וְלוּ הָיִיתִי רְבִיד זָהָב עַל צַוָּארֵךְ אוֹ, לוּ הָיִיתִי עֲגִילֵי חֵן עַל תְּנוּךְ אָזְנֵךְ וְלוּ הָיִיתִי שָׁבִיס נוֹצֵץ עֲלֵי מִצְחֵךְ כִּי מַה גָּדוֹל הָיָה אָשְׁרִי אָז חֲבִיבָה לוּ לוּ אָה לוּ לוּ לוּ לוּ לוּ לוּ אַךְ לוּ לוּ לוּ לוּ וְלוּ הָיִיתִי טַבַּעַת פָּז עַל אֶצְבָּעֵךְ אוֹ לוּ הָיִיתִי צְמִידֵי נוֹי עֲלֵי זְרוֹעֵךְ וְלוּ הָיִיתִי עָגִיל זָהָב עַל לוּחַ לִבֵּךְ כִּי מַה גָּדוֹל הָיָה אָשְׁרִי אָז הַנָּאוָה לוּ לוּ... וְלוּ הָיִיתִי צְנִיף פְּאֵר עֲלֵי רֹאשֵׁךְ אוֹ לוּ הָיִיתִי לְשֵׁשׁ וָמֶשִׁי לְמַלְבּוּשֵׁךְ וְלוּ הָיִיתִי חֲגוֹרַת עוֹר אֱלֵי מָתְנֵךְ כִּי מַה גָּדוֹל הָיָה אָשְׁרִי אָז אֲהוּבָה לוּ לוּ...ולו הייתי רביד זהב על צווארך או, לו הייתי עגילי חן על תנוך אוזנך ולו הייתי שביס נוצץ עלי מצחך כי מה גדול היה אושרי אז חביבה לו לו אה לו לו לו לו לו לו אך לו לו לו לו ולו הייתי טבעת פז על אצבעך או לו הייתי צמידי נוי על לוח ליבך כי מה גדול היה אושרי אז הנאווה לו לו ... ולו הייתי צניף פאר עלי ראשך או לו הייתי לשש ומשי למלבושך ולו הייתי חגורת עור אלי מותנך כי מה גדול היה אושרי אז אהובה לו לו ....