הַצְּפִירָה, הַצְּפִירָה, לִפְנֵי צֵאת שֶׁמֶשׁ, יָצְאָה הַמְּאִירָה עַל חֹשֶךְ וָאֶמֶשׁ. כֹּכָבִים חָוָרוּ; כָּבָה אוֹר יָרֵחַ, הֶעָבִים סָרוּ מֵאוֹרָהּ זוֹרֵחַ. לַהֲקַת צִפֳּרִים לִקְרָאתָהּ שָׂמָחוּ, מִסִּבְכֵי הַיְּעָרִים רִנָּה פָּצָחוּ. שָׂדֶה וְגַנָּה יָשִׂישֹוּ יָגִילוּ. וַעֲלֵי שׁוֹשַׁנָּה פְּנֵיהֶם הִצְהִילוּ. רְסִיסֵי טְלָלִים יִגְּהוּ יַזְהִירוּ, מֵעַל הֶעָלִים כִּנְטִיפוֹת יָאִירוּ. הֵן יָצְאָה הַשֶּׁמֶשׁ, הוֹד נוֹרָא לָבָשָׁה, חֶשְׁכַת לֵיל אֶמֶשׁ כָּלָה גֹּרָשָׁה!הצפירה הצפירה לפני צאת שמש יצאה המאירה על חושך ואמש כוכבים חוורו כבה אור ירח העבים סרו מאורה זורח להקת ציפורים לקראתה שמחו מסבכי היערים רינה פצחו שדה וגינה ישישו יגילו ועלי שושנה פניהם הצהילו רסיסי טללים ייגהו יזהירו מעל העלים כנטיפות יאירו הן יצאה השמש הוד נורא לבשה חשכת ליל אמש כלה גורשה