וּמוֹישֶׁה קֶנְגוּרוּ
הָלַכְנוּ לְטַיֵּל
בַּשֶּׁמֶשׁ וּבַצֵּל
הִגַּעְנוּ לַמָּלוֹן
שָׁתִינוּ מִיץ לִימוֹן
אָכַלְנוּ גַּם עוּגָה
וּמוֹישֶׁהלֶ'ה בָּכָה
הָלַכְנוּ הָלְאָה הָלְאָה
פָּגַשְׁנוּ אֶת עַבְּדַאלְלָה
הִרְבַּצְנוּ לוֹ מַכּוֹת
וְהוּא הִתְחִיל לִבְכּוֹת
הֵבֵאנוּ אוֹתוֹ לְקֻפַּת חוֹלִים
הוֹרַדְנוּ לוֹ אֶת הַתַּחְתּוֹנִים
[מִכָּאן לְלֹא מַנְגִּינָה]
אַשׁ אַשׁ אַשׁ
בָּא הַנָּחָשׁ
עָקַץ אוֹתוֹ בַּמֹּחַ
וְהוּא הִתְחִיל לִצְרֹחַ
על הגרסה: שורות 1 עד 4 ו9 עד 12 [בווריאנט "אז הוא התחיל לבכות"] נדפסו גם במוסף "ציפור הנפש" של "ידיעות אחרונות", גליון מס' 16, 17.6.1964, במדור "ילדות קשה" תחת השם "תקרית". הדף שמור באוסף מאיר נוי בספרייה הלאומית, מחברת מס' 3 של מילים בלי תווים, עמ' 177. כמו כן בווריאנט "נתנו לו מכה והוא בכה נורא" נדפס ב"שירת הנוער" (נתן שחר 2018) עמ' 227.
תוכן רגיש
אֲנִי אַתָּה וְהוּא
וּשְׁלֹמָה קֶנְגוּרוּ
הָלַכְנוּ לְבֵית קָפֶה
שָׁתִינוּ שָׁם כּוֹס תֵּה
הָלַכְנוּ הָלְאָה הָלְאָה
וְרָאִינוּ אֶת עַבְּדַאלְלָה
נָתַנּוּ לוֹ מַכּוֹת
וְהוּא הִתְחִיל לִבְכּוֹת.
וּשְׁלֹמָה קֶנְגוּרוּ
הָלַכְנוּ לְבֵית קָפֶה
שָׁתִינוּ שָׁם כּוֹס תֵּה
הָלַכְנוּ הָלְאָה הָלְאָה
וְרָאִינוּ אֶת עַבְּדַאלְלָה
נָתַנּוּ לוֹ מַכּוֹת
וְהוּא הִתְחִיל לִבְכּוֹת.
על הגרסה: נדפס ב"הארץ שלנו", 17.7.1962, שלחה את נוסח הטקסט הילדה גילה שלם. הדף נשמר באוסף מאיר נוי בספרייה הלאומית, מחברת מס' 4 של מילים בלי תווים, עמ' 45.
אֲנִי אַתָּה וְהוּא
וּמוֹיְשֶׁה קֶנְגְּרוּ (קֶנְגּוּרוּ?)
הָלַכְנוּ לַמָּלוֹן
אָכַלְנוּ שָׁם לִימוֹן
אָכַלְנוּ גַּם בֵּיצָה
וּמוֹיְשְׁ'לֶה לֹא רָצָה
הִרְבַּצְנוּ לוֹ מַכּוֹת
וְהוּא הִתְחִיל לִבְכּוֹת:
"אִמָּאלֶ'ה רוֹצֶה הַבַּיְתָה
אִמָּאלֶ'ה רוֹצֶה לִישׁוֹן
אִמָּאלֶ'ה רוֹצֶה הַבַּיְתָה
כִּי כּוֹאֵב לִי הַגָּרוֹן".
וּמוֹיְשֶׁה קֶנְגְּרוּ (קֶנְגּוּרוּ?)
הָלַכְנוּ לַמָּלוֹן
אָכַלְנוּ שָׁם לִימוֹן
אָכַלְנוּ גַּם בֵּיצָה
וּמוֹיְשְׁ'לֶה לֹא רָצָה
הִרְבַּצְנוּ לוֹ מַכּוֹת
וְהוּא הִתְחִיל לִבְכּוֹת:
"אִמָּאלֶ'ה רוֹצֶה הַבַּיְתָה
אִמָּאלֶ'ה רוֹצֶה לִישׁוֹן
אִמָּאלֶ'ה רוֹצֶה הַבַּיְתָה
כִּי כּוֹאֵב לִי הַגָּרוֹן".
על הגרסה: גרסה זו (שכוללת את הפזמון) מוכרת בעיקר לילדי שנות ה-70 וה-80.
הקלטות (1)
על השיר
גרסאות נוספות שזוכרים ילידי שנות ה-70 וה-80.
עוד באותו לחן: מהר מהר מהר. ראו שם גם על הלחן המקורי.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.