טהורים יאבדו בלא יומם

העתקת מילות השיר

טְהוֹרִים יֹאבְדוּ בְּלֹא יוֹמָם יַעֲבֹרוּ וּבָרֵי הַלֵּבַב לָעַד יִתַּמּוּ לָעַד יָאִירוּ זֹהַר יַקְרִינוּ יָנוּבוּ בְּלִבּוֹתֵינוּטהורים יאבדו בלא יומם יעבורו וברי הלבב ייתמו לעד יאירו זוהר יקרינו ינובו בלבותינו
מילים: מן המקורות
תרגום: יהודה שרת
לחן: יוהאן פיליפ קריגר

טְהוֹרִים יֹאבְדוּ
בְּלֹא יוֹמָם
יַעֲבֹרוּ
וּבָרֵי הַלֵּבַב
לָעַד יִתַּמּוּ
לָעַד יָאִירוּ
זֹהַר יַקְרִינוּ
יָנוּבוּ
בְּלִבּוֹתֵינוּ
טהורים יאבדו בלא יומם
יעבורו
וברי הלבב ייתמו לעד יאירו
זוהר יקרינו
ינובו בלבותינו




מילים בשפת המקור (גרמנית)   העתקת מילות השיר

 



Die Gerechten werden weggerafft
vor dem Unglück
und die richtig vor sich gewandelt haben
kommen zum Frieden
und ruhen in ihren Kammern

ביצוע:

 

מקהלת האיחוד 
עיבוד: מקס זייפרט
ניצוח: אבנר איתי
צ'לו: יעל תבורי
שנת הקלטה: 1966
מקור: טקס זיכרון ליום השואה והגבורה, מעלה החמישה

מספר טוביה נאור, ששר במקהלה בתקופת ההקלטה:

ככל הזכור לי, הביצוע הזה הוא מטקס הזיכרון לשואה שהתקיים במעלה-החמישה בניצוח אבנר איתי ובליווי צ'לו של יעל תבורי. את תפקידי הסולנים שרו הקבוצות הקוליות.

הביצוע הקודם של המקהלה היה במעיין צבי בשנת 1960 בניצוחו של יהודה שרת. הסולנים היו: סופרן – אסתר'קה לין (כנרת) או ניצה שור (נצר-סירני); אלט – רותה קורין (אז מאפיקים); טנור – יואב נחשון (גבע) או יורם קן (אפיקים); בס – מנחם הנדלר (נצר סירני).

היצירה נחשבה אז לאחת הפסגות המוזיקליות של המקהלה.

ומוסיף אהרן שפי לגבי ביצוע מוקדם יותר של המקהלה:

השיר המרגש הזה זכור לי מביצוע בניצוחו של יהודה שרת בשנות החמישים, בערב זיכרון לברל כצנלסון שנערך בבית ברל בצופית. אני אז הייתי אחד הנגנים שליוו את מקהלת האיחוד בניצוחו של יהודה. דומני שאז גם בוצעה הקנטטה של יהודה "תקומה משבר".

 

הקלטות נוספות

על השיר

הטקסט הגרמני הוא אחד התרגומים לישעיה נ"ז, א'-ב': "וְאַנְשֵׁי-חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין, כִּי-מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק. יָבוֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל-מִשְׁכְּבוֹתָם". יהודה שרת תרגם לעברית את הטקסט הגרמני במשקל המתאים ליצירה.

האזינו לביצוע בשפת המקור (גרמנית).

על-פי פוסט שפורסם בדף הפייסבוק של קיבוץ יגור (אוקטובר 2011):

בשנים הראשונות של משק יגור, כשמרבית החברים עדיין היו צעירים בגילם, לא הלכו חברים לעולמם אלא בשל אסון כל שהוא, תאונה או מחלה קשה. כל פטירה של חבר התקבלה אז בתחושת עצבות כבדה וימים רבים היה היישוב שרוי באבל. במשך חודש ימים לא התקיים אירוע תרבותי, לא סרט ולא הצגה. היו כאלה אף שהגדילו ולא האזינו לרדיו במשך 30 ימי האבל. בתום ימי האבל נערכה אזכרה לנפטר. האולם הקטן של חדר האוכל נערך כשבצידו המערבי ניצבה המקהלה ושאר הציבור יושב מולה. תכנית האזכרה כללה בדרך כלל את שירת המקהלה ב"הידעו הדמעות" מאת חנינא קרצ'בסקי ואת "טהורים יאבדו בלא יומם" מאת קריגר. בין לבין נאמרו דברים לזכרו של הנפטר והוקראו קטעים משלו. את שירת המקהלה ליווה יצחק גייזנברג [עשת] בנגינה על אורגן שהובא ארצה על ידי החבר יוסף כהן.

אורה פיין, בת עין חרוד, מספרת בהקלטה (18.5.92) שבארכיון הצליל הלאומי, כי יהודה שרת לימד את השיר כשניצח על "המקהלה המקובצת", המקהלה שהפכה לימים ל"מקהלת האיחוד".


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  

התווים בכתב-ידו של יהודה שרת, מתרגם ומנחיל היצירה בארץ. (אנו מתנצלים על איכות הצילום)

תגיות




עדכון אחרון: 19.09.2022 10:08:54


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: