מילים (3 גרסאות)

יָהּ אַדִּיר X2
יָהּ אַדִּיר בַּמְּרוֹמִים X2
אַדִּירִים עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל X2
יִשְׂרָאֵל יִבְנֶה בֵּיתוֹ
בֵּיתוֹ יִבָּנֶה X3
עַל זֹאת אָנוּ מְחַכִּים וְעַל זֹאת אָנוּ מְצַפִּים X2
יִשְׂרָאֵל יִבְנֶה בֵּיתוֹ
בֵּיתוֹ יִבָּנֶה

יָהּ גָּדוֹל X2
יָהּ גָּדוֹל בַּמְּרוֹמִים X2
גְּדוֹלִים עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל X2
יִשְׂרָאֵל יִבְנֶה בֵּיתוֹ
בֵּיתוֹ יִבָּנֶה X3
עַל זֹאת וגו'
על הגרסה: המילים תומללו על-פי הקלטתו של סידור בלרסקי.
יָהּ אַדִּיר, יָהּ אַדִּיר
יָהּ אַדִּיר בַּמְּרוֹמִים
אַדִּירִים יִבְנוּ בֵּיתְךָ
בֵּיתְךָ יִבָּנֶה X3
עַל זֹאת אָנוּ מְחַכִּים
וְעַל זֹאת אָנוּ מְצַפִּים
יָבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ
מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ
על הגרסה:  ב"ספר השירים" נכלל השיר גם בלחן נוסף.
יָהּ אַדִּיר
יָהּ אַדִּיר בַּמְּרוֹמִים
אַדִּירִים עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל
יִשְׂרָאֵל יִבְנֶה בֵּיתוֹ
יִבְנֶה בֵּיתוֹ
עַל זֹאת אָנוּ מְחַכִּים וְעַל זֹאת אָנוּ מְצַפִּים.

יָהּ בָּרוּךְ
יָהּ בָּרוּךְ בַּמְּרוֹמִים
אַדִּירִים עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל
יִשְׂרָאֵל יִבְנֶה... [וכך הלאה]

יָהּ גָּדוֹל
יָהּ גָּדוֹל בַּמְּרוֹמִים
גְּדוֹלִים עַמְּךָ... [וכך הלאה]

יָהּ דָּגוּל... [וכן הלאה עפ"י האלף בית]
על הגרסה: ההערות בסוגריים הועתקו כלשונן מהפנקס. זהו השיר השמיני בפנקס.

הקלטות (2)

0:00 0:00
עיבוד: יעקב ויינברג
פסנתר: לזר ויינר
מקור: תקליטון מסחרי Besa Records, H17-532, X147 B
נכלל בסדרת/מארז התקליטונים: Sidor Belarsky - Songs of Palestine = Songs of Israel
הקלטה היסטורית ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: יואל חיות
פסנתר: ג'ון חגי
שנת הקלטה: 1940-1939

תודה לאבי תדמור על ההקלטה

נכלל בסדרת/מארז התקליטונים: Jewish and Palestinian Folk Songs

על השיר

על התקליט בביצוע סידור בלרסקי רשום שהמלחין הוא J. Weinberg (יעקב ויינברג), ואולם ויינברג עיבד לחן קיים. בשנת 1942 נדפס הנוסח שלו לקול ופסנתר בהוצאת קרל פישר (Carl Fischer) במסגרת סידרה של שישה שירים עבריים "сompositions and adaptations by Jacob Weinberg". על שיר זה אין בחוברת כל רמז כי הלחן אינו מאת ויינברג עצמו. בכריכה הפנימית הוא מציין את הקלטת השיר בפי סידור בלרסקי (שהתבצעה אם כן לפני צאת העיבוד לדפוס) (וכן טוען שהשתמש בהטעמה אשכנזית, אך זה לא נכון). בחוברת רשום תאריך חיבור יולי 1926, ירושלים.

ואולם, הלחן נדפס עוד קודם לכן ב-1922 בכרך השני של "ספר השירים" מאת אידלזון (שיר מס' 64, עמ' 45), ולפניו לחן נוסף של השיר. לפי תוכן העניינים, שני הלחנים הם "מנגינה עממית אשכנזית". אשר למקור המילים, רשום על שניהם "א' ב' עממי". הקיצור "א' ב'" אינו נהיר לנו, אך בתוכן רשום גם על מקור הטקסטים של שירים נוספים א' ב' מזרחי, א' ב' בבלי, א' ב' ארץ ישראלי.

ההמשך לפי הא"ב אולי כמו ב"תקוות ישראל". המילים "על זאת אנו מחכים ועל זאת אנו מצפים" קיימות בנוסח משולב עם "יום גילה יבוא" (נדפסו ב"ספר המועדים").

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם